סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"יחידאה היא" /"הא מני רבי... היא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא עט ע"ב

 

בריקנין פליגי בפלוגתא דרבי מאיר ורבנן,
דתנא קמא סבר לה כרבנן, דאמרי: אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם;
ור"א ברבי שמעון סבר כר"מ, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.
אימור דשמעת ליה לרבי מאיר - כגון פירות דקל דעבידי דאתו,
הני מי יימר דאתו?
אמר רבא, משכחת לה: במים הבאין דרך חצרו לבור,
ויונים הבאין דרך שובכו לשובך.
ובמלאים במאי פליגי?
אמר רבא: כגון שהקדיש בור סתם,
ור' אלעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה, דאמר: דנין דין גבוה מדין הדיוט,
מה דין הדיוט - מצי אמר: בירא זביני לך, מיא לא זביני לך,
אף דין גבוה - בירא אקדיש, מיא לא אקדיש;
(ות"ק סבר: אין דנין דין גבוה מדין הדיוט).
ודין הדיוט לא? והתנן: מכר בור - מכר מימיו!
אמר רבא: מתני' יחידאה היא, דתניא: מכר בור - לא מכר מימיו,
ר' נתן אומר: מכר בור - מכר מימיו.

1.
תוך כדי דיון בסוגייתנו הגמרא מביאה ברייתא שבה מחלוקת בין תנא קמא ורבי נתן, ואילו במשנתו שהיא "סתם משנה" נאמר כדעת רבי נתן בברייתא - מכר בור מכר את מימיו.

2.
רבא קובע שרבי אלעזר בסוגייתנו שפוסק "מה דין הדיוט מצי אמר בירא זבינא לך מיא לא זביני לך..." סובר כתנא קמא בברייתא שמכר בור לא מכר את מימיו.

3.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עט עמוד ב:

מתני' יחידאה היא - רבי נתן קאמר לה אבל רבנן פליגי עליה מיהו הלכתא כמתני'

הרשב"ם פוסק כסתם משנתנו וכרבי נתן בברייתא - וממילא לא כרבי אלעזר בסוגיה לעיל שעליו רבא תירץ שרבי אלעזר סובר כתנא קמא בברייתא.

3.1
הרשב"ם מסביר את פסיקתו:

כדאמר ביבמות דף מב:) דסתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם דמתני'

הכלל הוא שדין שמובא במשנה באופן של "סתם משנה", ובברייתא אותו דין מובא כמחלוקת בין תנאים הרי שההלכה היא כמובא ב"סתם משנה".
הערה: משמע מדבריו שהכלל הנ"ל אמור אפילו אם בברייתא מדובר במחלוקת בין "תנא קמא" [שאולי מוגדר כחכמים רבים?] וחכם מסויים [רבי נתן], ולא בשני חכמים מסויימים.
ראה להלן בסעיף 11.

3.2

ואף על גב דקאמר יחידאה היא לאו למימר דלא סבירא לן כוותיה אלא לאשמועינן דרבי אלעזר ברבי שמעון סבירא ליה כרבנן

הביטוי של רבא "יחידאה היא" לא מלמד שרבא לא פוסק כאותו יחיד - בסוגייתנו: רבי נתן - אלא דווקא הלכה כמותו בגלל שה"סתם משנה" - משנתנו - סוברת כמותו.

3.2.1
הערה - חידוש:
בסוגייתנו מדובר שרבי יהודה הנשיא סתם את משנתנו כדעת רבי נתן בברייתא. אולי בגלל שמדובר בתנא רבי נתן שהיה חברו של "רבי" לסידור המשנה - הלכה כמותו.

3.3

אבל כשאמורא אומר דבר מדעתו לפסוק הלכתא היתר או איסור או דין ומקשי ליה ממתני' ומשני יחידאה היא לא סבירא לן כי ההיא משנה דאאמורא סמכינן וכמ"ד =וכמו דברי= האמורא לית הלכתא כמתני' דמי.

אבל כשנאמר על "סתם משנה" שהיא "יחידאה היא" כדי לתרץ קושיה על אמורא אזי אין הלכה כאותה "סתם משנה" מפני שאותו אמורא למעשה פוסק - בהלכה שקבע - כנגד ה"סתם משנה", וזוהי סמכותו. [/פסיקה נגד סתם משנה / "אמוראים"- סמכותם]

4.
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף עט עמוד ב:

מתניתין יחידאה היא דתניא מכר בור וכו'. כך גרס רשב"ם ז"ל ואינו גורס יחידאה היא ולא ס"ל כוותיה, ופסק הוא ז"ל דהלכה כר' נתן דסתם מתניתין כוותיה, ולא אמר התלמוד יחידאה היא לאפוקי מהילכתא אלא לאפוקי ממאי דהוה ס"ד דליכא מאן דפליג עליה,
ואינו נכון דא"כ הוה ליה למימר הא מני ר' נתן היא, אלא ודאי לכך אמר יחידאה היא לאפוקי מהלכתא, וברוב הנוסחאות גורסין יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה וכן גורסין ר"ח והרי"ף.

הוא פוסק שלא כרשב"ם, ולדעתו אין הלכה כ"סתם משנה" וזוהי המשמעות של הביטוי "יחידאה היא". אבל הביטוי "הא מני רבי... היא" משמעותו שהלכה כאותו יחיד, כי ה"סתם משנה" לטובתו - כמו שסובר הרשב"ם לגבי הביטוי "יחידאה היא".

5.
רמב"ם הלכות מכירה פרק כז הלכה י:

המוכר את הבור לא מכר את * מימיו, מכר את האשפה מכר את זבלה, מכר כוורת מכר דבורים, מכר שובך מכר את היונים.

הרמב"ם לא פוסק כסתם משנה - סוגייתנו, אלא כתנא קמא בברייתא נגד רבי נתן.

6.
כסף משנה הלכות מכירה פרק כז הלכה י:

[י] המוכר את הבור וכו'. בפ' הספינה (דף ע"ח:) תנן מכר בור מכר מימיו ובגמרא אמר רבא מתני' יחידאה היא דתניא מכר בור לא מכר מימיו ר' נתן אומר מכר בור מכר מימיו. וכתב הרי"ף וכיון דיחידאה הוא לא ס"ל כוותיה וזה דעת רבינו

כדברי הריטב"א לעיל בסעיף 4.

6.1
מביא את דעת הרשב"ם:

אבל רשב"ם כתב דהלכה כמתני' דסתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם דמתני' דהא דקאמר הכא יחידאה הוא לאו למימרא דמשום דיחידאה דלא ס"ל כוותיה אלא לאשמועינן דר"א בר"ש כרבנן.

6.2
מסביר את דעת הרמב"ם:

ולקיים דברי הרי"ף ורבינו י"ל דא"כ לימא מתניתין מני ר' נתן היא ומדאמר מתניתין יחידאה היא משמע ודאי דאתא למימר דמשום דיחידאה היא לא קי"ל כוותיה:

7.
ראה סיכום ב"שוטנשטיין", הערה 17.

8.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תלג:

וכבר כתבתי בכללין דלעיל בשם הרא"ש דאמורא יש לו כח לפסוק דלא כמתני' והלכה כוותיה
... וכ"כ הרי"ף בהדיא בפרק הספינה מתני' יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה

לכאורה, כמובא לעיל בסעיף 3.3

9.
המשך דבריו:

... וכן מצאתי תו אחר החיפוש בס"פ כ"ז מהלכות מכירה כתב אלה הדברים ולקיים דברי הרי"ף ורבינו י"ל דא"כ לימא מתני' מני ר' נתן היא ומדאמר מתני' יחידאה היא וודאי משמע דאתא למימר דמשום דיחידאה היא לא קי"ל כוותיה עכ"ד

הוא מביא את דברי ה"כסף משנה" לעיל בסעיף 6.2

9.1

הרי מבואר מכל אילין דוכתי דאייתינא דדעת הרמב"ם הוא דכל היכא דמוקמינן לסתמא דמתני' כיחיד לאפוקה מהלכתא הוא ולא שייך כלל תו למימר מחלוקת ואח"כ סתם היא הפך דבריו ז"ל והיותר תימה הוא דאיהו גופיה בפ"י דמנחות משנה ג' כתב כדברי הכ"מ יע"ש.

הוא מוכיח ממקורות שונים בנושא זה, ששיטת הרמב"ם היא שמשנה שהיא יחידאה - אין הלכה כמותה, ובלי הבחנה אם הגמרא מנסחת "יחידאה היא" או "הא מני רבי... היא"

9.2
והוא מתקשה בדברי ה"כסף משנה" - לעיל בסעיף 6.2 - שכן מבחין בין לשון "יחידאה היא" ללשון "הא מני רבי... היא":

האמנם לא אוכל להתעלם ממאי דאיכא למידק בדברי הכ"מ דהלכות מכירה דמשמע מדבריו דדוקא היכא דאמרינן בש"ס דיחידאה היא הוא דאית ליה להרמב"ם דלא קי"ל כוותיה משא"כ כדקאמר מני ר"פ היא וזה סותר למ"ש איהו גופיה בכל הנך דוכתי דאייתינא דגם במני ר"פ היא משוי להו יחידאה לדעת הרמב"ם ...

10.
סיכום:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה כסתם משנה [המתחיל בטור שנג]:

במקום שהמחלוקת בברייתא היא יחיד אצל רבים, וסתם משנה כדעת היחיד, כגון שאומרים על סתם משנה הא מני ר' פלוני היא, או יחידאה היא, יש סוברים שאין הלכה כסתם משנה86,

תוכן ההערה:

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה כסתם משנה, טור שסא הערה 86
86. אגרת רב שרירא גאון (הוצ' לוין עמ' 54); סדר תנאים ואמוראים סי' כו; רש"י חולין נה ב ד"ה שבלשון ושם עז א ד"ה דאמר; ראב"ד בהשגות על הרז"ה פסחים רפ"ג; מ"מ נזקי ממון פ"ו ה"ג; כ"מ מעשה הקרבנות פי"ד הי"ג.
ואפילו כשלא אמרו בגמרא שהמשנה היא כיחיד, אלא שאנחנו רואים שיש מחלוקת בברייתא וחכמים שם חולקים87.
ויש שמוכיחים בדעת ראשונים שסוברים דוקא כשהגמרא אמרה במפורש שסתם משנה זו היא לדעת היחיד שבמחלוקת שבברייתא,
כמו שאמרו: מתניתין יחידאה היא88,
או שאמרו: בלשון יחיד אני שונה89, הוא שאין הלכה כסתם [טור שסב] משנה, שזו ראיה שדעת הגמרא שאין המשנה כשיטת ההלכה,
אבל כשאומרים מתניתין ר' פלוני היא, הלכה כסתם, אפילו שר' פלוני הוא יחיד90,

תוכן ההערה:
ה"כסף משנה" בסוגייתנו:

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה כסתם משנה, טור שסב הערה 90
90. כ"מ מכירה פכ"ז ה"י בד' הרי"ף ב"ב עט ב והרמב"ם מכירה שם; באור הגר"א חו"מ סי' ריד ס"ק מב, וכ"נ מד' השמ"ק ב"ב שם. אולם מש"כ הכ"מ ע"ד הרי"ף כ' בשמ"ק שם שלהרי"ף היתה הגירסא בגמ' בפירוש ולית הלכתא כוותיה, וכ"כ בדק"ס שם מכת"י המבורג.
ויש חולקים וסוברים שאפילו במקום שאמרו בגמרא שזו דעת יחיד בברייתא הלכה כסתם משנה91.

תוכן ההערה:
הרשב"ם בסוגייתנו:

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה כסתם משנה, טור שסב הערה 91
91. רשב"ם ב"ב שם ד"ה מתניתין יחידאה; האשכול הוצ' רצב"א ח"א סי' ה; רשב"א חולין עז א, ועי' רשב"א גיטין לז ב ד"ה כי אתו וב"ב שם; רא"ש נדרים פי"א סי' ג. ועי' רש"י חולין קכב ב ד"ה שבלשון. ועי' ראב"ד בהשגות על הרי"ף כתובות סופ"ג, ובדברי אמת קונטרס ג במקואות וקונטרס י בחלה כ' שהראב"ד חזר בו ממש"כ בהשגות לרז"ה פסחים רפ"ג, עי' לעיל.

אם אמורא אומר מפורש הלכה כחכמים שבברייתא, אין הלכה כסתם משנה92, וכן אין דוחים מהלכה דברי אמוראים, במקום שיש סתם משנה כנגדם, שהם בקיאים יותר מאתנו בסדרי המשניות הסתומות, ובודאי יש להם טעם בדבר93.

וכן כשאמורא אומר דבר מדעתו בפסק הלכה של היתר או איסור או דין, והתלמוד מקשה עליו מן המשנה, ומתרץ שהמשנה היא לדעת יחיד, אין הלכה כאותה משנה, שהרי זה כאילו אמר האמורא בפירוש שאין הלכה כמשנה94.

תוכן ההערה:
הרשב"ם בסוגייתנו:

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה כסתם משנה, טור שסב הערה 94
94. רשב"ם ב"ב עט ב ד"ה מתניתין יחידאה.

11.
לגבי האמור לעיל בסעיף 3.1:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תקיג:

סתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם, לא נאמר אלא כשהמחלוקת ביחיד עם יחיד אבל ביחיד עם רבים לא אמרינן כ"כ מהר"י איסקאפה בראש יוסף על א"ח דף נ"א א' ולא גילה מאין למד לומר כן

אם בברייתא יש מחלוקת בין יחיד ורבים, הלכה כרבים גם נגד "סתם משנה".

11.1
מקור סותר:

ולפק"ד יש לדקדק עליו מדברי הרא"ש דפי"א דנדרים סי' ג' וו' דשם נקט הך כללא דהלכה כסתם אף דברייתא הוו רבים אצל יחיד יע"ש ובפ"ק דבכורות סי' ה'

11.2
מוכיח גם מהרשב"ם בסוגייתנו:

וכן אני לומד עוד מדברי רשב"ם בפרק הספינה [דף] ע"ט ב' ד"ה מתני' יחידאה היא שכתב וז"ל ר' נתן קאמר לה אבל רבנן פליגי עליה מיהו הלכתא כמתני' כדאמר ביבמות [דף] מ"ב דסתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם וכו' ע"ש

כלומר, כלעיל בסעיף 11.1
ומוכח, שגם "תנא קמא" מוגדר כ"רבים" לעניין זה. שהרי בסוגייתנו המחלוקת בברייתא היא בין תנא קמא לרבי נתן.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר