|
לחתוך עניין / רפי זברגרבבא בתרא קטו ע"א
הקדמה
היום נלמד משנה בסיסית ועקרונית בנושא קדימות בנחלות. הנושא
סדר נחלות כך הוא: אִ֣ישׁ כִּֽי יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת נַחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ (במדבר כ''ז, ח') - בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת. בת קודמת לאחין, יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין. אחין קודמין לאחי האב, יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב. זה הכלל: כל הקודם בנחלה - יוצאי יריכו קודמין. והאב קודם לכל יוצאי יריכו. מהו המסר?
לפי סדר קדימות זו, ועל פי הכלל לעיל, יכול לצאת למשל, שאם יש נינה לנפטר, היא תהיה קודמת לבת של הנפטר, או לאח של הנפטר. המקרה הראשון יכול לקרות, כאשר אין בנים (כולם נפטרו) ומכל הצאצאים שלהם, ישנה נינה של אחד הבנים. אותה נינה קודמת גם לבת ממש של הנפטר. מה הרעיון, ומהו ההסבר לכלל זה, שכל הקודם לנחלה, יוצאי יריכו קודמים, אפילו אם הם רחוקים מאוד מ''הבא בתור לנחלה''? ניתן אולי לומר, כי הרעיון העומד מאחורי הכלל הוא ''עיקרון משפחה הגרעינית'', הכוללת את ההורים והילדים. משפחה גרעינית, חיה ועושה הכול יחדיו. במיוחד בשנים הראשונות של הילדים, אבל בחלק מן המשפחות ממשיך והולך גם בגילים יותר מאוחרים. זוהי ה"חבורה המאוחדת", הצועדת יחדיו במשך שנים. אם כן נוכל לומר, כי כאשר אחד הילדים איננו, הרי שצאצאיו מתחברים אל המשפחה הגרעינית, ויחדיו מהווים חטיבה אחת. |