טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מי חיישינן לזבוב – זבוב הבית
אמר רב פפא: פשיטא לי, ספל מלמעלה וקפל מלמטה הכל הולך אחר התחתון. בעי רב פפא: קפל מלמעלה וספל מלמטה, מאי? מי חיישינן לזבוב, או לא? תיקו" (בבא בתרא, קסו ע"ב).
"פירוש: אָמַר רַב פַּפָּא: פְּשִׁיטָא [פשוט] לִי, אם היה כתוב "סֵפֶל" מִלְמַעְלָה וְ"קֶפֶל" מִלְּמַטָּה הַכּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. אולם בָּעֵי [שאל] רַב פַּפָּא: אם היה כתוב "קֶפֶל" מִלְמַעְלָה וְ"סֵפֶל" מִלְּמַטָּה, מַאי [מה] הדין? מִי חָיְישִׁינַן [האם אנו חוששים] לִזְבוּב שמחק מעט, ונראה הק' כמו ס', אוֹ לֹא? שאלה זו לא נפתרה ועל כן תֵּיקוּ [תעמוד] במקומה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: זבוב הבית שם באנגלית: Housefly שם מדעי: Musca domestica
הנושא המרכזי: הזבוב במקרא וספרות חז"ל
לריכוז המאמרים שנכתבו על זבוב הבית הקש/י כאן.
הזבוב במקרא
זיהויו של הזבוב כחרק המטריד הנקרא בשם זה גם בימינו אינו נתון למחלוקת. הוא נקרא בשם zababu גם באכדית. פירוש השם הוא טלטול בגלל אופן תנועתו או בגלל קול הזמזום שלו. לראשונה אנו פוגשים את הזבוב במקרא כחלק משם עבודה זרה: "ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אליהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה" (מלכים, ב' א ב'). שמה של עבודה זרה זו מוזכר שלוש פעמים נוספות בהמשך הפרק. עדויות לקיומו של אליל העשוי לשאת את שם זה הן ממצאים ארכיאולוגיים של תכשיטי זבובים שנמצאו בעקרון הכנענית. אלילים דומים שהיו מבוססים על זבובים היו גם אצל היווונים. במוזיאון בירושלים מוצג ענק המורכב משני זבובי זהב המחוברים בעזרת מבנה דמוי רימה (1).
על פי המלבי"ם (שם) אחזיה ביקש לדעת מה צופן לו העתיד דווקא מ"בעל זבוב" משום שאליל זה נועד למטרה זו: "... ושלח לדרוש בבעל זבוב, כי בראותו שהבעל לא ענה אותו בחר אלהים חדשים, וגם כי הזבוב סימן המות וכומרי בעל זבוב היו מנבאים מי יחיה ומי ימות". ייתכן והזבוב הוא סימן מוות משום שהזבובים נמשכים אל פגרים. יש הסבורים כי השם "בעל זבוב" אינו אלא שיבוש מכוון של השם "בעל זבול" וכי הוא נועד ללגלג על הבעל. זבול משמעו בית מפואר כנאמר בתפילת שלמה בעת חנוכת המקדש: "בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים" (מלכים, א' ח י"ג).
בברייתא המובאת בגמרא בשבת (פג ע"ב) מתוארת זליגת עבודה זרה זו של "בעל זבוב", לאחר מות גדעון, גם אל עם ישראל: "בעי רב אחדבוי בר אמי: עבודה זרה פחותה מכזית, מהו? מתקיף לה רב יוסף: למאי? אילימא לענין איסורא - לא יהא אלא זבוב בעל עקרון, דתניא: וישימו להם בעל ברית לאלהים, זה זבוב בעל עקרון, מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו, כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה". הברייתא מתייחסת לפסוק "ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים" (שופטים, ח ל"ג). הברייתא מזהה את הבעל כ"בעל זבוב" שניתן להכניסו לכיס ומכאן מסיק רב יוסף שגודל אליל זה פחות מ"כזית".
נוכל ללמוד על מאפיינים אחרים של הזבוב מפסוקי מקרא נוספים. בקהלת (י א') אנו מוצאים: "זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח וכו'". מפרש רש"י: "זבובי מות יבאיש יביע וגו' - כגון בימי החורף שאין בזבובין כח והם קרובים למות גם אם בא לתוך שמן רוקח ומתערב בבשמים הוא מבאישו והוא מעלה קצף שקורין אשקו"מא בלעז ונראה בו כמין אבעבועות וזה משמעו של יביע". אבן עזרא (שם) מפרש באופן דומה אלא שלדעתו מקור המילה "יביע" הוא נובע ולא אבעבועות. על פסוק זה דורש רב (ברכות, סא ע"א): "יצר הרע דומה לזבוב, ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח". כוונת הדברים על פי המהרש"א בחידושי אגדות (שם): "יצה"ר דומה לזבוב כו'. שהוא בריה קטנה וחלש ומבאיש דבר חשוב שמן רוקח כן הוא היצה"ר כמו שכתוב בתחלה דומה לחוט כו' קאמר דיושב בין ב' מפתחי הלב כדלקמן לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו וכו'".
על הופעת הזבוב בלהקות גדולות רומז הפסוק בישעיהו (ז י"ח-י"ט): "והיה ביום ההוא ישרק ה' לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור. ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים וכו'". רש"י: "לזבוב - חיילות רבות כזבובים מארץ מצרים יבואו עם סנחריב". מוסיף המלבי"ם: "... והמשיל מצרים לזבוב שהוא חלוש מדבורה, כן היו חלושים מאשור".
הזבוב בספרות חז"ל
הזבוב מוזכר בגמרא 24 פעמים כפגע רע ובחלק מהמקרים בהקשרים המסייעים לזהותו. בתיאורו של אלישע בברכות (י ע"ב): "קדוש הוא, מנא ידעה? רב ושמואל, חד אמר: שלא ראתה זבוב עובר על שלחנו וכו'". העדר זבובים רומז על קדושה שהרי אחד מעשרת הניסים שהיו בבית המקדש היה "ולא נראה זבוב בבית המטבחים" (יומא, כא ע"א). מקור נוסף המתאר את מיאוסו של הזבוב הוא בגמרא במגילה (יג ע,ב): "ולמלך אין שוה להניחם - דאכלו ושתו ומבזו ליה למלכות. ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן זורקו ושותהו. ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן חובטו בקרקע ואינו שותהו" (מגילה, יג ע"ב). כאשר הזבובים מתרבים הם הופכים למטרד קשה שיש להתפלל לסילוקו: "... והתניא: ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות, כגון חיכוך, חגב, זבוב, וצירעה, ויתושין, ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין. מדצעקה בפה התרעה בשופרות!" (תענית, יד ע"א). הזבובים אינם רק מטרד אלא מהווים סכנה בריאותית. מינים מסיימים מעבירים מחלות על ידי עקיצות או מגע עם מזון.
העובדה שהזבובים מעופפים הופכת אותם למזיקים שקשה להתגונן מפניהם. הדבר נאמר באופן מפורש בדברי ה"איכא דאמרי" בסוגייה בגיטין (ו ע"ב): "ותזנה עליו פילגשו, רבי אביתר אמר: זבוב מצא לה, ר' יונתן אמר: נימא מצא לה, ואשכחיה ר' אביתר לאליהו, א"ל: מאי קא עביד הקב"ה? א"ל: עסיק בפילגש בגבעה, ומאי קאמר? אמר ליה: אביתר בני כך הוא אומר, יונתן בני כך הוא אומר, א"ל: ח"ו, ומי איכא ספיקא קמי שמיא? א"ל: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן זבוב מצא ולא הקפיד, נימא מצא והקפיד. אמר רב יהודה: זבוב בקערה, ונימא באותו מקום, זבוב מאיסותא, ונימא סכנתא. איכא דאמרי: אידי ואידי בקערה, זבוב אונסא, ונימא פשיעותא" (2). העובדה שכניסת זבוב לקערה או כוס היא בלתי נמנעת הביאה להבדל בין גורלו של שר המשקים ושר האופים של פרעה: "רבנן אמרי שר המשקים זבוב נמצא בתוך פיילי פוטירין שלו, שר האופים צרור נמצא בתוך גלוסקין שלו, הדא הוא דכתיב חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם, בתשמיש אדוניהם וכו'" (בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פח).
זבובים עלולים לנחות על אותיות שנכתבו זה עתה על ידי סופר סת"ם ולפסול אותן: "... לא מיבעיא בחסירות וביתירות דלא טעינא דבקי אנא, אלא אפילו מיחש לזבוב נמי, דילמא אתי ויתיב אתגיה דדל"ת ומחיק ליה ומשוי ליה רי"ש וכו'" (עירובין, יג ע"א). לדעת הרשב"ם גם ספקו של רב פפא בסוגייתנו נובע מחשש מחיקה על ידי זבוב: "מי חיישינן לזבוב - שחיסר רגלה של קו"ף ונעשית סמ"ך ובהא נמי ילמד מעליון". הגמרא לא מציינת כיצד זבוב עלול למחוק אות אך במפרשים אנו מוצאים לכך הסבר. למשל הר"י מיגאש כתב: "... מי חיישינן שמא גם התחתון קפל היה ובא זבוב ואכל הדיו שברגלה של קוף כשהוא עדיין לח ועשאו ספל וכו'. הרש"ש מצביע על אפשרות נוספת לשינוי מבנה אות והוא איננו מחיקה אלא ההיפך כלומר "כתיבה": "... ובבית יוסף או"ח סי' ל"ו כתב בשם ב"ש באות ק' דזבוב משך רגל הקצר נגד רגל הארוך כו' ע"ש. ותרוייהו צריכן וכו'". ההבנה שהחשש לשינוי אות עשוי לנבוע גם מהוספת קו על ידי זבוב שימשה כהוכחה לצורת האות "ק" הרצויה כמובא ב"בית יוסף":
"ק - כתב החסיד מדבעיא בפרק גט פשוט (ב"ב קסו:) קפל מלמעלה וספל מלמטה מהו מי חיישינן לזבוב או לא כלומר שמא היה למטה כתוב גם קפל וזבוב משכה רגל הקצר נגד רגל הארוך עד שנראה כמו ספל אלמא שדרך לעקם רגל ימין עד דאפשר לזבוב לדבקו לרגל שמאל. ומהאי טעמא יש לסמוך רגל שמאל קצת באלכסון כנגד רגל ימין וכן מוכח בספר התמונה שרגל ימין יהיה עקום היטב כי תמונת רגלה כמו כא"ף".
על מראה הזבוב נוכל ללמוד אגב דיון לגבי חלקי הקטניות המצטרפים לשיעור הוצאה בשבת (שבת, עו ע"ב): "רבי יהודה אומר חוץ מקליפי עדשים המתבשלות עמהן. עדשין אין, פולין לא? והתניא, רבי יהודה אומר: חוץ מקליפי פולין ועדשים! לא קשיא, הא בחדתי, הא בעתיקי. עתיקי מאי טעמא לא? אמר רבי אבהו: מפני שנראין כזבובין בקערה" (3). מפרש רש"י: "כזבובין - לפי שהן שחורות". מבין השורות נוכל להסיק שמראה זה דוחה ולכן אנשים נמנעים מלבשל עדשים ישנות. אנו מוצאים כאן דוגמה לכך שגם בעת העתיקה, בדומה לימינו, עלול מראה לא אסתטי לעורר סלידה. הדבר מזכיר את דברי הגמרא בגיטין (צ ע"א) שם נראה שקיימת שונות בין בני אדם ביחס לזבוב במשקה: "תניא, היה רבי מאיר אומר: כשם שהדעות במאכל, כך דעות בנשים; יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו, וזו היא מדת פפוס בן יהודה, שהיה נועל בפני אשתו ויוצא; ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו, וזו היא מדת כל אדם, שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה; ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו, זו היא מדת אדם רע וכו'".
הזבוב כתרופה
"אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה. ברא שבלול לכתית, ברא זבוב לצירעה, יתוש לנחש, ונחש לחפפית, וסממית לעקרב. היכי עביד ליה? מייתי חדא אוכמא וחדא חיורא, ושלקי להו ושייפי ליה" (שבת, עז ע"ב). רשימה זו של תרופות תמוהה וזקוקה לעיון רב. ברצוני להציע אפשרות להסבר אחת מהתרופות הקשורה לזבוב כלומר "זבוב לצרעה". ייתכן כמובן שיש יותר מאשר הסבר אחד. רש"י למשל כתב: "זבוב לצירעה - למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו".
עקיצת צירעה (וגם דבורה) עלולה לגרום לנמק והתפתחות מוגלה. מסתבר שלפני כמאתיים שנה הבחינו רופאים בצבא נפוליאון ורופאים במלחמת האזרחים בארה"ב שחיילים שנפגעו ופצעיהם שרצו רימות זבובים, נרפאו מהר יותר וכי הרימות לא פגעו ברקמות החיות. על בסיס תצפית זו התחיל ד"ר באיר (Baer) בארצות הברית בשנת 1931, להשתמש באופן מכוון ברימות זבובים לריפוי פצעי נמק כרוניים (Maggot Therapy). חברות תרופות מפורסמות גידלו רימות במעבדותיהם ושלחו אותן לבתי חולים. כשלוש מאות בתי חולים בארצות הברית השתמשו בשיטה זו לריפוי סוג הפצעים הזה. רק במחצית השניה של המאה העשרים, עם פיתוח החומרים האנטיביוטיים, שיטה זו נזנחה למשך כ- 40 שנה. בשנים האחרונות עם התפתחות עמידות חיידקים גורמי נמק לאנטיביוטיקה נזכרו הרופאים ברימות הבוהקן הירוק (זבוב הבשר הירוק).
על מנת לטפל בפצעים מוחדרות רימות שעברו חיטוי לתוך הפצע הנחבש בזהירות על מנת לא למעוך את הרימות. כמות הזחלים המוחדרת לפצע נקבעת לפי שטחו ועומקו של האזור הנגוע ונעה בין כמה עשרות ועד ל- 1000 זחלים המוחלפים כל יום או יומיים לפי הצורך. זחלים אלה מסלקים מאזור הפצע עשרות גרמים של רקמה נגועה. הם חודרים לכל עומק, אפילו לתוך עצמות שנפגעו ומנקים אותן לחלוטין מהנמק ומכל החיידקים המלווים את הפצע. לרימות השפעה בדרך נוספת: לאחר שהן מעכלות את "מזונן", הן מפרישות חומרים אנטי-בקטריאליים וחומרים המזרזים את הצטלקות הפצע והבראתו לאחר שנוקה. הזחלים המשלימים את התפתחותם עוזבים את הפצע בהגיע שעתם להתגלם. אחוזי ההצלחה בטיפול זה גבוהים ביותר ובמקרים רבים הוא הביא לריפוי פצעים לאחר חודשי סבל רבים ומנע קטיעת איברים.
נוכל לסכם אם כן שייתכן ורב התכוון לטיפול בנמק מוגלתי שנגרם כתוצאה מעקיצת צריעה בעזרת רימות זבוב וכדבריו: "זבוב לצרעה".
(1) ממצא זה עולה בקנה אחד עם הכתוב בפיסת גומא שנמצאה תקועה בפיו של חנוט מצרי: "התולעים לא תיהפכנה לזבובים בתוככם". ניתן לשער שלמצרים היה ידוע שמוצא הזבובים הוא ברימות ולא כפי שכתב אריסטו, מאוחר יותר, שהם נוצרים מרקבובית.
(2) פירוש: ... דִּכְתִיב [שכן נאמר] במעשה פילגש בגבעה: "וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ" (שופטים יט, ב), ודנו חכמים מה היה אותו מעשה שבגללו כעס עליה עד שברחה ממנו; ר' אֶבְיָתָר אָמַר: זְבוּב מָצָא לָהּ בתבשיל שבישלה עבורו. ר' יוֹנָתָן אָמַר: נִימָא (שערה) מָצָא לָהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ [ומצא אותו] ר' אֶבְיָתָר לְאֵלִיָּהוּ הנביא, אָמַר לֵיהּ [לו]: מַאי קָא עָבֵיד [מה עושה] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אָמַר לֵיהּ [לו]: עָסֵיק [עוסק] כעת בְּענין פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה. ושאלו ר' אביתר: וּמַאי קָאָמַר [ומה הוא אומר]? אָמַר לֵיהּ [לו] אליהו, כך אומר הקדוש ברוך הוא: אֶבְיָתָר בְּנִי כָּךְ הוּא אוֹמֵר, יוֹנָתָן בְּנִי כָּךְ הוּא אוֹמֵר. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' אביתר: חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי אִיכָּא סְפֵיקָא קַמֵּי שְׁמַיָּא [וכי יש ספק לפני השמים]? האם הקדוש ברוך הוא אינו יודע מה אירע שמזכיר הוא את שתי הדעות החולקות? אָמַר לֵיהּ [לו] אליהו: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, ושני הדברים אכן אירעו. וכך היה: זְבוּב מָצָא בקערה וְלֹא הִקְפִּיד, נִימָא מָצָא וְהִקְפִּיד. אָמַר רַב יְהוּדָה בהסבר הדבר, כך היה מעשה: זְבוּב מצא בִּקְעָרָה שבישלה לו, וְנִימָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם (במקום ערווה). כשמצא זְבוּב ענין של מְאִיסוּתָא [מיאוס] הוא ומשום כך לא הקפיד עליה, וְנִימָא סַכַּנְתָּא [סכנה] יש בה שמא ייפצע בה ומשום כך הקפיד עליה. אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים]: אִידִי וְאִידִי [זה וזה] היו בִּקְעָרָה, אלא זְבוּב אוּנְסָא [אונס הוא], שהזבוב מתעופף ונופל לתוך הקערה, וְנִימָא שנמצאת בקערה פְּשִׁיעוּתָא [פשיעה רשלנות היא].
(3) שנינו במשנה שכל הקליפות אינן מצטרפות לכדי שיעור מאכל חוּץ מִקְּלִיפֵּי עֲדָשִׁים משום שהן מִתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶן. ושואלים: האם רק עֲדָשִׁים אִין [כן] מצטרפים ואילו פּוֹלִין לֹא מצטרפים? וְהָתַנְיָא [והרי שנינו בברייתא] שר' יְהוּדָה אוֹמֵר שכל הקליפות מצטרפות למאכל חוּץ מִקְּלִיפֵּי פוֹלִין וַעֲדָשִׁים! ומשיבים: לָא קַשְׁיָא [אין הדבר קשה], הָא [זה] ששנינו שלדעת ר' יהודה קליפות פולים מצטרפות הרי זה בְּחַדְתֵּי [בפולים חדשים, טריים], ואילו הָא [זה] ששנינו שלדעתו אינן מצטרפות הרי זה בְּעַתִּיקֵי [בישנים]. ושואלים: עַתִּיקֵי מַאי טַעְמָא [ישנים מה טעם] לֹא יצטרפו? אָמַר ר' אַבָּהוּ: מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאִין חלקי קליפתם כִּזְבוּבִין בַּקְּעָרָה, ומאוסים לאוכלם, והכל משליכים אותם.
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 199-200).
פרופ' רחל גלון, "רימות זבוב הבשר הירוק - ישועה לפצעי נמק"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
