סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרב יוסף נגד רבה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קמג ע"א-ע"ב

 

ההוא דאמר לה לדביתהו: נכסיי ליך ולבניך,
אמר רב יוסף: קנתה מחצה.
ואמר רב יוסף: מנא אמינא לה?
דתניא, רבי אומר; +ויקרא כ"ד+ והיתה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן מחצה לבניו.
אמר ליה אביי: בשלמא התם - אהרן בר חלוקה הוא,
להכי פרט ביה רחמנא למשקל פלגא,
אשה לאו בת ירושה היא, דיה שתטול כאחד מן הבנים...
והלכתא כוותיה דרב יוסף: בשדה, ענין, ומחצה.

1.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קמג עמוד ב:

והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה כו' - משום דבכולי גמרא רבה ורב יוסף הלכתא כרבה איצטריך למימר דהלכתא כרב יוסף בהני תלת.

במחלוקת שבין רבה לרב יוסף נקבע הכלל שההלכה כרבה, ולכן, כאן הגמרא קובעת שבשלושה מקרים אין הכלל פועל אלא ההלכה היא דווקא כרב יוסף. "ומחצה" – זוהי סוגייתנו.

2.
אולם קשה מאד, כי המחלוקת בסוגייתנו היא בין אביי לרב יוסף ומה זה קשור לכלל הפסיקה שבין רבה ורב יוסף?

3.
וכך מקשה חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף קמג עמוד ב:

והלכתא כרב יוסף בשדה קנין ומחצה. והא דיהבינן האי סימנא בפלוגתא דרב יוסף ורבה קשיא לי דהא לא איירי רבה בכולה סוגיין בהא דמחצה,

3.1
והוא מיישב:

תירצו הגאונים דקים ליה לתלמודא דהא דאביי מדרבה רביה נקיט לה.

כנראה שכוונת הריטב"א בשם הגאונים היא, שידוע היה לגמרא שאביי אמר את דבריו בשם רבו – האמורא רבה, וזה נחשב כאילו רבה עצמו חולק על רב יוסף.

3.2
אבל זה תמוה מאד, הרי הגמרא יכולה היתה לומר "אמר אביי אמר רבה" או אמר רבה בלבד ומדוע ייחסה את הדין לאביי? [כעין מה שמביא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמ' רכא, ובהערה ה]

4.
אולי אפשר ליישב על פי המקור הבא [ויש בזה "חידוש"]:
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קצב ד"ה רב יוסף:

4.1
דעה א:

רב יוסף ואביי הלכה כמי. דע שהוא מחלוקת,
כתב הרא"ש ז"ל ריש עירובין [פ"א ס"ד] בשם רי"ף וראבי"ה ז"ל דהלכה כרב יוסף דרביה הוה.

הלכה כרב יוסף נגד אביי כי הכלל הוא שהלכה כרב נגד תלמידו.

4.2
דעה ב:

ורבינו מאיר ז"ל הביא ראיה דהלכה כאביי לגבי רב יוסף,

הלכה כאביי נגד רב יוסף.

4.3
והוא מוכיח:

מדאיצטריך למפסק [בבא בתרא דף קיד:, קמג:] במחצה כרב יוסף,
ובמחצה ליכא מאן דפליג עליה אלא אביי,
מכלל דבשאר דוכתי לית הלכתא כרב יוסף לגבי אביי, עכ"ל.

בסוגייתנו - לגבי הדין של "מחצה" - נפסק שהלכה כרב יוסף נגד אביי. מוכח, שבדרך כלל הלכה כאביי נגד רב יוסף - וכאמור בסעיף 4.2.

4.3.1
דבריו מבוססים על העיקרון, שהביטוי "והלכתא" בא לפסוק בניגוד לכלל פסיקתי אחר [בסוגייתנו: בניגוד לכלל שהלכה כאביי נגד רב יוסף!]

5.
מכל הנ"ל יוצא [וזהו ה"חידוש"], שכמו שהלכה באופן כללי היא כרבה נגד רב יוסף כך גם הכלל הוא שהלכה כאביי נגד רב יוסף!

5.1

וההסבר בסוגייתנו הוא, שנפסק ב"והלכתא" שבשני נושאים - "שדה" ו"ענין" - הלכה כרב יוסף נגד רבה, ובנושא השלישי - בסוגייתנו: "מחצה" - הלכה כרב יוסף נגד אביי.

6.
לא מצאתי קשר תוכן בין שלושת הנושאים "שדה"; ענין" ו"מחצה".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר