הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איכא בינייהו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קמב ע"א

ואי סלקא דעתך עובר לא קני, למה להו אחזוקי בשניה?
הא אחזיקו להו חדא זימנא!
אמר אביי: ירושה הבאה מאיליה שאני.
רבא אמר: שאני התם, דרפוי מרפיאן בידייהו מעיקרא.
מאי בינייהו? איכא בינייהו

 1.
איכא בינייהו=יש ביניהם
בדרך כלל כשהגמ' שואלת "מאי בינייהו"? - מה ההבדל – הנפקא מינה – בין שתי דעות/שיטות היא משבצת את המונח גם בתשובה.
ומבנה המשפט הוא: "מאי בינייהו? איכא בינייהו..."

2.
לפעמים מופיע גם מבנה בניסוח הבא: "מאי בינייהו? ... איכא בינייהו"
כלומר, בנוסח הראשון התשובה מתחילה ב"איכא בינייהו"
ובנוסח השני התשובה מסתיימת ב"איכא בינייהו".

3.
נראה לי שהיסוד הוא כך: כשמשפט התשובה מתחיל ב"איכא בינייהו" יופיע אחריו מקרה; אוקימתא.
כשמשפט התשובה מסתיים ב"איכא בינייהו" הוא יופיע לפני מקרה או מושג.
למשל, במסכת ברכות דף יח עמוד א: "... מאי בינייהו? אמר רבינא חוששין לעכברים איכא בינייהו". "חוששין לעכברים" - זהו מושג הלכתי ולא תאור מקרה.

3.1
בסוגייתנו: "מאי בינייהו? איכא בינייהו, ששמעו בו... ".
"ששמעו בו..." זהו מקרה; סיטואציה, ובלשון התלמודית: "אוקימתא".

4.
ההבחנה לעיל נכונה גם כאשר הביטוי "איכא בינייהו" מופיע (הרבה) בש"ס גם ללא השאלה המקדימה המנוסחת "מאי בינייהו?".

5.
ויש להעיר שב"דקדוקי סופרים" מביא בסוגייתנו מכתב יד שלא מופיע בתשובה "איכא בינייהו" (אלא רק בשאלה), ולא מתאים למבנה של הביטוי המופיע בכל הש"ס, שתמיד אחרי שאלה של "מאי בינייהו"? מופיע גם בתשובה הביטוי "איכא בינייהו".