סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרשב"ג במשנתנו 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא פח ע"א-ע"ב

 

מתני'. הסיטון מקנח מדותיו אחד לשלשים יום, ובעל הבית - אחד לשנים עשר חדש; 
רבן שמעון בן גמליאל אומר: חילוף הדברים. 
חנווני מקנח מדותיו פעמים בשבת, וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל; 
אמר רשב"ג: במה דברים אמורים - בלח, אבל ביבש - אינו צריך.
וחייב להכריע לו טפח. 
היה שוקל לו עין בעין - נותן לו גירומין, 
אחד לעשרה בלח, ואחד לעשרים ביבש. 
מקום שנהגו למוד בדקה - לא ימוד בגסה, 
בגסה - לא ימוד בדקה, 
למחוק - לא יגדוש, 
לגדוש - לא ימחוק. 

1.
נדון רק בענין העקרוני לגבי רשב"ג, האם הלכה כמותו.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: חילוף הדברים.

משמע שרשב"ג חולק

חנווני מקנח מדותיו פעמים בשבת, וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל;
אמר רשב"ג: במה דברים אמורים - בלח, אבל ביבש - אינו צריך.

משמע שרשב"ג לא חולק
כך משמע מרשב"ם בסוגייתנו.

2.
רמב"ם הלכות גניבה פרק ח הלכה יח:

הסיטון מקנח את מדותיו אחת לשלשים יום, ד ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש,

הרמב"ם פוסק ברישא של משנתנו כתנא קמא ולא כרשב"ג.

2.1

והחנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל כדי שלא יחלידו.

גם לגבי האמור בסיפא של המשנה הרמב"ם פוסק כתנא קמא ולא כרשב"ג.

3.
הגהות מיימוניות הלכות גניבה פרק ח הלכה יח:

[ד] כרבנן ודלא כרשב"ג דאמר חלוף הדברים מפני שיש אמוראים שאין סוברין זה כלל כ"א ר"י, ואפילו אליבא דר"י יש אמוראים ואף על גב דהלכה כרשב"ג כ"מ ששנה במשנתנו וטעמא דרשב"ג דאדרבה סיטון מפני שמוכר תדיר אין המשקל נדבק ומתיבש כ"כ בתוך המדה ס"ה
ומקמי הכי פסק כסתם כרשב"ג ע"כ:

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק כתנא קמא ולא כרשב"ג מפני שלא כל האמוראים מסכימים לכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו" אלא רבי יוחנן בלבד, וגם יש סוברים שגם רבי יוחנן לא קיבל את הכלל הזה.

3.1
הערה: אם לא מקבלים את הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו" הרי ברור שהלכה תהיה כתנא קמא, כי כך הוא הכלל בדרך כלל, שהלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו.

4.
מגיד משנה הלכות גניבה פרק ח הלכה יח:

[יח] הסיטון וכו'. פירוש זו המלה כתב הרב ז"ל במשנת דמאי פ"ב המוכר מאכלים רבים במדה גסה עכ"ל. והוא מוכר יותר במדה גסה מן החנונים ואינו מוכר בתדירות כל כך, וזה משנה בהספינה (דף פ"ט) ופסק דלא כרשב"ג:

הוא רק מציין את העובדה שהרמב"ם לא פסק כרשב"ג.

5.
כסף משנה הלכות גניבה פרק ח הלכה יח:

[יח] הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום וכו'. כתב ה"ה פסק דלא כרשב"ג. ויש לתמוה למה דהא קי"ל כל מקום ששנה ר' שמעון בן גמליאל הלכה כמותו:

הוא מקשה, מדוע הרמב"ם לא פסק כרשב"ג.

5.1
משמע מדבריו שהוא סובר שכל האמוראים כן קיבלו את הכלל שהלכה כרשב"ג במשנתנו, ולא כלעיל בסעיף 3.

6.
הלכה למשה הלכות גניבה פרק ח הלכה יח:

[יח] הסיטון מקנח מידותיו אחת לשלשים יום. משנה מפורשת שם דף פ"ח ע"א וכת"ק ודלא כרבן שמעון בן גמליאל כלל,
ופי' רשב"ם ז"ל דסיטון הוא חנוני גדול שקונה הרבה יחד ומוכר לחנונים קטנים וכ"כ רבינו בפ"ב דדמאי, והוא מוכר יותר במידה גסה מן החנונים אלא שאינו מוכר בתדירות כל כך כמ"ש הרב המגיד ז"ל ובפי' רבינו למשנתינו כתב דסיטון הוא המחלק הסחורות של בעלי הסחורות על בעלי החניות, ויעויין בתוספות יום טוב שם בדמאי.
והנה מרן ז"ל בכ"מ תמה למה פסק רבינו דלא כרבן שמעון בן גמליאל דהא קי"ל כל מקום ששנה רשב"ג הלכה כמותו
ובב"י סי' רל"א כתב דאפשר דשאני הכא דמסתבר טעמיה דת"ק...

הוא מביא שה"כסף משנה" עצמו בספרו "בית יוסף" מיישב את קושייתו בסעיף 5, שמסתבר יותר טעמו של תנא קמא. כלומר, יש כלל שהלכה כחכם ש"מסתבר טעמו" אף נגד כללי פסיקה אחרים.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר