סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תא שמע"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא פו ע"ב

 

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: כור בשלשים אני מוכר לך - יכול לחזור בו אפילו בסאה האחרונה;
כור בשלשים, סאה בסלע אני מוכר לך - ראשון ראשון קנה.
ת"ש: אם היתה מדה של אחד מהן - ראשון ראשון קנה, ואע"ג דלא נתמלאה המדה!
כגון דאמר ליה: הין בשנים עשר סלעים, לוג בסלע אני מוכר לך,
וכדאמר רב כהנא: שנתות היו בהין, ה"נ שנתות היו במדות.
ת"ש: השוכר את הפועל לעשות עמו לגורן היום בדינר, 

1.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף פו עמוד ב:

תא שמע - משום דפרכינן מינה טובא בשמעתין לעיל לא קאמר מיתיבי.

1.1
כוונתו - ראה להלן - שכאשר מקשים קושיה ראשונה מברייתא/משנה על אמורא לא מקשים בלשון "תא שמע", וכאן חריג, מפני שאותה ברייתא כבר הקשו ממנה בסוגיה הקודמת - על עניין אחר!

2.
גופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקלז:

תא שמע. מצאתי כתוב בכללי הר"ש סיריליו ז"ל וז"ל תא שמע לפעמים מקשה בלשון תא שמע ופעמים מסייע בלשון תא שמע, והלשון סובל שניהם, כי תא שמע פירושו בא ושמע מה שאומר לך,

הוא קובע שפתיחה של "תא שמע" מהווה פתיחה או לקושיה או לתרץ/הוכחה.

2.1
כלל נוסף:

והכלל בלשון תא שמע הוא דלא אמרינן כי האי גוונא אלא כשהקשה לאמורא בתחלה בלשון מתיבי ואחר שתירץ המתיבי מקשה הגמ' קושיא שנית ומתחיל בלשון תא שמע, אבל מעיקרא בקושיא ראשונה אין מתחילין בלשון תא שמע, אלא הראשונה בלשון מתיבי והאחרות בלשון תא שמע,

"תא שמע" לא מובא כפתיחה לקושיה ראשונה על דין של אמורא, אלא רק אחרי שהקושיה הראשונה כבר הובאה לפני כן בלשון "מיתיבי".

2.2

והכוונה למקשה במילות האלה לומר אל תחשוב כי אין בידי להקשות כנגדך אלא הקושיא שהקדמתי, בא ושמע קושיות אחרות, אבל בקושיא הראשונה אין דרך לומר בא ושמע.

ומשמעות ה"תא שמע": מלבד הקושיה הראשונה יש עוד קושיות...

2.3
והוא מגביל/מדגיש את העיקרון לעיל על פי הרשב"ם בסוגייתנו - לעיל סעיף 1:

והנה לא תמצא תא שמע בתחלה אלא במקדם נושא אחר והקשו עליו מההיא משנה או ברייתא קושיות והקשו לו בלשון מתיבי, ואחר כך הקשו בההוא נושא בלשון תא שמע, ואחר שהניח התלמוד הנושא ההוא בלא קושיא נעתק לדבר בנושא אחר, אם על זה הנושא השני יש עליו קושיא מצד המשנה או הברייתא שהקשה עליו תחילה בנושא ראשון אז יצדק להקשות בנושא השני, אף דקושיא הראשונה לנושא ההוא בלשון תא שמע, ואינו מוכרע שיקשה בלשון מתיבי. וכתב רשב"ם ז"ל בתרא (דף פו ע"ב) וז"ל תא שמע, משום דפרכינן לעיל טובא בשמעתין לא קאמר מתיבי.

כלומר, אם בסוגיה מוקדמת כבר הובאה ברייתא כ"תא שמע", הרי שאותה ברייתא תובא גם כקושיה ראשונה על סוגיה אחרת - כבסוגייתנו.

3.
כך גם השל"ה כלל אלף – :

"מדרך התלמוד כשבא להקשות לאמורא מברייתא או ממשנה תחילה אומר מיתיבי וכשבא האמורא לתרץ הברייתא או המשנה ובא עליו המקשן להקשות ממשנה או ברייתא אחרת אומר "תא שמע", כלומר אם הקושיא שהקשיתי תרצת אותה, תבוא ותשמע הקושיא שיש לי ממקום אחר ואל תדמה בנפשך שאין לי להקשות נגדך,
אבל כשבא התלמוד להקשות בתחלה לאמורא אינו אומר תא שמע אלא מיתיבי,
ולפעמים תמצא שבתחלה אומר ת"ש מפני שבתחלה הקשה קושיות אחרות מברייתא לאמורא אחר בלשון ת"ש,
והשתא שמביא אמורא אחר ומקשה עליו מאותה ברייתא אומר ג"כ ת"ש ע"כ.
כ"כ הרשב"ם ב"ב פ"ו משום דפרכינן מינה טובא בשמעתין לעיל לא קאמר מתיבי."

דומה מאד לאמור לעיל בסעיף 2

4.
מצאתי כמה פעמים בש"ס שבמקום "תא שמע" מברייתא מובא "מיתיבי".

5.
הערה 1:
באמור לעיל לא היתה כלל התייחסות ל"תא שמע" שפותח ציטוט של דברי אמוראים [ולא משנה/ברייתא].

הערה 2:
באמור לעיל לא היתה כלל התייחסות ל"תא שמע" שפותח הוכחה לפתרון בעיה ולא כפתיחה לקושיה.

הערה 3:
אפשר לומר: כאשר הקושיה מהברייתא מובנת רק לאחר דיוק ודיון בדברי הברייתא מתאים הביטוי "תא שמע" [כלומר, בוא ושמע... צריך ללמוד ולהסיק...], וביטוי זה מועדף על הביטוי "מיתיבי" – שמתאים יותר למקרים בהם הקושיה "בולטת" יותר מתוך דברי המקור בברייתא/משנה.

5.1
ואולי בדוגמאות שבהערות 1-2 לא תקפים הכללים שבסעיפים 1-4.

6.
ראה דברינו על "תא שמע" גם בדף הקודם - בבא בתרא דף פה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר