הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"ברותא היא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קא ע"ב
והא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא,
מכדי כל אמתא בריבועא - אמתא ותרי חומשי באלכסונא, כמה הוי להו?
חד סרי וחומשא,
כוכין כמה הוו? תמניא,
תמניא בחד סרי וחומשא היכי משכחת לה?
אלא הא דרב הונא בריה דרב יהושע ברותא היא.
ואי בעית אימא, כדאמר רב שישא בריה דרב אידי: בניפלי, הכא נמי בניפלי.
ראה מה שכתבנו על מסכת פסחים דף יא
בגמרא:
... רב אשי אמר: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; קמח וקלי תנן. הא דרב אשי בדותא היא; התינח מקלי ואילך - מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר? וכי תימא על ידי קיטוף כדרבא - אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים, ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר? אלא דרב אשי בדותא היא.
1.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קיג:
ברותא היא, טעות שגור בפי הכל גם לחכמים לגרוס בדותא היא בדלית מלשון בדאי כלומר שקר הוא
הסבר 1 למושג הוא: הלשון "בדותא" משמעותו "שקר", ולכן יש לגרוס "בדותא"
2.
ואינו כן אלא ברותא בריש כלומר דעת חיצונית היא כמ"ש הערוך בערך בר, כנה"ג ח"מ סי' רס"ט הגהות הב"י אות ב' וכן נראה מדברי הלק"ט ח"ב סי' ע"ז שפירש חוץ מן ההלכות.
הסבר 2: הכוונה ל"ברותא", שדעת רב אשי היא "חיצונית" או "חוץ מן ההלכות".
2.1
תוספת הסבר - לא במקור - מה פירוש "חוץ מן ההלכות"?
הסבר א. לא נפסק להלכה
הסבר ב. ללא מסורת מדורות קודמים
3.
ברוב המופעים של ביטוי זה בש"ס בדפוסים כתוב "ברותא", ופעמים בודדות כתוב "בדותא".
3.1
בדרך כלל מדובר על רב אשי, אבל יש מעט מופעים גם ביחס לאמוראים אחרים.
4.
ואולי יש לומר: כוונת הגמרא לומר שרב אשי לא התכוון באמת לתרץ כך ובא חכם אחר ופסל את תרוצו, אלא הכוונה - בביטוי "ברותא" - שתרוץ זה של רב אשי עלה בדיון בבית מדרשו לדיון והוחלט שם שאין לתרץ כך !!!
5.
המשך ה"יד מלאכי":
ואני מצאתי לר' בצלאל בשיטה מקובצת על בבא מציעא דף קנ"ח ע"ג שכתב בשם הריטב"א וז"ל הא דרב אשי בדותא היא פירש לא אמרה רב אשי מעולם אלא אחד מתלמידיו אמרה מעצמו או דשמעה מכללא וטעה וקראוה על שמו וכן הלשון מתפרש בכ"מ ע"כ, הרי לנו שר וגדול דגריס בדותא בדלית ומפרש לה מלשון בדאי
הוא חוזר לאפשרות הראשונה שהמשמעות היא "בדותא", שהגמרא מציינת כעובדה שרב אשי לא אמר זאת אלא אחד מתלמידיו אמר תרוץ זה ושמו של רב אשי שובץ על ידי אותו תלמיד !
אולי מתאים קצת לדברים לעיל בסעיף 4, שרב אשי כן אמר זאת, אבל בדיון פנימי!
עוד מצאתי לרש"ל ז"ל שם שכתב בדותא היא נ"ב או ברותא ...
5.1
וכן:
שיטה מקובצת מסכת בבא מציעא דף עא עמוד ב:
הא דרב אשי בדותא היא. פירוש לא אמרה רב אשי מעולם אלא אחד מתלמידיו אמרה מעצמו או דשמעה מכללא וטעה וקראוה על שמו וכן הלשון מתפרש בכמה מקומות. הריטב"א:
6.
וראה ב"מתיבתא", על הדף, ב"משנת ראשונים", מהר"י חאגיז כלל ז:
חתימת הש"ס היה בבית דין הגדול של רב אשי ורבינא, ועל פיהם היו סותמין ופוסקים ההלכות, ואפילו רב אשי שהיה ראש ישיבה אם אמר דבר אשר לא ייטב בעיני הוועד היו אומרים עליו הא דרב אשי ברותא היא, כלומר חוץ מן ההלכות
כלומר, לא מדובר שרב אשי כלל לא אמר את המיוחס לו, אלא שדבריו לא התקבלו אצל בית הדין הגדול של רב אשי ורבינא.
לפי זה מובן מדוע ביטוי זה נאמר בדרך כלל ביחס לרב אשי.
7.
דברי רב אשי – בכל מקרה – נדחים. אם מדובר ברב אשי עורך הגמרא, הרי שחכמים בדורות אחריו כתבו את המשפט הנ"ל.
8.
אולי בסוגיה בבבא מציעא דף עא לביטוי "איכא דאמרי" יש משמעות "חדשה" ["חידוש"]. אחרי שנקבע בבית דינו של רב אשי שדבריו נפסלים אז רב אשי עצמו ניסה לומר דבר אחר - ה"איכא דאמרי" - וגם זה נפסל - "בדותא היא".
9.
בסוגייתנו - בבא בתרא דף קא - מדובר על רב הונא בריה דרב יהושע, ומשמע שהוא זה שדוחה את דברי רב אשי. והרי רב הונא בריה דרב יהושע חי לפניו.
9.1
אם נאמר שגם חכמי הדור שלפי רב אשי היו כבר בין עורכי הגמרא אז מובן הביטוי "ברותא היא" שנאמר על דברי רב הונא בריה דרב יהושע - ללמדנו, שדבריו לא התקבלו במושב עריכת הגמרא.
9.2
ונאמר שלכן מובא אחר כך "איבעית אימא" שיתכן שהובא על ידי רב הונא בריה דרב יהושע עצמו.
9.3
ואולי יותר פשוט מדובר ברב אשי הקדמון.
10.
אולי אפשר לומר חידוש: לפי ההסבר לעיל בסעיף 5, יתכן שהתלמיד אמר בשם רבו [למרות שלא שמע ממנו] מפני שהתלמיד רצה לתת אמינות לדבריו [ודבר זה מותר].
