סקר
התחלת מסכת סנהדרין
הקלה משמעותית לאחר ה"בבות"!
הכל קשה ומעניין באותה מידה
יותר קשה מה"בבות"
כבר מתגעגע ל"בבות"


 

שמירה מעין הרע / רפי זברגר

בבא בתרא קיח ע"א

 

הקדמה

בסוף הדף הקודם ובתחילת הדף שלנו, דנה הגמרא בטרוניות [בלשון הגמרא: צווחות] של בנות צלפחד ובני יוסף.
כזכור, בנות צלפחד ביקשו נחלה בנכסי אבותיהן כיוון שלא היו להם אחים, ובני יוסף התלוננו על ירושה הקטנה שקבלו, יחסית למספרם הגדול. נדון במאמרו של אביי המצטט נושאים אלו. 
 

הנושא

אמר אביי - שמע מינה: לא הוה חד דלא שקיל, דאי סלקא דעתך הוה חד דלא שקיל, איבעי ליה למצווח
לא היה אף אחד מבאי הארץ שלא קיבל חלק ונחלה בארץ, מלבד בנות צלפחד ובני יוסף. מוכיח אביי את טענתו ואומר: אם באמת הייתה טענה למישהו, בוודאי היה צווח, כמו שעשו בנות צלפחד ובני יוסף. 
מיד מקשה הגמרא: וכי תימא: דצווח ואהני כתביה קרא, דצווח ולא אהני לא כתביה קרא?
אולי התורה מתארת רק אותם אנשים אשר ה''צווחה'' עזרה להם, ובעקבותיה קבלו שטח בארץ ישראל, אך כאלה שצווחו ולא עזר להם התורה לא מספרת, ובאמת היו עוד אנשים שצווחו ורטנו על שלא קבלו נחלה בארץ ישראל. 
דוחה הגמרא את הקושיא: הא בני יוסף דצווחי ולא אהני וכתבינהו קרא! 
הרי בני יוסף בעצמם צווחו ולא קבלו מאומה, ובכל אופן סיפרה התורה את סיפורם – משמע שהתורה גם מתארת כאלו שלא עזר להם, אם כן – ניתן שוב להסכים לדברי אביי, שאין מישהו שלא קיבל נחלה מלבד בנות צלפחד ובני יוסף. 
דוחה הגמרא את הדחיה, ואומרת כי העובדה שסיפורם של בני יוסף סופר בתנ''ך, אינו אלא למטרה אחרת:
התם עצה טובה קא משמע לן, דאיבעי ליה לאיניש לאיזדהורי מעינא בישא. 
יהושע אומר לבני יוסף: אִם עַם רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה (יהושע י"ז, ט"ו) אתם שבט גדול, בלי עין הרע! כדי שלא יקנאו בכם אנשים אחרים, וחס וחלילה תשלוט עליכם עין הרע. מציע להם יהושע: לכו והחבאו עצמכם ביערים.       אם כן, נדחים דברי אביי, ובאמת יכול להיות שיש עוד אנשים שצווחו ולא קבלו את מבוקשם, וסיפור בנות צלפחד מתואר בתורה, כיוון שקבלו את מבוקשם, וסיפור בני יוסף מסופר כדי ללמד אותנו להיזהר מעין הרע. 

 

מהו המסר?

הגמרא מזכירה את נושא עין הרע במספר מקומות, כך ש''התסכלות ייתר'' של אנשים על הצלחות ודברים טובים של אנשים אחרים, יכולה לגרום רע לאותם אנשים.
לכן כדאי ורצוי מאוד להיזהר מלשבח את הילדים ולומר כל הזמן: איזה ילד יפה, איזה חכם הוא וכדו', אלא להשאיר כמה שיותר דברים בצנעה ובשקט. והקדוש ברוך הוא ישמור עליהם ועלינו מכל צרה וצוקה, ובעזרת ה' נעשה ונצליח.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר