הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תלמיד לומד מרבו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא פב ע"א-ע"ב

 

קנה שלשה - קנה קרקע.
וכמה? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: הרי זה קנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן
כמלוא אורה וסלו...
תניא כוותיה דר' חייא בר אבא: הרי זה קנה תחתיהן וביניהן וחוצה להן כמלוא אורה וסלו.

1.
מדוע ב"תניא כוותיה..." לא מוזכר גם שמו של רבי יוחנן, והרי רבי חייא בר אבא אמר את ההלכה לעיל משמו של רבי יוחנן.

2.
אלא כנראה, שרבי חייא בר אבא לא ממש שמע את ההלכה מרבי יוחנן, אלא "מכללא איתמר", כנראה שכך הוא הבין מדבריו בהלכה מסויימת [למרות הביטוי "אמר רבי חייא בא אבא אמר רבי יוחנן"].

3
קטע נוסף בסוגייתנו:

מתקיף לה ר' אלעזר: השתא דרך אין לו, אורה וסלו יש לו?
דרך אין לו - דארעא אחריתי היא, אורה וסלו יש לו.
א"ר זירא, מדברי רבינו נלמד: שלשה..

רבי זירא מסיק הלכה מהלכה של רבו.

4.
קטע נוסף בסוגייתנו:

א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא: לימא, ר' אלעזר לית ליה דשמואל רביה,
דאמר שמואל: הלכה כר' עקיבא, דאמר: מוכר בעין יפה מוכר!

מודגש שתלמיד בדרך כלל לא חולק על רבו.

5.
קטע נוסף בסוגייתנו:

וכמה יהא ביניהן?
רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מארבע אמות ועד שמונה;

רב יוסף אמר הלכה בשם רבו - רב יהודה - שאמר בשם רבו - שמואל.

5.1

רבא אמר רב נחמן אמר שמואל: משמונה ועד שש עשרה.

רבא [חולק] אמר בשם רבו - רב נחמן - שאמר בשם רבו - שמואל
כלומר, יש מחלוקת בין תלמידי שמואל מה אמר שמואל.

5.2
המחלוקת היא כנראה בין רב יהודה לרב נחמן.

5.3
אבל כנראה שרב יוסף מצטט את רב יהודה, ורבא מצטט את רב נחמן.

5.4
אביי מקשה על רב יוסף:

א"ל אביי לרב יוסף: לא תפלוג עליה דרב נחמן, דתנן מתניתין כוותיה;
דתנן: הנוטע את כרמו שש עשרה אמה על שש עשרה אמה - מותר להביא זרע לשם;

אביי מקשה על רב יוסף [רבו] מדוע הוא חולק על רב נחמן כשיש משנה כרב נחמן.

5.4.1
אבל קשה, הרי רב יוסף אמר את הדין בשם רב יהודה, ורב יהודה הוא זה שחולק על רב נחמן, ובנוסף, הרי כולם חלוקים מה אמר שמואל עצמו.

5.5
אלא כנראה שרב יוסף לא ממש שמע את הדין במפורש מרב יהודה, אלא כך הבין מהלכה מסויימת של רב יהודה שכך הוא אמר - [דומה לאמור לעיל בסעיף 2].

5.6
לפי ההסבר לעיל בסעיף 5.5 נראה לי ליישב את גירסת הדפוסים:
"רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל"

וגירסת הב"ח היא: "אמר רב יוסף...".
כנראה שלפי גירסת הדפוס רב יוסף לא שמע את ההלכה מרב יהודה במפורש, אלא הוא רק הסיק מדבריו, ולכן לא מובא הביטוי המקובל לציטוט ישיר "אמר רב יוסף אמר רב יהודה..."

5.7
ולמרות שהב"ח לא מגיה בדברי רבא - בסעיף 5.1 - כנראה ששם כן יש להגיה ולגרוס "אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל" - כי רבא כן שמע במפורש את ההלכה מרבו - רב נחמן.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)