הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

יונתן בן עוזיאל

בבא בתרא קלג ע"ב - קלד ע"א

 
"תנו רבנן: מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה, עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל. מה עשה יונתן בן עוזיאל? מכר שליש, והקדיש שליש, והחזיר לבניו שליש. בא עליו שמאי במקלו ותרמילו. אמר לו: שמאי, אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי - אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אם לאו - אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי".

אילו היה יונתן בן עוזיאל מחזיר הכל לבנים, היתה טענת שמאי מוצדקת. למרות שלא נכתב בפירוש שהנכסים לא ניתנו על דעת שיחזירם לבנים, כאילו התפרש הדבר. כך מבואר במסכת קידושין דף נ ע"א: "ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל, סליק ולא איתדר ליה; אמר רבא: כל דסליק אדעתא למידר הוא, והא לא איתדר ליה". אף שלא פירש שהמכירה היא על דעת שעליתו ארצה תעלה יפה, כל רואה מבין שכך היתה כוונתו. וכן לעיל במסכת בבא בתרא דף קלב ע"א: "תניא: הרי שהלך בנו למדינת הים, ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים, ואחר כך בא בנו - מתנתו מתנה; רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין מתנתו מתנה, שאילו היה יודע שבנו קיים לא כתבן; ואמר רב נחמן: הלכה כרבי שמעון בן מנסיא".
ואילו היה יונתן בן עוזיאל רק מקדיש חצי ומחזיר לבנים חצי, גם אז היתה טענת שמאי מוצדקת. שכך מצינו במעשה דבית חורון שהפקיעו חכמים את ההקדש וקבעו שהמתנה מלכתחילה לא היתה מתנה.
משום כך הקדים יונתן בן עוזיאל למכור שליש לצורכו, כפירוש רשב"ם. מכירה זו ודאי שהיתה כדין, ואין טענה שבכוחה להוציא מידי הקונים שאינם יודעים כיצד הגיעו אליו הנכסים. לאחר מכן המשיך יונתן בן עוזיאל והקדיש שליש. וגם עתה אין חכמים יכולים להוציא מיד הקדש כמו שעשו במעשה דבית חורון. מהקונים הרי לא הוציאו, וכי יוציאו מהקדש?! "לא יהא כח הדיוט חמור מהקדש!" (מסכת גיטין דף נב ע"א; מסכת קידושין דף כט ע"א). מעתה יכל יונתן בן עוזיאל גם להחזיר לבנים, שהרי כבר הוכח שמתנה זו – אם הקדישה מוקדשת, ולכן הויא מתנה!

ולמד יונתן בן עוזיאל עצה זו מקרבן השלמים הכתוב בתורה. שכך נתפרש שֵׁם הקרבן: "שְׁלָמִים - שהכל שלום בהן - הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלין" (ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה יג, טז; תוספתא מסכת זבחים יא, א). הקרבת השליש לה' והשליש לשלוחיו מגלה שגם השליש שהבעלים נהנים ממנו קרבן הוא וקודש לה'. "(שמות כט, לג) וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים" (מסכת יבמות דף צ ע"א).

והענין מרומז בשמו של יונתן בן עוזיאל. יונתן – את הנכסים נתן והעניק ליורשים. ומנין נולד לו אותו כח? – בן עוזיאל, עוזי וכוחי מהמתנה לאל תחילה.