סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

מיחזור טענות / רפי זברגר

בבא בתרא פה ע"ב
 

הקדמה

בתחילת הדף למדנו את העיקרון של ''כליו של אדם קונים לו בכל מקום''. ישנה מחלוקת בגמרא האם קונים לו גם ברשות הרבים. רב ושמואל אמרו שלא קונה לו ברשות הרבים, ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמרו שגם ברשות הרבים ,קונים לו כליו של הקונה. האם כליו של קונה קונים לו גם ברשות המוכר – על כך נדון במאמר זה.  
 

הנושא

בעמוד ב' שואלת הגמרא שאלה זו ומנסה להשיב לאור משנה במסכת גיטין (ע''ז.):
זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה – הרי זו מגורשת.
אם הבעל זרק את הגט, אשר בו מבקש לגרש את אשתו, לתוך סל של אשתו, גם אם הסל נמצא ברשות הבעל - פוסקת המשנה שהאשה מגורשת. אנו יודעים שהאשה חייבת לקבל את הגט לרשותה, אחרת אינה מתגרשת. אם אמנם פסקנו שהאשה מתגרשת, הרי שאנו מחשיבים את הסל שלה הנמצא ברשות הבעל, כמו רשות שלה ולכן מגורשת. מסיקה מכך הגמרא גם לדין הכללי של כליו של קונה, גם אם נמצאים ברשותו של המוכר.
על הוכחה זו שואל רב נחמן: מאי טעמא פשטת ליה מההיא דמחו לה מאה עוכלי בעוכלא?
מדוע הגמרא מוכיחה ממקום שכבר ניסו להוכיח ממנו אותה הוכחה, אך ''היכו אותה במאה מכות'', כלומר: היקשו על הוכחה זו הרבה קושיות ובכך בעצם דחו את ההוכחה. הגמרא מזכירה לנו את הדחיות הרבות של ההוכחה, אותם למדנו במסכת גיטין. נצטט שתיים מהן:
1.
דאמר רב יהודה אמר שמואל והוא שהיתה קלתה תלויה בה. רב יהודה העמיד את המשנה, כשהסל היה מונח על האשה, ולכן הגט כאילו ניתן לה. שהרי זה דומה לפעולת הגבהה של הסל, וקניין זה תופש בכל מקום.
2. רב משרשיא בריה דר' אמי אמר כגון שהיה בעלה מוכר קלתות. אם הבעל מוכר סלים, הרי שאינו מקפיד על הסל של האשה, ולכן לא משנה שסל האשה היה ברשות המוכר, שכן – כלל וכלל לא מקפיד.
ההוכחה הזאת נדחתה, וגם הוכחות נוספות בהמשך נדחו, כך שהבעיה נשארה ללא פתרון.
 

מהו המסר?

למדנו שאין לטעון טענה אשר נדחה כבר בעבר. נראה לכאורה פשוט וברור, אך אנו רואים שהגמרא בכל אופן הייתה צריכה לומר זאת!
יש אנשים אשר אוהבים ''למחזר טענות''. לומר שוב ושוב אותם דברים, למרות שנדחו על ידי הצד השני. גם הורים לפעמים נוהגים כך: חוזרים על אותה טענה/השקפה/מחשבה, למרות שהיא "לא צלחה" בעבר. יש לזכור כי נפשו של הילד הינה רגישה לא פחות מנפש ההורה, והיא חשה היטב, כאשר הורה מזלזל או אינו שם ליבו לתחושותיו של ילדיו. כמו שההורה אינו אוהב לשמוע שוב ושוב טיעונים דומים, כך גם הילד.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר