סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

בטחון עצמי / רפי זברגר

בבא בתרא קיא ע''א 

 

הקדמה

נדון היום ב''מחלוקת נוקבת'' בגמרא לגבי דין ירושת האמא.  
 

הנושא

הגמרא מביאה את דעת רבי זכריה בן הקצב, אשר נאמר מפי רבי יוסי ורבי אלעזר: אחד הבן ואחד הבת שווין בנכסי האם. משמעות דבריו, שאם אמא נפטרה ומורישה לילדיה, אין קדימות לבן על הבת, ושניהם יורשים חלקים שווים. חכמים חולקים על רבי זכריה וסוברים כי גם בירושת האמא, כמו בירושת האבא – הבן קודם לבת.
הגמרא מסבירה את מחלוקתם בנקודה, האם אומרים את הכלל ''דיו לבא מן הדין להיות כנידון'' בדין ירושת האֵם או לא. ננסה להסביר: ירושת הבת את האמא נלמד מפסוק וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר, ל''ו, ח'). הלימוד שגם הבן יורש את אמו נלמד מקל וחומר מהבת. ולכן אומר רבי זכריה כי הדבר הנלמד בקל וחומר (ירושת הבן) צריך להיות כמו הדבר המלמד (ירושת הבת) ולכן שניהם יורשים באותה מידה [פירוש הכלל: ''הבא מן הדין '' הכוונה להלכה הנלמדת מקל וחומר ("דין" בלשון חכמים הוא קל וחומר) צריכה להיות באותה רמה כמו המקור ("נידון" הוא המקור)] בהמשך הגמרא יש תיאור על שלושה חכמים אשר ניסו לפסוק כרבי זכריה בן הקצב, ונדחו על הסף.
1. רב ניתאי סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב. רב ניתאי חשב לפסוק כרבי זכריהו, ושמואל אמר לו אפס זכריה – פסקו של רבי זכריה בטל – לא פוסקים כמוהו!
2. רבי טבלא עבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב – החכם אשר נקרא רבי טבלא, פסק למעשה כרבי זכריה, זאת, בעקבות פסיקתו של רב חיננא בשם החכם שנקרא רב. רב נחמן שמע זאת, ו...איים על רבי טבלא ואמר לו: זיל אהדר בך ואי לא מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיא מאוניך אמר לו: חזור בך רבי טבלא, שאם לא כן, ''אוציא לך את רב חיננא מאוזניך...'' כלומר, אם תמשיך לפסוק כרבי זכריה, אנחנו ננדה אותך, ו''לא יעזור לך'' שאתה מסתמך על הפסק של רבי חיננא!
3. רב הונא בר חייא סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב הפעם מדובר ברב הונא בנו של חייא, אשר חשב לפסוק כרבי זכריה. שוב רב נחמן ''התערב'' ושאל את רב הונא בר חייא למקור הלכתו. ענה לו רב הונא בר חייא, כי רב הונא (חכם אחר הנקרא באותו שם) פסק הלכה בשמו של רב, כרבי זכריה. שאל אותו רב נחמן: האם אתה רוצה לשלוח ''שאילתא'' לרב הונא, שאתה מסתמך עליו, האם באמת הוא סובר כרבי זכריה? תגובת רב הונא בר חייא: איכסיף. רב הונא בר חייא הרגיש בושה, שמא רב הונא שהוא מסתמך עליו חזר בו מהלכתו, ולכן שתק.
אנו רואים שיש כמעט ''מלחמה'' נגד פסקו של רבי זכריה. הגמרא מביאה בהמשך את דעתם של רב ושמואל, אשר היוו כנראה את מקורו של רב נחמן לחלוק ולומר כי אין לפסוק כרבי זכריהו. [נקודה מעניינת היא שלפני כן, הביאו את רב כמקור לכך שהלכה כרבי זכריה, ועתה, מביאים אותו ואת שמואל כמקור לכך שאין הלכה כרבי זכריה – אולי גם רב חזר בו מפסקו...]
 

מהו המסר?

נתמקד בתחושת הבושה של רב הונא בר חייא, בשעה שרב נחמן שאל אותו, האם ירצה לשאול את המקור לפסק שלו. באותו רגע התערער הביטחון העצמי של רב הונא בר חייא, חשש שאמנם הוא לא שמע טוב, או אולי חזר בו רב הונא מדעתו הקודמת ולכן ... התבייש ושתק.
ביטחון עצמי במידה [כל דבר צריך להיות במידה] הינו תחושה חשובה מאוד בהתפתחות הילד. חובתם של ההורים לדאוג לכך, שילדיהם יגדלו עם ביטחון עצמי במעשיהם ובדרכם. שהם לא יחשבו כל הזמן, אולי הם טועים ואחרים צודקים. שלא יחששו מלקבל החלטה ולבצעה. שלא יחששו לומר את דעתם, אפילו אם היא נוגדת דעתם של אחרים. ביטחון עצמי [במידה, ולא מופרז] מקנה תחושה של ''אדם שווה'' ונותן כוחות לבצע, לשנות דברים ו''לקחת אחריות''.
לקיחת אחריות על דברים, הינה חשובה מאוד להמשך חיו של הילד המתבגר ועל חיו כבוגר.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר