אופן קבלת החלטות / רפי זברגר

בבא קמא יח ע"א

הקדמה

הגמרא דנה במקרה של ''חצי נזק צרורות'', המתייחס לשתי הלכות המצוטטות במשנה, בתחילת הפרק:
היתה מבעטת, או שהיו צרורות מנתזין מתחת לרגליה, ושברה את הכלים – משלם חצי נזק.
• מבעטת – בהמה הבועטת, אינה הדרך הרגילה של הבהמה ב''אב מלאכה רגל'', לכן נקרא נזק זה ''משונה''.
עקב הגדרה זו, החיוב הוא רק על חצי נזק ולא נזק שלם. זאת, בדומה לאב מלאכה ''קרן'', העוסקת בניגוח הבהמה בקרנה, "שלא כדרכה", ולכן שור ''תם'' [ביצע זאת רק בפעם הראשונה והשנייה] משלם רק חצי נזק.
• צרורות מנתזין מתחת לרגליה – אם הבהמה נתקלה באבנים, שהועפו מכוח הליכתה לכיוון אחר והזיקו – אופן נזק זה נקרא ''צרורות'' ולפי ''הלכה למשה מסיני'' משלמים על נזק כזה רק חצי נזק [למרות שהנזק אינו ''משונה'' אלא נזק ''רגיל'' זו כאמור ''הלכה למשה מסיני'' שמשלמים רק חצי נזק].
 

הנושא

רבא שואל בגמרא כיצד משלמים במקרה השני לעיל: "חצי נזק צרורות", האם מגופו או מעלייה. נסביר את המושגים: 
• מגופו – שור תם משלם כאמור חצי נזק. אבל ניתן לשלם את חצי הנזק עד מקסימום שווי הבהמה המזיקה. כלומר, אם שור תם שווה מאתיים זוז "הזיק בקרנו'' לשור שווה אלף זוז, הרי הוא חייב לשלם חצי משוויו של השור הניזק, כלומר חמש מאות זוז. אבל מכיוון שגופו של שור המזיק שווה רק מאתיים, הוא משלם מקסימום סכום זה, ולכן ישלם אך ורק מאתיים זוז. 
• מעלייה – שור מועד משלם נזק שלם. ולכן במקרה המצוין לעיל, שור המועד השווה מאתיים הזיק בקרנו שור השווה אלף זוז, בעל השור משלם את כל האלף זוז, תשלום זה נקרא ''עלייה''
עתה ננסה להבין את שאלתו של רבא: ''חצי נזק צרורות'', כמוסבר בהקדמה, דומה לשני מרכיבים שונים:
דומה לנזק של ''קרן'' בכך, שהוא משלם חצי נזק. ולכן לפי דמיון זה נחייב לשלם ב''חצי נזק צרורות'' מגופו, בדומה לחיוב של ''קרן'' המשלם אך ורק מגופו
דומה לנזק ''רגיל'', שהרי ''חצי נזק צרורות'' אינו ''משונה'' ולכן צריך לשלם כמו נזק רגיל המשולם מן ''העלייה''.
 

מהו המסר?

רבא מנסה ''למצוא את הנקודה'' בשאלתו. הדין של ''חצי נזק צרורות'', דומה גם לקרן וגם לנזק רגיל. הוא מעלה את שאלתו ומניח לקורא לחשוב ולהחליט מהי הנקודה היותר משמעותית בדין צרורות. האם תשלום חצי הנזק שלו, או תשלום מן העליה. זוהי דרך אמיתית לחקור נושאים ולדון בהם. ללא שיקולים זרים, ללא מתן ''שוחד פוליטי'' וכדו' – העלאת הנקודות המשמעותיות וליבונן באמת וביושר.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]