סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף נ"ט, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף פח ע"ב

 

ביאור מאמר רז"ל "קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה"

 

בחומר איסור גזילה מצינו במכילתין (פח ע"ב): "אמר רבי לוי, קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה, שזה הקדים חטא למעילה, וזה הקדים מעילה לחטא", וביאר הרשב"ם על אתר: "גזל הדיוט - הקדים בו חטא למעילה, דכתיב (ויקרא ה, כא) 'נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו וגו'', דמיד בהתחלת הגזל קרי ליה חוטא - משעת כפירה, וגבי הקדש כתיב (שם, טו) 'כי תמעול מעל וחטאה בשגגה', דאינו נקרא חוטא עד שנהנה". והיינו, כי ב'גזל הדיוט', התחלת החטא היא מיד בשעת הגזילה, ואילו 'גזל גבוה' עדיין לא נקרא חטא במעשה גזילה בלבד, כי אם משעת הנאה ואילך, ואסברה לה המהרש"א בחידושי אגדות: "יראה הטעם קרוב לפשוטו, דבהדיוט מיד שגזל יצא הגזילה מרשותו של נגזל ומקרי גזל, אבל בהקדש כל זמן שהיא בעין ביד הנגזל, כל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא, ולכך לא הוי חוטא עד שנהנה ממנו".

ה'עיון יעקב' כתב ביאור נוסף מדוע יש איסור בגזל הדיוט מיד בשעת הלקיחה, כי "מיד שגוזל - מצער לחבירו, והוי כאילו גוזל את נפשו, כדכתיב (משלי א, יט) 'נפש בעליו יקח', לכך הקדים חטא, מה שאין כן בגזל גבוה, שאין כאן צער כלל, שהוא רק חטא בין אדם למקום". והיינו, דאין הכי נמי שמצד עצם איסור גזילה - גזל הדיוט וגזל גבוה שוים, שעיקר האיסור הוא כאשר נהנים ומשתמשים בשל חבירו או בשל הקדש, אולם, בגזל הדיוט יש כאן תוספת חטא ועון, שגורם צער לזולת מיד בשעת הלקיחה, מה שאין כן בגזל גבוה, שאינו אלא חטא בין אדם למקום, אין כאן שום צער, ולכן האיסור אינו כי אם בשעת ההנאה וההשתמשות.

ברם, מצינו שחומרת הדבר היא במה שהתחלת החטא נחשבת גם קודם מעשה הגזילה, וכפי שהובאו הדברים ב'שאילתות דרב אחאי' (פר' קדושים שאילתא קב): "א"ר לוי, קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה, שזה הקדים חטא למעילה, מכי יהיב דעתיה למיגזל קאי בחטא, וזה הקדים מעילה לחטא". ומבואר בדבריו, שמיד כשנתן דעתו לגזול, גם אם עדיין לא עשה מעשה הגזילה, נחשב לחטא. ואמנם כעין זה כתוב ב'מהדורא בתרא' למהרש"א בהביאו דברי הרשב"ם - "דמיד בהתחלת הגזל קרי ליה חוטא" - והקשה: "מה לי בהתחלת הגזל או בסופו", ועל כך כתב: "גבי גזל, אף תיכף כשחושב לעשות גזל, תיכף נקרא חוטא, ולכן הקדים חטא למעילה".

הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל בספרו 'גליוני הש"ס' השווה לזה מה שכתוב בספר 'מגלה עמוקות' (פר' נשא ד"ה רש"י) שעון גזל דומה לעבודה זרה, והקב"ה מצרף בו מחשבה למעשה, ומבאר בזה את דברי המדרש (במדב"ר ח, ה) על הפסוק הנאמר באשם גזילות: "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה' ואשמה הנפש ההוא" (במדבר ה, ו), ודרשו רז"ל: "'כי יעשו' - שחשבו לעשות ולא עשו, ללמדך שמשעה שמחשב אדם לחטוא כמועל במקום, 'מכל חטאת האדם' - ממה שבינו לבין חבירו על הגניבות ועל הגזילות ועל לשון הרע", וביאר המג"ע דברי המדרש: "'כי יעשו'... - לא אמר 'עשו' אלא 'יעשו', כל המחשב למעול ולגזול מעלה עליו הכתוב כאלו עשה, אע"פ שיש מחשבה שאין הקב"ה מצרף למעשה לענין מעילה, נדמה גזל לע"ז... וזהו שנאמר 'מכל חטאת אדם', אע"פ שעבר אדם עבירה בין אדם לחבירו כאלו מועל בין אדם למקום, זהו שנאמר 'ומעלה מעל בה'".

עוד ביאור העלה בזה ב'גליוני הש"ס', כי רבי לוי, בעל המימרא, אזל לשיטתיה בתלמוד ירושלמי במסכת סוכה (פ"ג ה"א), דתניא שם בברייתא: "תני רבי חייא, 'ולקחתם לכם' (ויקרא כג, מ) - משלכם ולא הגזול", ועל כך: "אמר רבי לוי, זה שהוא נוטל לולב גזול, למה הוא דומה, לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא משלו". ומבאר ה'יפה מראה' שכוונת דברי רבי לוי 'ונמצא משלו', היינו, שנמצא שגזל מאת המלך, וכלשונו: "גם בכלל המשל רמז שהגוזל את חבירו כאילו גוזל להקב"ה, שצריך להחזירו אליו, וכמו שאמרו בפרק קמא דסנהדרין (ח.) שהדיין דן את הקב"ה, שמטריחו להחזיר ממון לזה שנתחייב שלא כדין". וכן כתב שם ה'קרבן העדה'. וכתב הגר"י ענגיל זצ"ל: "ולפי זה, כל גזל הוי פי שנים, גזל הדיוט וגזל גבוה, דאף שיוחזר להנגזל ממונו מן השמים, מ"מ הא לא עדיף מגוזל על מנת להשיב, דקאי ב'לא תגזול' (עי' ב"מ סא:), וזהו שאמר בגזל הדיוט 'הוקדם חטא למעילה', דיש בו חטא גזל הדיוט גם בלי מעילה, ומבלעדו יש עוד מעילה, ומשא"כ גזל גבוה - כל החטא הוא רק המעילה, ועל כן הוקדם מעילה לחטא, דזולת המעילה הרי אין כאן חטא אחר, ועל כן לא היה אפשר שיוכתב חטא מקודם".

משל נפלא המשיל המגיד מדובנא זצ"ל ('אהל יעקב' פר' נשא) בביאור מאמר זה, ואלו דבריו: "משל לתינוק גנב מאביו כסף הרבה, ונתודע הדבר לאביו, ויקח מידו את הגניבה ולא עשה עמו דבר. לזמן הלך הנער וגנב אצל איש אחר, אז הלך האב ויקח מידו הגניבה ויעש בו שפטים, מכה כף על ירך. ויתפלא הנער מאד, ויאמר לאביו: על מה הכיתני עתה יותר מכל הגניבות אשר גנבתי. ויאמר לו אביו: הגניבות הקדומות גנבת אצלי, ועל המעשים בפני עצמם לא חרה אפי כל כך לבוא עמך במשפט, הלא אביך אני וכל מחסורך עלי, ומה לך לגנוב כי לא היה בזה רעה בלתי הכסף הנחסר לי, וכאשר לקחתי אותו מידך הלא נתמלא לי ההיזק ושב ורפא לי, לא כן בעשותך זאת לאיש זר, הנה מלבד המעשה הרע יכאב לבי על רוע רוחך, כי בבוא על דעתך לעשות כזאת כבר חטאת על אשר מלאך לבך לתור אחרי הדברים האלה, לכן לא תשקוט רוחי גם אחר שהחזרתי לאיש את נזקו, כי לא תקנתי בזה רק את המעשה, לא את הרע העולה על רוחך בתחלה. וזה שאמרו ז"ל: קשה גזל בני אדם מגזל שמים - שבו הקדים חטא למעילה".



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר