הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לא סבירא לן"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קכה ע"א

אמר ליה: לא לדידי קשיא ולא לרב נחמן קשיא,
טעמא דבני מערבא קאמרינן, ולן לא סבירא לן.
 

1.
ראה מה שכתבתי על כך להלן על מסכת בבא בתרא דך קע"ה על הביטוי "וליה לא סבירא ליה"
ושם, בהקשר לסוגייתנו:

2.
הגמרא מתרצת את הקושיה מרבה על רבה. בסוגייתנו באמת אמר רבה מה שנאמר בשמו, ומה שהגמרא הביאה את דברי רבה ממקום אחר כדי להקשות על דבריו בסוגייתנו: "והא אמר רבה: גבו קרקע - יש לו, גבו מעות - אין לו! " – דברים אלה אמר רבה כהסבר ל"בני מערבא" [בגמרא לעיל דף קכד עמוד ב], אבל הוא עצמו לא סבור כמותם, אלא כדברי עצמו בסוגייתנו, ששיעבודא לאו דאורייתא.

3.
תרוץ מסוג זה יכול לתרץ, לכאורה, קושיות רבות בש"ס. למשל, כאשר אמורא אומר הלכה בשם רבו, אז אם תהיה עליו קושיה נוכל לתרץ "וליה לא סבירא אליה", או כמו בסוגייה שהובאה לתוך סוגייתנו [מדף קכד] ששם בני ארץ ישראל אמרו דין ורבה טען טענה, אומרת הגמרא שדברי רבה לא מטעם עצמו נאמר אלא לצורך תרוץ על בני מערבא.

4.
כמו כן נוכל להסיק, שבכל אותם פעמים שאמורא מתרץ קושיה על אמורא אחר, ייתכן לומר, שהאמורא שתירץ את דברי חברו, לא בהכרח עומד אחרי התרוץ, והתרוץ שאמר, אמרו רק לצורך חברו.

5.
לכן נראה לומר, שדבר זה ידעו חכמי הגמרא במסורת כעובדה היסטורית.

6.
"וליה לא סבירא ליה" - 21 מופעים בש"ס
"לן לא סבירא" - מופע יחידאי בש"ס - בסוגייתנו