סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ס"ד, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף קכב ע"א

 

האם לעתיד לבא יקבלו הלוים והכהנים חלק ונחלה בארץ ישראל?

 

תניא (קכב ע"א): "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים". ומבואר ברשב"ם, כי בחלוקת הארץ בימות יהושע בן נון לא היה ללוי חלק ונחלה בארץ, "אלא שכל שבט ושבט נתנו לו ערים לשבת בהן להיות ערי מקלט, אבל מנשה ואפרים נטלו שני חלקים", ולכן נתחלקה הארץ לי"ב חלקים - לשאר כל השבטים יחד עם מנשה ואפרים מלבד שבט לוי, ואילו לעתיד לבא בב"א גם שבט לוי יקבל חלק ונחלה בארץ, והוכיח כן ממה שנאמר בנבואת יחזקאל (מח, לא) אודות חלוקת העיר ירושלים לעת"ל: "ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד", הרי לנו שעתידה ירושלים להתחלק לכל השבטים - גם לשבט לוי - שוה בשוה (עי' יד רמ"ה כאן).

וכדעה זו מצינו גם בסמ"ג (לא תעשה רעז) וז"ל: "נראה לרבינו משה (הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"א) שאם כבש מלך ישראל חוצה לארץ, שהכהנים ולוים נוטלים שם חלק ונחלה, ולעתיד לבוא נוטלין חלק אף בארץ, שנאמר 'שער לוי אחד', כדאיתא בפרק יש נוחלין".

אולם הר"ן בחידושיו חולק על הרשב"ם, וז"ל: "וכן מה שכתב ששבט לוי יטול חלק בארץ אף זה אינו, שהרי מפורש בפרשה שלא יטול חלק בארץ, אלא שיהיו לו ערים לשבת בהן, והוא מכלל התרומה אשר ירימו... ואע"פ שכתוב 'שער לוי אחד שער יוסף אחד', זה אינו ענין לנחלתן באר"י, אלא לומר שיהו בירושלם י"ב שערים כנגד י"ב שבטים... ושבט לוי נמי אע"פ שלא נטל חלק בארץ נמנה הוא במנין השבטים, וראוי הוא שיהא לו זכרון בירושלם כשאר השבטים".

ה'מנחת חינוך' (מצוה תח אות ב) כשדן בענין זה מציין, שבספרי מצינו שלא כדברי הגמרא דילן, כי הנה כלפי ארצות קיני וקניזי וקדמוני שעתידין להתוסף לעת"ל, דרשו בספרי (קורח ד), והובאו הדברים ברש"י פרשת שופטים (יח, ד), שאין הלוים והכהנים עתידים לקבל נחלה בהם - כמו בארצות שאר שבעת עמים, מבואר להדיא שלעת"ל לא יקבלו חלק ונחלה בכל העשרה עממים, ודלא כדברי הרשב"ם בביאור גמרא דידן, ומסיק המנ"ח: "ובאמת אני תמה על הש"ס שלנו, כיון דהוא לאו בתורה דשבט לוי לא יטלו, היאך תתעקר המצוה בימי מלך המשיח, והלא 'אלה המצות' וכו' ש'אין הנביא רשאי לחדש דבר' (מגילה ב:), והיאך חידש יחזקאל על פי הנבואה דין זה...".

ובספר 'ברית משה' על הסמ"ג (שם) מיישב הקושיא על פי דברי המדרש (פסיק"ר פרשה א): "אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו" - "והפשט הפשוט נ"ל, דמלך המשיח שיבא במהרה בימינו יכבוש את כל העולם כולו, ויהיה מלך בכיפה כמו שאיתא בריש תרגום שני על מגלת אסתר... וזהו דא"ר לוי 'וארץ ישראל ככל העולם כולו', ואם כן י"ל דמה דקאמר הגמרא ש'עתידה אר"י שתתחלק לי"ג שבטים', הכוונה, דשבט לוי יטלו חלק בהני ארצות אשר יכבוש המלך המשיח, שגם כן ארץ ישראל יקראו, כמו שכתב הפסיקתא, ובהני ארצות באמת עפ"י דין נוטלין חלק כמש"כ הרמב"ם (הל' שמיטה ויובל פי"ג הל' יא) דבמה דכבש מלך ישראל מחו"ל נוטלין הלוים והכהנים חלק ונחלה" (עי' עוד חי' הגר"ח כאן).

עוד כתב ליישב על פי דברי המהרש"א (בחידושי אגדות, כאן): "לפי שחלוקת עולם הזה היה דבר שלא היה לו קיום נצחי היה נחלק בגורל, גם לא היה לכל אחד דבר שלם כל הצורך לו, ועל כן לא היה גם ללוים חלק בו שהם נחלת ה', אבל לעולם הבא שיהיה חלוקה נצחית תהיה על פי ה', והוא יחלוק חלק גם לנחלתו הלוים, ויהיה לכל אחד כל צרכו בהר ובשפלה ובעמק (עפ"י דברי הגמרא להלן: "ולא כחלוקה של עוה"ז חלוקה של עוה"ב, העוה"ז אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס, שדה פרדס אין לו שדה לבן, לעוה"ב אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק")". דברי המהרש"א יסודתם בהמשך דברי הגמרא על חלוקה דלעתיד: "הקב"ה מחלק להן בעצמו, שנאמר (יחזקאל שם, כט) 'ואלה מחלקותם נאם ה'" . ולפי זה תתיישב יפה קושיית המנ"ח, כי אכן האיסור שלא לתת נחלה ללוים לא יתבטל, אכן כל זה אינו כי אם כאשר תהיה חלוקת הארץ על ידי בני ישראל, משא"כ כשהחלוקה תהיה על פי ה', וכאשר יעלה ברצונו לתת להם, הרי גם המה יקבלו נחלה ממנו ית"ש.

ונסיים בביאור נפלא שכתב כ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' זצ"ל בספרו שו"ת 'דברי יציב' (חלק חו"מ סי' פו), שם ביאר צדדי המחלוקת בזה, כי הדבר תלוי בטעמא דמילתא שאין ללוים חלק ונחלה, כי הנה 'החינוך' (מצוה תקד) כתב בשרשי המצוה: "כדי שיהיה כל עסק השבט הזה בעבודת האל ב"ה ולא יצטרכו לעבוד את האדמה, ושאר השבטים נותנין להם חלק מכל אשר להם מבלי שייגעו הם בדבר כלל", ולפי זה לעת"ל כאשר יקויים הייעוד (ישעי' סא, ה) "ועמדו זרים ורעו צאנכם", ומלאכתם נעשית ע"י אחרים (עי' ברכות לה:), שפיר יקבלו שדה וכרם כמו כל ישראל, כי בין כך לא יצטרכו להתייגע בעבודת האדמה, אמנם הרמב"ם (שם הי"ב) כתב טעם אחר: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל ה'... והוא ב"ה זוכה להם, שנאמר (במדבר יח, כ) 'אני חלקך ונחלתך'". מקור הדברים הוא בספרי (שם): "'אני חלקך ונחלתך', על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה, משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שנתן לבניו מתנות, ולבנו אחד לא נתן שום מתנה, אמר לו: בני אע"פ שלא נתתי לך מתנה, על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה". משמעות הדברים היא, שאינו בלבד בכדי שלא יצטרכו להתייגע בעסק עוה"ז, אלא, בגלל עצם הדבר שיזכו לנחלת ה' וחלקו, ומסתבר שבדבר זה לא ישתנה גם לעת"ל, שגם אז יאכלו על שולחנו של מקום דייקא, ולא ינחלו נחלה בארץ ישראל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר