בדיחות הדעת / רפי זברגר

בבא קמא יז ע"א

הקדמה

היום התחלנו פרק שני, בו נרחיב ונעמיק בעקרונות שלמדנו בפרק ראשון. המשנה הראשונה בשני עקרונות:
• כיצד הרגל מועדת? – לשבר בדרך הילוכה
• הבהמה מועדת – להלך כדרכה ולשבר.  
 

הנושא

הגמרא דנה בכפילות לכאורה בלימוד שני העקרונות הנ''ל. 
מסביר רבינא: תנא אבות וקתני תולדות. כלומר, המשנה מתחילה ב''אב מלאכה'' של רגל ומתארת אותו. ולאחר מכן, מתארת את ה''תולדה'' של ''רגל'' – כאשר הבהמה הולכת כדרכה ושוברת כלי, לאו דוקא ע''י רגל, אלא כל איבר אחר בגופה של הבהמה. 
לאור תשובה זו, שואל רבא את רבינא, מהו ההסבר של הכפילות לכאורה המתוארת במשנה הבאה (י''ט:), אשר עוסקת באב מלאה של ''שן'' ופותחת באופן דומה את המשנה:
• כיצד השן מועדת? – לאכול את הראוי לה
• הבהמה מועדת – לאכול פירות וירקות. 
תשובת רבינא מעניינת, ומובאת ''בבדיחות הדעת": אני הסברתי משנה אחת, אתה תסביר משנה שניה!
 

מהו המסר?

תמיד טוב להוסיף בדיחות, ולהתייחס לחיים ב''קלילות'' ולא ב''כבידות''. נחמד מאוד לתבל את חיינו ב''הומור בריא'' ולהוסיף מידי פעם בדיחות ותשובות מחודדות ומפולפלות.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]