סקר
מסכת בבא קמא:





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנן" – "הא תנן"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קלט ע"א

 

מתני'. האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה, ומה שהניח תלוש - הרי הוא של יורשין.
גמ'. תלוש - אין, מחובר - לא,
והא תניא: שמין את המחוברין ללוקח!
אמר עולא, לא קשיא: כאן בבנו,
כאן באחר, הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו.

1.
"תנן" ו"תניא" מובאים בש"ס הרבה פעמים בצורות הבאות:

"והתנן - "והא תנן"
"והתניא" - "והא תניא"
"והאנן תנן" - "והא אנן תנן"

1.1
ב"שדי חמד" כרך א עמ' קכז, מערכת ו כלל א מביא 40 פעמים בש"ס "והא אנן תנן".
אבל יש - 57 מופעים בש"ס [כולל: "ואילו אנן תנן" - מופע יחידאי בש"ס. כולל "הא..."+"והא..."]
אבל "והא אנן תני" - 0 מופעים בש"ס.

2.

"והתניא" – ב"שדי חמד": כשמקשה מברייתא ממקום אחר, "והא קתני" – מברייתא בסוגיה הנדונה במקום.

3.
בספר "מבוא התלמוד":

"מה. כל היכא דאיתמר ורמינהו והתנן והתניא והא אנן תנן קושיא היא ולפרוכי קא אתורי
ופעמים תמצא והא תנן והא תניא בסיוע וההפרש שביניהן שהראשון כתוב בלא אלף וקרינן לה בתימה,
והשני כתוב באל"ף וקרינן ליה בניחותא "

לפי זה, בתחילת דף קלט כתוב בגמרא "והא תניא", ולפי "מבוא התלמוד" ועוד פרשנים "והא תנן" אין משמעו פתיחה לקושיה אלא לסיוע, ולכן מובן מדוע התוס' והרשב"ם גורסים "והתניא" – במלה אחת, ובמשמעות של קושיה.

3.1
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלט עמוד א:

ה"ג והתניא שמין את המחוברין ללוקח - ובתוספתא דכתובות היא שנויה


3.2
תוספות מסכת בבא בתרא דף קלט עמוד א:

והתניא שמין - גרסינן דברייתא היא בתוספתא דכתובות כמו שפירש ר"ש.

רבינו גרשום מסכת בבא בתרא דף קלט עמוד א:

והתנן שמין את המחובר ללוקח.

4.
גירסת הרשב"ם ותוס' - "והתניא" - נועדה בעיקר לשלול את הגירסה שברבינו גרשום: "והתנן" שמתאים לציטוט של משנה, ואילו "תניא" - ציטוט מברייתא, ובסוגייתנו מצטטים ברייתא (שהיא תוספתא) ולכן צריך לגרוס כמו בסוגייתנו.

4.1
אבל הנ"ל מתאים גם לאמור לעיל בסעיף 3.

5.
בהמשך הסוגיה:

גמ'. אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא - מאי דעבד עבד.
והא אנן תנן: אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים!

קושיה ממשנתנו - "והא אנן תנן".
אגב: אם הקושיה היתה על ידי "סתמא דגמרא", ולא על ידי אמורא, אזי הפתיחה לקושיה היתה סתמית - "תנן...".

5.1
לגבי הביטוי "והא אנן תנן" - ה"שדי חמד" מסיק שאין לו משמעות מיוחדת, אולם יש שכתבו שהכוונה שהמקשן אומר "הרי למדנו ביחד את המשנה..." כלומר קושיה יותר חזקה כאילו המקשן טוען שהרי גם חברו יודע בעצמו מקושיה זו. אולם לא ברור עדיין מה המיוחד בזה.
ולי נראה להסביר שכשמקשה מהמשנה שבה אנו עומדים מקשה בסגנון "והא אנן תנן" - כבסוגייתנו - וכשמקשה ממשנה במקום אחר מקשה בסגנון "והתנן".

5.2
בדקדוקי סופרים מביא גירסא במקום "והא תניא" - לעיל בסעיף 2 - >> והאנן תנן". לגבי "תנן" - גורס כמו רבנו גרשום ולא גורס "תניא" כמו רשב"ם ותוס' [ואולי הם חלוקים אם תוספתות מסויימות נקראות בשם "תנן" או "תניא"].

6.
באופן כללי, פעמים רבות מובא בש"ס "תנן" במקום "תניא" והראשונים "מתקנים" את הגירסא. אבל ניתן לומר - וללא צורך בתיקון הגירסא - שבא ללמד שמדובר בברייתא שהיתה מאד ידועה ומוסכמת, ולכן קושיה ממנה היתה קושיה חזקה כמו קושיה ממשנה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר