סקר
מסכת בבא קמא:





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חכמים ואדמון" – כמי ההלכה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קלט ע"ב

 

/מתני'/. מי שמת והניח בנים ובנות, 
בזמן שהנכסים מרובין - הבנים יירשו והבנות יזונו, 
נכסים מועטין - הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים; 
אדמון אומר: בשביל שאני זכר הפסדתי? 
אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון...

1.
במשנתנו יש מחלוקת בין אדמון לת"ק, ורבן גמליאל קובע "רואה אני את דברי אדמון".

2.
רשב"ם:

"אמר רבן גמליאל כו' - והכי הלכתא כאדמון דאמר בפ' בתרא דכתובות כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו."

הסבר: לפי הכלל: "כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו" צריך שההלכה במשנתנו כאדמון - נגד תנא קמא.

3.
תוספות מסכת בבא בתרא דף קלט עמוד ב ד"ה רבן גמליאל:

"אמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון - בכתובות דף קט.) אמר כ"מ שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו א"ל רבא לרב נחמן אפי' בברייתא כו'
מכל ההיא סוגיא משמע דהלכה כאדמון

כרשב"ם לעיל בסעיף 2.

3.1

ותימה דהכא בגמרא כולה שמעתא כרבנן דאדמון ודלא כהלכתא
דא"ר (יוסי) א"ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין וכו'
ובעיא נמי דר' ירמיה מר' אבא הויא אליבא דרבנן
ואמר נמי (בסוטה דף כא:) היכי דמי רשע ערום א"ר (יוסי) א"ר יוחנן זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין [הערה:הביטוי "רשע ערום" לגבי דין ירושה מובא גם לעיל - בבא בתרא דף קלז]
ור"ח וה"ג ורב אלפס פסקו כרבנן דאדמון משום דשמעתין דהכא כוותייהו אזלא

מהמשך סוגייתנו וממקור נוסף משמע שהלכה כרבנן [=תנא קמא] שחולקים על אדמון.

3.2
כנראה, שכוונת תוס' לכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה". כלומר, מהדיון בגמרא משמע שהיא מתבססת ויוצאת מתוך הנחה המתאימה לדין חכמים שחולקים על אדמון.

3.2.1
כאשר מהלך הגמרא מבוסס על דעה אחרת – חכמים - [סוגיה כוותיה"] - הרי סימן שהגמרא מכריעה כאותה דעה – חכמים. וכן משמע ברא"ש.

3.3
משמע מתוס' שהכלל "מדשקיל טרי..." גובר על הכלל הקדום יותר של "כל מקום שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו".

3.3.1
דברים אלה מבוססים על הכלל הכללי, שכל כללי ההלכה בתלמוד תקפים אלא אם כן ממהלך הגמרא משמע שבאופן נקודתי ההלכה שונה מזו שהיתה צריכה להיפסק כתוצאה מאחד מכללי ההלכה הכלליים.

3.3.2
לא ברור האם רשב"ם חולק וסובר שהכלל של "מדשקיל וטרי..." לא גובר על כלל שנקבע באופן פרטני כלפי תנא מסויים.

3.4
למסקנה: תוס' חולק על הרשב"ם ופוסק כתנא קמא בסוגייתנו.

3.5
תוס' מביא את דעת רבנו תם:

ור"ת אומר דאדמון לא פליג ארבנן אלא שמתמיה על התקנה שתקנו נכסים מועטין אבל מ"מ כרבנן ס"ל

גם אדמון מסכים לדעת תנא קמא, אלא שהוא "רק" מעלה תמיהה!

3.5.1
תוס' דוחה את דעת רבנו תם:

ולא משמע הכי מדקאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון [ועיין תוספות כתובות קח: סד"ה אדמון]."

מדברי רבן גמליאל משמע שאדמון כן חולק על דעת תנא קמא.

4.
ראה גם מה שכתבנו על הסוגיה המקבילה - מסכת כתובות דף קח .

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר