סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

אבל מה אעשה... / רפי זברגר

קידושין י ע"ב

 

הקדמה

נקדים מספר הקדמות:
1. שלש דרכים שהאשה נקנית על ידם, לפי המתואר במשנה הראשונה במסכת, בעצם מבצעים את פעולת האירוסין [בלשון הגמרא: קידושין]. האשה אינה מותרת לבעלה מיד אחרי האירוסין, אלא רק אחרי שלב הנישואין. בעבר הרחוק, היה פער של שנה בערך בין שני השלבים. כיום אנו עושים הכול באותו מעמד: גם את הקידושין [ע''י נתינת הטבעת ואמירה לאשה: הרי את מקודשת לי...] וגם את הנישואין, שזו בעצם החופה שהזוג עומד תחתיה.
2. בנוסף לאיסור של חיי אישות בשלב שאחרי האירוסין ולפני הנישואין, ישנם עוד מספר הלכות המבדילות בין השלבים:
בשלב האירוסין, הבעל אינו יורש את אשתו [אם מתה], אינו יכול להפר את נדריה, ואם הוא כהן – אינו נטמא לה.[כהן בדרך כלל אסור להיטמא, חוץ מאנשים קרובים, שלהם מותר לו להיטמא]
3. בת ישראל, הנישאת לכהן יכולה לאכול תרומה של בעלה, משא''כ בבית הוריה - שם היה אסור לה לאכול תרומה
 

הנושא

וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין: שמעתי עליך, שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. שאל יוחנן בן בג בג (זהו שמו), את רבי יהודה: האם אתה סובר שאשה מאורסת [מקודשת] יכולה כבר לאכול תרומה? בנקודה שלוש לעיל, הזכרנו שאשה נשואה אוכלת תרומה, אומר יוחנן בן בג בג לרבי יהודה: שמעתי שאתה מתיר לאשה לאכול בתרומה כבר בשלב האירוסין [מקודשת] ?
שלח רבי יהודה תשובה: האם אתה לא מסכים לכך שארוסה יכולה כבר לאכול בתרומה? הרי ניתן ללמוד דין זה בקל וחומר באופן הבא: שפחה כנענית ''הקלה'', אינה נקנית בביאה [יחסי אישות] ולכן אינה יכולה לאכול מפירות התרומה של האדון שלה, אבל נקנית ע''י כסף ואז כבר מותר לה לאכול מפירות תרומה של אדונה, אשה שהיא ''חמורה'' יותר, שהרי ביאה של הנישואין [בשלב זה הגמרא מניחה שניתן לעשות פעולת נישואין ע''י ביאה] מתיר לאשה לאוכל מפירות תרומה, אם כן – בוודאי שתוכל לאכול מפירות תרומה, גם אחרי אירוסין [קידושין] בכסף בלבד?
לפי מסקנת קל וחומר זה, מותר לאשה לאכול פירות תרומה של בעלה הכוהן, כבר אחרי שלב האירוסין. אך מוסיף רבי יהודה:
אבל מה אעשה, שהרי אמרו חכמים: אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.
באמת, זהו רק חומרה שקבעו חכמים, שאשה מאורסת [מקודשת] לא תוכל בתרומה, למרות שראינו עתה, שמדין התורה מותר לה לאכול.  
 

מהו המסר?

הביטוי אבל מה אעשה , מביע את התחושה הבא: בעצם הדין הוא X, אבל מה אני יכול לעשות? אנחנו נשמעים לתקנות חכמים, והם קבעו, למרות הקל וחומר, כי אין להאכיל את האשה המאורסת בתרומה.
כן, לפעמים אנו ''כבולים'' בנושאים שלא בשליטתנו, ואנו מחויבים לכללים אלו. צריך להכיר בעובדות אלו, ולאורם גם לחנך את ילדנו.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר