סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

חלוקת משאבים / רפי זברגר

בבא בתרא קלט ע''א

 

הקדמה

המשנה בתחילת הדף עוסקת באדם שנפטר והניח ילדים גדולים וילדים קטנים. הגדולים "מתפרנסים" מהכסף שהאבא השאיר [בגדים וכדו'], ואילו את הקטנים זנים מכסף האבא. המשנה דנה בחלוקת המשאבים לצרכיהם השונים.
 

הנושא

הניח בנים גדולים וקטנים - אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשוה. כלומר, עושים חלוקה שווה בנכסים, וכל אחד נוטל מחלקו לצרכיו. 
נוסיף ונלמד חלק מן ההלכות המפורטות בהמשך המשנה: 
1. נשאו הגדולים - ישאו הקטנים – הוצאות חתונה של בן גדול, אשר נלקח מכספי הירושה לפני חלוקתו, ישווה להוצאות חתונה של בן ''קטן''. 
2. ואם אמרו קטנים: הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם - אין שומעין להם, אלא מה שנתן להם אביהם נתן.
אם הגדולים התחתנו טרם מות האבא, אין הקטנים יכולים לדרוש חתונה ''באותה רמה'' כפי שהיה לאחיהם, אלא יקבלו הוצאות חתונה מתוך חלקם בירושה.
בהמשך מביאה המשנה הלכות למקרה שיש רק בנות ולא בנים. ההלכות זהות לגבי הבנים, ביחס לחלוקה בין הבנות הגדולות לבנות הקטנות. 
רבא אמר בתחילת הגמרא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא - מאי דעבד עבד
אם אחד מהגדולים הוציא הוצאות על לבוש מהודר, לפני חלוקת הנכסים – מה שעשה עשוי, ולא מתחשבנים עם הוצאות אלו, כך שגם הקטנים יקחו הוצאות לבוש. הסיבה לכך כבר למדנו לעיל: כי היכי דלשתמעון מיליה – כלומר, הם מייצגים את המשפחה כלפי חוץ, לצרכיהם של כולם, כולל הקטנים. 
שואלת הגמרא: והא אנן תנן: אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים! – הרי למדנו במשנה זה עתה, שאין הגדולים יכולים לקחת יותר מן הקטנים לצרכי ''פרנסה'' (ביגוד), ומדוע רבא אמר כי הוצאות אלו לא מתחשבנות?
עונה הגמרא: מתני' בשרכא – משנה מדברת בבן גדול ''מתבטל'' ואינו מייצג את המשפחה. בן כזה לא זכאי לקבל הוצאות פרנסה, ייתר על אחיו. 
שואלת מיד הגמרא: שרכא, פשיטא! מהו החידוש במקרה זה, הרי ברור שלא מגיע ל''בן מובטל'' הוצאות לבוש?
תשובת הגמרא: מהו דתימא: ניחא להו דלא נינוול, קמ"ל. ניתן היה לחשוב, שגם ''בן מובטל'' הוא ''בן ייצוגי'' למשפחה, ולא נוח לכולם שהוא לא יהיה לבוש כמו שצריך, ולכן יוכל לקחת הוצאות לבוש ייתר על כולם – מלמדת אותנו המשנה, כי לצורך זה, אין היתר לבן אחד לקחת יותר משאר הבנים.  
 

מהו המסר?

למדנו כי בן המייצג את המשפחה, זכאי לקבל הוצאות מיוחדות.
מאותו טעם, מדינה ישראל משלמת הוצאות ביגוד לחברי כנסת, וכן הוצאות אחרות לצרכים ציבוריים לטובת הכלל.
גם ''מטוס לראש הממשלה'' נכנס לאותה קטגוריה, שהרי צרכיו מרובים, הוא טס פעמים רבות למדינות שונות, למען טובת המדינה ושמירת קשרים טובים עם מדינות העולם, ולכן, זהו צורך המדינה, והמדינה יכולה לספק לו.
גם בחלוקת משאבים בתוך החלקה הקטנה של כל אחד ואחד מאיתנו, יש גם להשתדל לדאוג לחלוקה שווה בין כולם, אלא אם כן יש ''צרכים'' הנוגעים לכלל המשפחה.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר