זריזות משתלמת / רפי זברגר

בבא בתרא קמ ע''א

הקדמה

למדנו בדף הקודם, במשנה הראשונה בפרק על חלוקת הנכסים לאדם שמת והניח בנים ובנות, כיצד מחלקים את הירושה לבנים ואת המזונות לבנות [מקבלות מזונות מכוח כתובה עד שיתחתנו]:
בזמן שהנכסים מרובין - הבנים יירשו והבנות יזונו, נכסים מועטין - הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים; 
אם יש הרבה נכסים, אין שום בעיה – כולם יקבלו את המגיע להם. הבנים ירשו והבנות ייזונו. אם אין מספיק, פוסקת המשנה כי מזונות הבנות קודמות לירושת הבנים. המשנה משתמשת בלשון חדה כתער, וקובעת כי אם אין לבנים מה לאכול, הרי שהם יקבצו נדבות כמו עניים, על מנת להגיע למזון, ובכל מקרה לא יקדמו לבנות. 
 

הנושא

שואלת הגמרא בתחילת הדף שלנו: פשיטא, מרובין ונתמעטו - כבר זכו בהן יורשין, מועטין ונתרבו מאי? 
אם הנכסים היו מרובים, אבל בהמשך, ערכם של הנכסים ירד, או ערכם של המזונות עלה, ועתה, במצב החדש אין כבר ערך בנכסים, כדי לתת ירושה לבנים וגם מזונות לבנות. במקרה זה ברור לגמרא, כי הבנים כבר ירשו את המגיע להם, ולא משנה שהערך ירד ועכשיו אין מספיק לזון את הבנות. הם זכו, ובזה נגמר העניין. 
אך לגבי המקרה ההפוך: בשעת מיתת האב היו נכסים מועטים, שלא הספיקו גם לפרנס את הבנים וגם לזון את הבנות, אך לאחר זמן, ערכם עלה, במקרה זה הגמרא מתלבטת:
ברשות יורשין קיימי, הלכך ברשות יורשין שבוח, או דלמא סלוקי מסלקי יורשין מהכא?
האם נאמר כי הנכסים עדיין מוגדרים כ''עומדים ברשות יורשין'', ולכן, השבח גם מיוחס לכל היורשין, ואז הבנים ייהנו מהעליה במחיר. או שמא, כיוון שהיורשים ''הסתלקו'' מן הירושה, לאחר שנוכחו לדעת כי אין מספיק נכסים – כל הנאה מעליית ערך הנכסים ''תיפול'' על הבנות.
תא שמע, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין - מה שמכרו.
רבי אסי אמר כי גם במקרה ו''לא מגיע לבנים לירש'' כגון במקרה והיו נכסים מועטים, והם הקדימו ומכרו את הנכסים – המכר קיים. אנו למדים מדברים אלו של רבי אסי, כי למרות שהנכסים מועטים ולא מגיע לבנים לירש, הנכסים הללו עדיין עומדים ברשותם, ולכן גם במקרה שלנו, שהיו נכסים מועטים ואחר כך נתרבו, הבנים היורשים זוכים לקבל מהתוספת.  
 

מהו המסר?

הלכתו של רבי אסי ''זועקת לשמים''. שהרי לפי דבריו, הבנים היורשים יכולים כל פעם, למהר ולמכור את הנכסים, ובכל מקרה המכירה תחול. למרות זאת, דבריו נפסקו להלכה, והרמ''א אף מוסיף במקרה זה, כי הבנים אף יקבלו את כסף המכירה, והבנות לא תיזכנה.
בכל מקרה, ניתן ללמוד מהלכה זו, כי יש לעשות כל דבר במהירות, בזריזות וביעילות. אם עושים מהר – מרוויחים עשייה מהירה וטובה, ולפעמים גם מעבר לכך, כפי שראינו בהלכת רבי אסי.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]