הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מפי הקבלה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קט ע"ב
וממאי דשארו - זה האב? דכתיב: +ויקרא י"ח+ שאר אביך הוא,
אימא: שארו - זו האם, דכתיב: +ויקרא י"ח+ שאר אמך היא!
אמר רבא, אמר קרא: +במדבר כ"ו /כ"ז/+ ממשפחתו וירש אותה - משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה,
דכתיב: +במדבר א'+ למשפחותם לבית אבותם.
1.
משפחת אם אינה קרויה משפחה, ולכן במקום שמוזכר בתורה "ממשפחתו" מדובר על אב ולא על אם. אבל לגבי בן שיורש את אימו לא מוזכר הביטוי "ממשפחתו".
2.
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה ב:
בכל מקום אין לנקבה עם הזכר ירושה, אם אין לו בנים יירשנו אביו, ואין האם יורשת את בניה ודבר זה מפי הקבלה.
3.
לחם משנה הלכות נחלות פרק א הלכה ב:
[ב] ודבר זה מפי הקבלה. נראה דקאי אמאי דקאמר דאין האם יורשת את בניה וקשה קצת דהא מקרא נפקא לן בפ' יש נוחלין (דף קט"ו ב) [בבא בתרא דף קטו] שהקשו שם ותנא דידן אי דריש מטה אשה נמי תירש את בנה אי לא דריש וכו' לעולם דריש וכו' ושאני הכא דאמר קרא בת יורשת ואינה מורשת.
וכן לעיל (דף ק"ט ב) [בבא בתרא דף קט] הקשו למ"ד שארו זו האב ואימא שארו זו האם ותירצו ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה
וא"כ מקרא נפקא ליה בגמ' בכל אידך דרשות
ומאי שנא בהא דדייק רבינו ז"ל דדוקא ואמר הדבר זה הוא מפי הקבלה
ואם נאמר דמשמע ליה דהך דרשה לאו דרשה גמורה ולהכי כתב כן הא יש דברים אחרים בגמ' דנפקי ליה בגמ' מדרשה כי הך וא"כ למה כתב רבינו ז"ל דוקא הך דהוי מפי הקבלה
הוא מקשה: הרי על כל הדרשות של דיני ירושה הרמב"ם יכול היה לומר שהם "מדברי קבלה"!
3.1
מנסה ליישב:
ודוחק קצת לומר דרבינו ז"ל קאי לכל סדר נחלות דהוא מפי הקבלה שא"כ היה לו לסיים כל הסדר ולכתוב וכל הקודם בנחלה וכו' ואח"כ היה לו לומר דדבר זה מפי הקבלה
אולי הרמב"ם מתכוון לומר שכל דיני נחלות הם "מפני הקבלה".
ולא נראה לו, מפני שאז הרמב"ם היה צריך לקבוע את הכלל של "מפני הקבלה" בסוף כל הלכות נחלה.
3.2
אלא ודאי דנראה דרבינו ז"ל לא קאי אלא אהך דאין האם יורשת את בניה בלבד ואולי שאני בין הך דרשה לשאר דרשות:
והוא נשאר בקושיה.
4.
ואולי אפשר לקבל את ההסבר לעיל בסעיף 3.1, ובכל זאת הרמב"ם כתב את הכלל של "מפי הקבלה" דווקא בדין זה שאם אינה יורשת כי זוהי הדרשה העיקרית שהיא נלמדה "מפי הקבלה". ואמנם, לאורך כל הסוגיה חכמים הם אלה שקובעים למעשה מיהו הקרוב יותר לעניין ירושה.