נפתח בגדולים ונסתיים בקטנים
בבא בתרא קכה ע"ב
"אמר רבי אלעזר, דבר זה נפתח בגדולים ונסתיים בקטנים: כל האומר אחריך, כאומר מעכשיו דמי".
פירש רשב"ם: "נפתח - התחיל. בגדולים - רב הונא. בקטנים - רבי אלעזר ועצמו קרי קטן לגבי רב הונא".
אבל הר"י מיגאש פירש: "נפתח בגדולים רבי ור"ש {מחלוקת רבי ורשב"ג} שהן היו תנאין. ונסתיים בקטנים. רב ענן ורב הונא דאינון אמוראין".
וכתב על פירושו בתוספות רי"ד: "והיא פתרון נראה מאוד".
לפירוש זה ניחא שאמרו גדולים וקטנים בלשון רבים (שיטה מקובצת).
לפירוש זה גם ניחא שהיה צורך ל"נסתיים בקטנים" להכריע במחלוקת ה"גדולים".
ולפירוש הרשב"ם י"ל, שאמנם רבי אלעזר היה קטן בחכמה מרב הונא (רבא התפלל במסכת מועד קטן דף כח ע"א לקבל את חכמתו של רב הונא דוקא), והיה גם קטן בתלמידים מרב הונא (אמרו בכתובות דף קו ע"א שכאשר היו עומדים התלמידים מישיבתו של רב הונא שבבל והיו מנערים בגדיהם, היה עולה אבק שכסה את השמש, והיו אומרים בארץ ישראל קמו מישיבתו של רב הונא הבבלי!).
אולם רבי אלעזר היה סמוך, לכן נקרא בשם רבי. ועוד שהיה "מרא דארץ ישראל" (גיטין דף יט ע"ב), והיה ראש הסנהדרין, ואליו היו שולחים את הבעיות שיכריע בהן (שבועות דף מח ע"א), שהרי פוסקי בבל היו כפופים לפוסקי ארץ ישראל (סנהדרין דף ה ע"א).
ולכן היתה נחוצה הכרעתו ופסיקתו של רבי אלעזר.
