הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מעשה עדיף

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא פג ע"א-ע"ב

א"ל אביי לרב יוסף: לא תפלוג עליה דרב נחמן, דתנן מתניתין כוותיה;
דתנן: הנוטע את כרמו שש עשרה אמה על שש עשרה אמה - מותר להביא זרע לשם;
אמר רבי יהודה: מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה,
והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר,
לשנה אחרת היה הופך את השער למקום הזרע וזרע את הבור, ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו.
א"ל: אנא לא ידענא, אלא עובדא הוה
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פג עמוד א
בדורא דרעותא, ואתו לקמיה דרב יהודה,
וא"ל: זיל הב ליה כמלא בקר וכליו;
ולא הוה ידענא כמלא בקר וכליו כמה,
כיון דשמעת' להא דתנן: לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אא"כ הרחיק ממנה ד' אמות, ותני עלה: ד' אמות שאמרו - כדי עבודת הכרם, אמינא: ש"מ כמלא בקר וכליו - ד' אמות.
וכרב יוסף מי לא תנן? ר"מ ור"ש אומרים: הנוטע את כרמו שמונה אמות על שמונה - מותר להביא זרע לשם!
אפי' הכי מעשה עדיף.
... אמר רבא, הלכתא: מארבע אמות ועד שש עשרה.
תניא כוותיה דרבא: כמה יהו מקורבין? ארבע אמות, וכמה יהו מרוחקין? שש עשרה - הרי זה קנה קרקע ואת האילנות שביניהן,
לפיכך יבש האילן או נקצץ - יש לו קרקע;

1.
בסוגייתנו מובאת משנה עם "מעשה", וכן מובאת "עובדה" [="מעשה"] שפסק בה רב יהודה.

2.
רבא פסק את ההלכה - "הלכתא..."

3.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף פג עמוד א:

"אמר רבא הלכתא מד' אמות - כעובדא דרעותא.
ועד ט"ז אמות - כעובדא דצלמון..."

למעשה, רבא פוסק כשני הדינים - לעיל סעיף 1 - שמובאים כ"מעשה".

4.
מדוע הגמרא מוסיפה הוכחה לפסק דינו של רבא - "תניא כוותיה דרבא" אחרי שהוא כבר קבע "הלכתא". בדרך כלל לא מובא דיון בש"ס אחרי שנקבע "הלכתא" - על ידי אמורא, או "והלכתא" - על ידי "סתמא דגמרא".

5.
ויש לומר בפשטות, שה"תניא כוותיה דרבא" בא להסביר את המקור והסיבה להכרעתו של רבא.

5.1
אבל מה המיוחד בסוגייתנו שצריך להביא הוכחה להכרעה בניסוח של "הלכתא"?

5.2
המעשה הראשון הוא במשנה לעיל "... אמר רבי יהודה מעשה בצלמון... ובא מעשה לפני חכמים והתירוהו".
האם זה מוגדר "מעשה" בגלל הביטוי "מעשה" שמוזכר במשנה, או בגלל הפסיקה שהיתה על מקרה מעשה שבא לדיון אצל חכמים. מדובר על תנאים.

5.3
ה"מעשה השני" - "... עובדא הוה בדורא ואתו לקמיה דרב יהודה ואמר לו..."
גם כאן יש לשאול האם מוגדר כ"מעשה" בגלל הביטוי "עובדא", או בגלל שהמקרה הובא לדיון אצל רב יהודה, והוא הכריע. מדובר באמוראים.

5.4
רבא בא להדגיש ב"הלכתא" שלו שאין סתירה בין שני המקרים של "מעשה" [שהרי הכלל הוא שהלכה כ"מעשה" - "מעשה רב", או כפי שמובא בסוגייתנו - "מעשה עדיף"]. וכדי להדגיש זאת הגמרא או רבא עצמו מביאים ברייתא לסיוע - "תניא כוותיה".