סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איני יודע מי שנאה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קטו ע"א

 

איתיביה רבי יוחנן לרבי יהודה בן שמעון: האשה את בנה, והאשה את בעלה, ואחי האם - מנחילין ולא נוחלין!
אמר ליה: משנתנו איני יודע מי שנאה.
ולימא ליה: רבי זכריה בן הקצב היא, דלא דריש מטות!
לא מיתוקמא מתניתין כרבי זכריה בן הקצב, דקתני: ובני אחות,
ותנא: בני אחות ולא בנות אחות,
ואמרינן: למאי הלכתא?
ואמר רב ששת: לקדם;
ואי סלקא דעתך מתני' רבי זכריה בן הקצב היא, הא אמר: אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.
ותנא דידן, ממ"נ?
אי דריש מטות, אשה נמי תירש את בנה!
אי לא דריש מטות, בן דקודם לבת בנכסי האם מנא ליה?
לעולם דריש מטות, ושאני הכא, דאמר קרא: +במדבר ל"ו+ וכל בת יורשת נחלה, יורשת - ואינה מורשת.

מבנה הסוגיה:

1.

איתיביה רבי יוחנן לרבי יהודה בן שמעון: האשה את בנה, והאשה את בעלה, ואחי האם - מנחילין ולא נוחלין!

רבי יוחנן מקשה על רבו - רבי יהודה בן שמעון - ממשנתנו.

1.1
קצת קשה לי, הרי בעמוד הקודם רבי יוחנן עצמו אמר את ההלכה בשם רבו [?] - רבי יהודה בן שמעון, ועכשיו הוא מקשה עליו?

2.
עונה לו:

אמר ליה: משנתנו איני יודע מי שנאה.

3.
מקשה הגמרא:

ולימא ליה: רבי זכריה בן הקצב היא, דלא דריש מטות!

רבי יהודה בן שמעון יכול היה לענות לרבי יוחנן שמשנתנו היא כדעת רבי זכריה בן הקצב [שאין הלכה כמותו].

4.
עונה הגמרא:

לא מיתוקמא מתניתין כרבי זכריה בן הקצב, דקתני: ובני אחות,
ותנא: בני אחות ולא בנות אחות,
ואמרינן: למאי הלכתא?
ואמר רב ששת: לקדם;
ואי סלקא דעתך מתני' רבי זכריה בן הקצב היא, הא אמר: אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.

אי אפשר להעמיד את משנתנו כרבי זכריה בן הקצב.

5.
והגמרא מסבירה את דעת משנתנו:

ותנא דידן, ממ"נ?
אי דריש מטות, אשה נמי תירש את בנה!
אי לא דריש מטות, בן דקודם לבת בנכסי האם מנא ליה?
לעולם דריש מטות, ושאני הכא, דאמר קרא: +במדבר ל"ו+ וכל בת יורשת נחלה, יורשת - ואינה מורשת.

כתשובה לקושיה לעיל בסעיף 2.

6.
הסבר הביטוי "איני יודע מי שנאה":
ערכי תנאים ואמוראים ר' יהודא בר שמעון
ר' יהודא בר שמעון.
[האשה את בנה מנחילין ולא נוחלין]

... ופירש רבינו שמואל דאינה עיקר, דהיא גופא קשיא כדלקמן,
דפרכינן ותנא דידן מאי קסבר. ופרכינן ולימא ליה מתניתא ר' זכריה בן הקצב דלא דריש מטות ומסיק דלא מתוקמי כר' זכריה.

מהרשב"ם משמע, שהמשנה - משנתנו - אינה נפסקת להלכה.

6.1
אבל הוא מסביר:

... והאי דקאמר ליה לר' יוחנן משנתינו איני יודע מי שנאה, דלאו למעוטי אתא דהא איצטריך לאשמעינן דבמקום שאין בן בת יורשת שתי מטות כשאביה ממטה זה ואמה ממטה אחר דיורשת שניהן.
וקיימא לן הלכה כסתם מתניתין ולא כר' יוחנן שאמר משום ר' יהודה בר שמעון, משום דשפיר מיתוקמא טעמא דמתניתין דלא תקשה ממה נפשך כדקפרכינן.

למסקנת סוגייתנו דווקא כן הלכה כמשנתנו, והיא מיושבת כלעיל בסעיף 5.

6.2

מיהו בעלמא היכא דאיתמר משנתינו איני יודע מי שנאה לא סמכינן אההיא סתמא,...

אבל בשאר הסוגיות בש"ס - 4 מופעים אחרים - אין הלכה כאותה משנה אעפ"י שהיא "סתם משנה".

7.
ולהשלמת העניין ראה מה שכתבנו על מסכת יבמות דף כז
סימוני הסעיפים - בהתאמה לסוגייתנו - בבא בתרא דף קטו

בגמרא:

אמר רב הונא אמר רב: ב' אחיות יבמות שנפלו לפני יבם אחד, חלץ לראשונה - הותרה, חלץ לשנייה - הותרה, מתה ראשונה - מותר בשנייה, ואין צריך לומר מתה שנייה שמותר בראשונה, משום דהויא יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה, תחזור להיתירה הראשון;
ורבי יוחנן אמר: מתה שנייה - מותר בראשונה, אבל מתה ראשונה - אסור בשנייה, מ"ט? שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה, הרי זו כאשת אח שיש לה בנים ואסורה.
ורב לית ליה האי סברא? והאמר רב: כל אשה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה, הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה! ה"מ היכא דקאי באפה איסור אחות אשה דאורייתא, אבל הכא זיקה דרבנן היא.
איתיביה ר' יוסי בר חנינא לרבי יוחנן: ארבעה אחין, ב' מהם נשואים ב' אחיות, ומתו הנשואין את האחיות - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות; ואמאי? ליקו חד מינייהו לחלוץ לה לשנייה, ותיהוי ראשונה לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה, תחזור להיתירה הראשון!
א"ל: אחיות איני יודע מי שנאן.
ולימא ליה: מאי חולצות נמי דקתני? חולצת חדא! חולצות קתני.
ולימא ליה: מאי חולצות? חולצות דעלמא! הרי אלו קתני.
ולימא, דחליץ ליה לראשונה ברישא! חולצות
לכתחלה קתני.
ולימא ליה: גזירה דלמא קדים וחליץ לראשונה ברישא! ולא מתייבמות קתני, דליכא דין יבום הכא כלל.
ולימא ליה: גזירה שמא ימות, ואסור לבטל מצות יבמין! ר' יוחנן, למיתה לא חייש.
ולימא ליה: רבי אלעזר היא, דאמר: כיון שעמדה עליו שעה אחת באיסור, נאסרה עליו עולמית! מדסיפא ר' אלעזר, רישא לאו רבי אלעזר.
ונימא להו, דנפול בבת אחת, ורבי יוסי הגלילי היא, דאמר: אפשר לצמצם! לא סתם לן תנא כר' יוסי הגלילי. ולימא ליה, דלא ידעינן הי נפול ברישא! אי הכי, היינו דקתני: קדמו וכנסו יוציאו, בשלמא ראשונה, אמרינן ליה מאן שריא לך, אלא שניה, אמר: חבראי שניה ייבם, אנא ראשונה מייבם!
היינו דקאמר ליה: אחיות איני יודע מי שנאן.

8.
בסוגייתנו מובאת מחלוקת בין "רב" ורבי יוחנן. הגמרא מקשה על רבי יוחנן ממשנתנו.

9.
רבי יוחנן עונה "אחיות איני יודע מי שנאן".
מפרש רש"י: "איני יודע מי שנאן - כלומר זו אינה משנה."
ניתן לפרש את משמעות הביטוי בכמה אופנים:

9.1
רבי יוחנן לא יודע איזה תנא שנה משנה זו [וקשה לי: מדוע לא נאמר שזוהי "סתם משנה - רבי מאיר"?]

9.2
רבי יוחנן מכיר את המשנה אבל הוא טוען שאין הלכה כמותה! [למרות שרבי יוחנן עצמו סובר את הכלל ש"הלכה כסתם משנה"]
ויש לומר שהסבר זה קשור להסבר הקודם [2.1], כלומר, מכיון שרבי יוחנן לא יודע מי התנא ששנה משנה זו לכן אין הלכה כמותה, והוא - רבי יוחנן - רשאי לחלוק עליה.

9.3
רבי יוחנן טוען שמשנה כזאת לא קיימת, כלומר, "רבי" לא כלל משנה זו במשניותיו!

10.
הגמרא מציעה 8 נסיונות לתרץ את הקושיה על רבי יוחנן. ומסבירה מדוע רבי יוחנן לא מקבל הסברים אלה, וחוזרת אל המסקנה שרבי יוחנן סובר באמת "אחיות איני יודע מי שנאן".

11.
נראה לי להסביר: רבי יוחנן מתכוון בביטוי זה לומר שאין הלכה כאותה משנה, ולכן הגמרא "מקשה" עליו, שיכול ליישב את דבריו עם דברי המשנה בכמה אופנים.
אולם רבי יוחנן לא מקבל יישובים אלה. ומדוע באמת? כי כל היישובים לא מתיישבים עם לשון המשנה!
יוצאת מכאן מסקנה מעניינת: הרי פעמים רבות אמוראים מיישבים קושיה על ידי "דוחק" בלשון המשנה, והנה דווקא כאן רבי יוחנן לא מקבל זאת. הוא לא מקבל "דוחק" לשוני במשנה. וזה מתאים להסבר לעיל בסעיף 2.2. כלומר, רבי יוחנן מקפיד על לשון המשנה ומעדיף לומר שהוא עצמו חולק עליה!

12.
לפי כל הנ"ל יוצא, שהביטוי "אחיות איני יודע מי שנאן" זהה למשמעות הביטוי "אינה משנה"! וגם זה קצת קשה.

13.
לכן אולי עדיף לפרש את הביטוי "אחיות איני יודע מי שנאן" כפשוטו - וכבסעיף 2.1 לעיל. רבי יוחנן לא מכחיש את קיומה של המשנה [ולא את הדיוק בלשונה] אלא שהוא לא יודע בשם מי כתב "רבי" את משנתנו, ולכן הוא רשאי לחלוק עליה. ואילו הביטוי "אינה משנה" [מלבד במקרים שביטוי זה מוזכר בהקשר של בית הלל ובית שמאי] משמעותו שגם אם ידוע מי שנה את משנתנו בכל זאת תוכנה "שגוי".

14.
הערה: הביטוי "איני יודע מי שנאן" [או: "שנאה"] - 5 מופעים בש"ס
ואילו הביטוי "אינה משנה" - כ-15 פעמים.

15.
קובץ על יד הלכות יבום וחליצה פרק ז הלכה ד

ונראה שדעת האלפסי לפרש הא דאמרי' שם דף כ"ז ע"ב אחיות א"י מי שנאן אין פירושו כמ"ש רש"י דזו אינה משנה דזה דוחק
רק פי' א"י מי שנאן ולא נודע לו טעם המתני' אבל מודה הוא לדין המתני'
וכן משמע בירושלמי דגרסינן שם אמר ר' חיי' משם ר"י אינו יודע טעם אחיות מה הן ...

מדבריו משמע פירוש נוסף לביטוי "אחיות איני יודע מי שנאן". רבי יוחנן כן מקבל את דין המשנה, אלא שהוא אינו יודע את הנימוק לדין זה, שלא כסברא שלו עצמו - והדין למעשה הוא כבמשנה.

16.
ראה ב"שוטנשטיין", הערה 15:
א. יש אומרים שמדברי רבי יוחנן משמע שהוא סובר כשמואל [שחליצה פסולה אינה צריכה לחזור על כל האחים] בדף האחרון ולא כרב. ולכן פוסקים כשמואל נגד רב [למרות הכלל שהלכה כרב נגד שמואל באיסורים]

ב. דברי רבי יוחנן באמת לא מתאימים לפשט המשנה. ובכל אופן הרי"ף מצטט את המשנה כצורתה וכן פוסק כרבי יוחנן. ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קא-קב שמיישב. נראה לי שהכוונה היא שצריך לומר שפוסקי ההלכה מקבלים כמה מההסברים שהובאו בגמרא ורבי יוחנן [כאילו] דחה אותם [ראה לעיל בציטוט דברי הגמרא ובסעיף 3], כך שניתן ליישב בין הלכת רבי יוחנן לבין דין משנתנו!

ג. בעיקר הכוונה להסבר הגמרא לעיל:

ולימא ליה: גזירה שמא ימות, ואסור לבטל מצות יבמין! ר' יוחנן, למיתה לא חייש.

רבי יוחנן עצמו סובר ככלל ש"למיתה לא חייש", אבל להלכה נפסק שכן אומרים "גזירה שמא ימות", וממילא אין סתירה בין דינו של רבי יוחנן ובין דברי המשנה.

17.
אולי - לפי ההסבר בסעיף הקודם - סעיף 9-ב - ניתן לומר שמשמעות הביטוי "אחיות איני יודע מי שנאן" היא, שרבי יוחנן עצמו מכיר בעובדה שניתן ליישב בין דבריו לדברי משנתנו, אלא שלא נח לו בהסברים דחוקים!



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר