הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ולית הלכתא כמר בר רב אשי
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קכח ע"א
שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: שלישי בשני - כשר.
רבא אמר: אף בראשון.
מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא.
ולית הלכתא כמר בר רב אשי.
1.
הביטוי "ולית הלכתא כמר בר רב אשי" - 3 מופעים בש"ס. 2 - בסוגייתנו
כולל "הלכתא כמר בר רב אשי"
"הלכתא כרב אשי" 0 מופעים בש"ס
2.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכח עמוד א:
רבא אמר אף בראשון - כגון בנו של חנוך בן ראובן מעיד לשמעון אחי ראובן והכי הלכתא מדאמרי' לקמן מוסיף הוא ומדפסיק לקמיה ולית הלכתא כמר בר רב אשי מכלל דהלכתא מיהא כרבא.
אם המסקנה היא ש"הלכתא כרבא" אזי מדוע הגמרא לא ניסחה כך את ההלכה, אלא היא ניסחה באופן שלילי "ולית הלכתא כמר בר רב אשי"?
3.
על מר בר רב אשי:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רנג:
הוא דן במשמעות הביטוי "ולא היא" שנאמר על רב אשי או על מר בר רב אשי.
אם הם אלה שערכו את הגמרא אז מי אלה שדחו את דעתם בניסוח של "ולא היא" או "ולית הלכתא"?
אבל לשון ולא היא משמע שאינה סברא כלל ולא שייך לומר הוא עצמו כן אם לא שנאמר הדרי בי דלא היא
אלא ודאי נראה שיתכן לחלוק על דברי רב אשי וכבר רשום בזכרוני שלמדתי בש"ס שאחר דברי רב אשי קאמר תלמודא הלכתא בהפוך אלא שבעונותי שר של שכחה מצוי אצלי ולא ידעתי איזהו מקומן והמחפש אחריו ימצאנו.
ניתן לחלוק ולפסוק "והלכתא" או "ולא היא" נגד רב אשי.
אבל ראה לעיל בסעיף 1 שלא מובא לשון זה בש"ס במפורש!
4.
ומיהו מדברי הראב"ד והרא"ש שכתבו כאן שהם דברי הש"ס אין ראיה לזה דאפשר דדוקא הכא דמוכח מדברי רב אשי שמחמיר על עצמו היה הוא דקא פסיק תלמודא הכי
אבל היכא שדברי רב אשי הם להלכה לא יתכן לחלוק עליו
אבל ראית הרא"ם מכרעת היא עכ"ד.
יש מי שחולק וסובר שלא ניתן לחלוק על רב אשי.
5.
ה"יד מלאכי" מכריע:
ולי אני הדיוט הדבר ברור כשמש דמצי תלמודא לחלוק על דברי רב אשי איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא,
ניתן לחלוק על רב אשי
6.
איבעית אימא סברא דהא רב אשי לא היה מחבר תלמוד הוא לבדו אלא עם שאר חביריו בחברה
כמו שכתב הרמב"ם בסוף פתיחת חבורו
וז"ל נמצא רבינא ורב אשי וחביריהם סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבע"פ ושגזרו גזרות וכו' ע"ש
ומאחר שכן קרוב לשמוע שאם חביריו ראו שרב אשי לא כיון אל האמת פסקו דלא כוותיה וכמו שכתב בהדיא הגאון מהר"י חאגיז בכלליו כלל ו' וז"ל
וכן חתימת הש"ס היה בב"ד הגדול של רב אשי ורבינא ועל פיהם היו סותמין ופוסקין ההלכות ואפילו רב אשי שהיה ראש ישיבה אם אמר דבר אשר לא ייטב בעיני הוועד היו אומרים עליו הא דרב אשי ברותא היא כלומר חוץ מן ההלכות, אלא שנקרא על שמו
כמ"ש במשנה עם רבינו הקדוש וכו' ע"כ
מי שחולקים על רב אשי הם חכמי בית דינו - חכמי ה"וועד"!
7.
והוא מוסיף:
ובלא זה נמי הכי כתוב בספר יוחסין דף ק"ס ע"ב מדפוס קראקא שלא הספיק רב אשי לגמור התלמוד וסיימוהו מרימר ומר בר רב אשי
עורכי הגמרא המאוחרים - בדור שאחרי רב אשי - מרימר ומר בר רב אשי - היו כנראה עורכי הגמרא הסופיים.
["מרימר" ; "מר בר רב אשי" - "עורכי הש"ס"]
וע"ע שם דף ק"ו ב' וכ"כ עוד מהר"י ן' וירגא בספר שארית יוסף סוף נתיב השמועה דף ל"ה ב' בשם ספר יסוד עולם ובשלשלת הקבלה דף ל"ה א' ובספר צמח דוד דף ל"ג ע"ב יע"ש
7.1
ולפי זה שפיר אפשר שמרימר ומר בר רב אשי הבאים אחריו פסקו דלא כוותיה בכל המקומות אשר ראו והבינו שלא צדקו דבריו.
ולכן הם יכלו לחלוק על רב אשי.
8.
ומביא הוכחות:
איבעית אימא קרא דהא אשכחן בפ"ק דפסחים דף י"א א' ובפ"ב דיבמות דף כ"א א' ושם בפרק הערל [יבמות דף פ"ב א'] דקאמר אמילתיה דרב אשי הא דרב אשי בדותא היא ע"ש
ובפרק טבול יום [זבחים דף ק"ב ]
ובפ"ו דמנחות דף ס"ח א' ושם צ"ה ב'
ועיין מ"ש באות ההא גבי הלכה כרב אשי
9.
ומי לנו גדול ממר בריה דרב אשי שסיים התלמוד וקי"ל דהלכתא כוותיה בכולא תלמודא חוץ ממיפך שבועה וכו'
ואפ"ה מצינו בפ"ד דכתובות דף נ"ד א' ובפרק יש נוחלין [בבא בתרא דף קכ"ח א'] דמסיק תלמודא ולית הלכתא כמר בר רב אשי יע"ש
הוא מביא הוכחה מסוגייתנו שאין הלכה כמר בר רב אשי.
כנראה שהוא מתכוון לומר [למרות שהוא לא אומר זאת במפורש] שגם אחרי מר בר רב אשי היו חכמים שהם "עורכי הגמרא".
9.1
הוא לא מזכיר תוספות של סבוראים !
10.
המשך:
וכן בפרק אף על פי קאמר ש"ס על דברי מר בר רב אשי ולא היא ההיא שוטה הות דלא חנקי נשי לבניהם
"קאמר ש"ס" - למי כוונתו? לחכמים אחרי רב אשי?
11.
וכן תמצא עוד בפרק הניזקין [דף] ס' א' ע"ש
וע"ע שבת דף קמ"ו ב' דקאמר ולא היא על סתם תלמודא
מי שמקשה על "סתם תלמודא"="סתמא דגמרא" חייב להיות מי שחי מייד אחרי עורכי הגמרא והיה בין "עורכי הגמרא" האחרונים [=סבוראים?].
או אולי המקשן הוא מבית דינו של רב אשי [או מבית דינו של מר בר רב אשי?] שמקשה עליו - על רב אשי שהוא עצמו הוא ה"סתמא דגמרא".
12.
וע"ע תוס' פרק אלו טרפות [חוליין דף נ"ח א]' ד"ה במאי קמיפלגי שכתבו דשמא ברייתא לא שמיע ליה לרב אשי ולכאורה כמו זר נחשב לומר כן על מחבר הש"ס אך במאי דכתיבנא הכל ניחא
רב אשי לא הכיר ברייתא, ולכן מתאים לעובדה שרב אשי עצמו לא היה "מחבר הש"ס"="עורך הגמרא" הבלעדי!!!
וע"ע חידושי הריטב"א לעירובין דף ס"ו ע"ג
ובחידושי ב"מ שלו דף כ"ג ע"ד:
