סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הדורות: רב יצחק בר אבדימי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא פז ע"א-ע"ב

 

הרכינה ומיצית - הרי הוא של מוכר.
כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי,
אמר ליה: מי כאן תנא דאתנייה רב מדות?
אחוייה רב יצחק בר אבדימי. א"ל: מאי קא קשיא לך?
דתנן: הרכינה ומיצית - הרי הוא של מוכר,
והתנן: הרכינה ומיצה - הרי זו תרומה!
א"ל: הא איתמר עלה, אמר רבי אבהו: משום יאוש בעלים נגעו בה.

1.
תוספות מסכת בבא בתרא דף פז עמוד א:

מי כאן תנא דליתנייה רב מדות - רבינו שמואל מגיה דאתנייה רב
כלומר ששנה לו רב מדות
משום דקשיא לי' היאך יתכן שהיה רבו של רב והא בימי רבא הוה
כדאמרינן ביבמות דף ג. ושם ד"ה דאמר) אמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי

כלומר, רב יצחק בא אבדימי היה בזמנו של רבא [היה רבו?] ולא בזמנו של "רב".

2.

וקשה לר"ת דבפ' כל הבשר (חולין דף קי. ושם ד"ה איכא) אמר איכא תנא דאתניי' לרב כחל אחוי ליה לרב יצחק בר אבדימי א"ל אני לא שניתי לו כחל כל עיקר ולדבריו הוה לי' למימר ממנו

מהמקור הנ"ל משמע שרב אבדימי בר יצחק היה בזמנו של רב.

3.
היו שני חכמים בשם רב יצחק בר אבדימי:

ואמר רבינו תם דשני רב יצחק בר אבדימי הוו חד בימי רבי וחד בימי רבא כדאמרינן בפ' כירה (שבת דף מ:) אמר רב יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ואותו היה רבו של רב ומיהו הכא אומר רשב"א דעל כרחך רב יצחק בר אבדימי הוא תלמידו של רב דאי ס"ד רבו של רב היכי קאמר לר"א הא איתמר עלה אמר ר' אבהו (א"ר יוחנן) והא אפי' ר' יוחנן שהיה רבו של רבי אבהו היה קורא את רב שהיה תלמידו של רב יצחק בר אבדימי רבינו כדאמרי' באלו טריפות (חולין דף נד).

 4.
וכך גם כתבנו על מסכת חולין דף קי:
בגמרא:

כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי, אמר ליה: איכא תנא דאתנייה לרב כחל? אחוייה לרב יצחק בר אבודימי, אמר ליה: אני לא שניתי לו כחל כל עיקר, ורב - בקעה מצא וגדר בה גדר; דרב איקלע לטטלפוש, שמעה לההיא איתתא דקאמרה

5.
מגמרא זו משמע: רבי אלעזר ירד לבבל מארץ ישראל. "זעירי" היה כנראה חברו של "רב". ו"רב יצחק בר אבודימי" היה רבו של רב, זאת אומרת שחי בזמן רבי יהודה הנשיא.

6.
תוספות מסכת חולין דף קי עמוד א:

איכא תנא דאתנייה לרב כחל אחוייה ליה לרב יצחק בר אבודימי - וכן בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פז.) איכא תנא דאתנייה לרב מידות אחוי ליה רב יצחק בר אבודימי

6.1
תוס' מקשה:
הרי רב יצחק בר אבדימי היה רבו של רבא [ולא של "רב"]:

והקשה רבינו שמואל דהא רב יצחק בר אבודימי היה רבו של רבא כדאמר בריש יבמות דף ג.) ובריש פ' אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עו.) אמר רבא א"ל רב יצחק בר אבודימי אתיא הנה הנה וכו'

6.2
לא נראה סביר שרב יצחק בר אבדימי חי תקופה ארוכה - מתקופת "רבי" עד תקופת "רבא" [אגב: זוהי אפשרות שהרבה פעמים הפרשנים מנסים לומר שחכמים מסויימים חיו במשך כמה דורות]:

ואיך יתכן דרב יצחק בר אבודימי שהיה רבו של רב שהיה חי עד רבא והלא ביום שמת רב יהודה שהיה תלמידו של רב נולד רבא
וגרס התם רבינו שמואל איכא תנא דאתנייה רב מדות

בסוגיה בבבא בתרא דף פז יש גורסים "אתניה רב" ולא "אתניה לרב", כלומר, שמדובר שרב יצחק בר אבדימי היה תלמיד רב [ואז אולי ניתן לומר שהאריך ימים עד תקופת רבא].

6.3

וקשה לר"ת דהכא בשמעתין אין שייך לומר כן דקאמר אני לא שניתי לו
ומיהו יש לפרש לו כמו ממנו כמו (ב"מ דף לג.) תלמיד ורבו צריך לו

ממסכת חולין דף קי לא ניתן להוכיח דבר, כי הביטוי "לא שניתי לו" יכול להתפרש גם כ"לא שניתי ממנו".

אבל הא דקאמר ומתוך פלפולו של רבי חייא שנה לו כחל סתם לא אתי שפיר

6.4
מסקנת רבנו תם:

ואור"ת דשנים היו אחד היה בימי רבינו הקדוש דאמרינן פרק כירה (שבת דף מ:) דאמר רב יצחק בר אבודימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ
ואותו יכול להיות שהיה רבו של רב

היו שני חכמים בשם זה "רב יצחק בר אבדימי": הראשון - בימי רבי יהודה הנשיא, והיה גם רבו של "רב".
והשני – שהיה רבו של רבא.

6.5
והוא מקשה:

וקשה קצת דאם רב יצחק בר אבודימי דהמוכר את הספינה היה רבו של רב היכי קאמר לרבי אלעזר התם הא איתמר עלה אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן והלא ר' יוחנן שהיה רבו של ר' אבהו היה קורא לרב רבינו כדאמרינן באלו טרפות (לעיל דף נד).

כיצד יתכן שרב יצחק בר אבדימי הראשון שהיה רבו של "רב" יזכיר בדבריו את רבי אבהו שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

7.
ב"מנחת יהודה" מסביר את כל הקשיים שמעלה תוס' ואומר, שהיה רב יצחק בר אבודימי אחד ולא שנים. הוא היה תלמיד של רב ולא רבו של רב. הוא היה ה"תנא" של רב, דהיינו היה מוסר ומשמיע את דברי רב – רבו - בפי הרבים.
והגמרא שאומרת שהכיר את "רבי" [שבת דף מ עמוד ב] הכוונה - לא לרבי יהודה הנשיא – אלא ל"רב", והגמרא שמזכירה את "רבא" שהכיר את רב יצחק בר אבודימי [סנהדרין דף עו עמוד א] – מדובר ברבא בר נתן שהיה תלמידו של רב נחמן ושל רב יהודה, וממילא שמע גם מרב יצחק בר אבדימי.

8.
ראה גם:
ספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות היו"ד :

רב יצחק בר אבדימי בפרק כל הבשר, כי סליק ר' אלעזר אשכחיה לזעירי א"ל איכא תנא דאתנייא לרב כחל אחוהי לרב יצחק בר אבדימי, התוספות וכן בפרק המוכר את הספינה איכא תנא דאתנייא לרב מדות אחוי ליה לרב יצחק בר אבדימי, ורב יצחק בר אבדימי היה רבו של רב (כ"י רבא) כדאמר בריש יבמות ובר"פ אלו הנשרפין אמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הכא הוה והאיך יתכן דרב יצחק בר אבדימי שהיה רבו של רב שהיה חי עד רבא והלא ביום שמת רב יהודה שהיה תלמידו של רב נולד רבא, וגריס התם רבינו שמואל איכא תנא דאתנייא רב מדות פי' ששנה לו רב מדות, וקשה לרבינו תם דהכא בשמעתין איך שייך לומר כן דקאמר אני לא שניתי לו, ומיהו יש לפרש לו כמו ממנו כמו תלמיד ורבי צריך לו, אבל הא דקאמר ומתוך פלפולו של ר' חייא שנה לו כחל סתם לא אתי שפיר,
ואומר ר"ת דשנים היו אחד בימי רבינו הקדוש דאמר בפרק כירה דאמר ר' יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ואותו יכול להיות רבו של רב. וקצת קשה דאם רב יצחק בר אבדימי דהמוכר את הספינה היה רבו של רב היכי קאמר ליה ר' אלעזר סתם הא אתמר עלה אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן והלא ר' יוחנן שהיה רבו של ר' אבהו היה קורא לרב רבינו כדאיתא בפרק אלו טרפות ע"כ,

עד כאן הוא מביא מדברי התוס' הנ"ל.

8.1

וזה אינו קשה שאע"פ שהביא לו ר' אלעזר מהאחרונים תיקשי ליה ג"כ כי ר' אלעזר וזעירי היו זקנים יותר מר' אבהו והביאו ראיה ממנו,

הוא טוען שיתכן לומר, שחכם יביא הוכחה מחכם מאוחר יותר [היה תלמידו?].

8.2
והוא אומר "חידוש":

ועוד לדעת רש"י כי רב אדא שהיה אדם גדול בזמן רב היה ג"כ בזמן רבא והיה רבא רב לו שהיה כמו תלמידו,

יש חכמים שהיו חשובים בתקופתם [למשל, בתקופת "רב"] ובזקנותם אחרי שהאריכו ימים הם "נהפכו" לתלמידים של רב מאוחר יותר [למשל - של רבא]. [/"אמורא מאוחר"/]

כי החכמים שהם זקנים הרבה שוכחים תלמודם כמו ר' דוסא בן הרכינס שאין הלכה כמותו ברוב ההלכות לא בסאבי טעמא,
וכן אומר (בבא בתרא קמב ב) לא בקשישותא תליא מלתא אלא בסברא, אבל הנראה לי כר"ת שהם שנים כמו שאמרתי ג"כ ברב אדא.

9.
לפי דבריו נראה לי שניתן לפרוך הרבה מסקנות שדנו בהם הפרשנים בנושא "סדר הדורות"!!!

10
ראה גם "סדר הדורות", הלפרין יחיאל, כרך ב, עמוד תנט ואילך.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר