סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כשמואל - מספק?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא עה ע"ב

 

איתמר: ספינה - רב אמר: כיון שמשך כל שהוא - קנה;
ושמואל אמר: לא קנה עד שימשוך את כולה.
לימא כתנאי: כיצד במסירה? אחזה בטלפה, בשערה, באוכף שעליה, בשליף שעליה, בפרומביא שבפיה, בזוג שבצוארה - קנאה;
כיצד במשיכה? קורא לה והיא באה, או שהכישה במקל ורצתה לפניו, כיון שעקרה יד ורגל - קנאה;
רבי אחי, ואמרי לה ר' אחא אומר: עד שתהלך מלא קומתה;
לימא, רב דאמר כתנא קמא,
ושמואל דאמר כרבי אחא!
אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לרבי אחא,
עד כאן לא קאמר רבי אחא - אלא בבעלי חיים, דאע"ג דעקרה יד ורגל בדוכתה קיימא,
אבל ספינה, כיון דנדה בה פורתא נדה לה כולה;
ושמואל אמר: אנא דאמרי אפי' כתנא קמא, עד כאן לא קאמר תנא קמא - אלא בבעלי חיים, דכיון דמיעקרא יד ורגל - אידך למיעקר קיימא,
אבל ספינה, אי משיך לה כולה - אין, אי לא - לא.
לימא כהני תנאי;
דתניא: ספינה נקנית במשיכה,
ר' נתן אומר: ספינה ואותיות נקנות במשיכה...

1.
בסוגייתנו מובאת מחלוקת בין רב ושמואל.

2.
הגמרא מנסה לתלות את מחלוקתם במחלוקת תנאים - "לימא כתנאי" - ודוחה זאת.

3.
והגמרא מנסה שוב לתלות את מחלוקתם במחלוקת תנאים אחרת - "לימא כהני תנאי". גם את ההכרח שבקשר זה הגמרא דוחה.

4.
רמב"ם הלכות מכירה פרק ג הלכה ג:

הספינה ג הואיל ואי אפשר להגביהה ויש * במשיכתה טורח גדול ואינה נמשכת אלא לרבים, לא הצריכוה משיכה אלא נקנית במסירה וכן כל כיוצא בזה,
ואם אמר לו המוכר לך משוך וקנה אינו קונה הספינה עד ד שימשכנה כולה ויוציאנה מכל המקום שהיתה בו, שהרי הקפיד המוכר שלא יקנה זה אלא במשיכה.

הרמב"ם פוסק שבמקרה ונדרש דווקא קניין משיכה בספינה, אזי המשיכה צריכה להיות "עד שימשכנה כולה" - כשמואל.

4.1
הגהות מיימוניות הלכות מכירה פרק ג הלכה ג:

[ד] כשמואל דהלכתא כוותייה בדיני ודלא כרב דאמר כיון שמשך כל שהוא קנה ע"כ:

ההכרעה היא כשמואל בגלל הכלל של הלכתא כשמואל בדיני [נגד רב].

5.
רא"ש מסכת בבא בתרא פרק ה סימן ב:

... נימא רב דאמר כת"ק ושמואל דאמר כר' אחא...
והלכתא כשמואל בספינה וכת"ק במשיכת בהמה

הוא פוסק כשמואל בדין של קניין ספינה. ובמחלוקת בברייתא שמובאת בגמרא הוא פוסק הלכה כתנא קמא נגד רבי אחא [כך בדרך כלל הכלל הוא שהלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו].

5.1
ויש לציין: הרא"ש לא מסמך כאן על הכלל הכללי שהלכה כשמואל נגד רב בדיני [כבסעיף 4.1].

5.2
בתחילה הגמרא ניסתה לתלות את דינו של שמואל דוקא כרבי אחא, אבל היא דחתה זאת ואמרה שדינו של שמואל מתאים גם לדעת תנא קמא:

ואף על גב דלכאורה משמע דשמואל כר' אחא ודיחויא בעלמא הוא הא דקאמר גמ' אמר לך רב אנא דאמרי וכו'

אומר הרא"ש, שלכאורה דחיית הגמרא היא "דחיה בעלמא", ואמנם דעת שמואל היא כדעת רבי אחא ולא כדעת תנא קמא, ומדוע בכל זאת יש לפסוק בברייתא כתנא קמא?

5.3
והוא עונה:

אפ"ה כיון דקאמר גמרא נימא רב דאמר כת"ק וכו' אלמא מספקא ליה הלכך הלכה כשמואל:

כנראה שכוונתו לכך:
הגמרא לעיל
בתחילה הגמרא אמרה:
לימא כתנאי: כיצד במסירה? אחזה בטלפה, בשערה, באוכף שעליה, בשליף..
וכך הוא הניסוח בדרך כלל בש"ס כשהגמרא מנסה לקבוע שמחלוקת אמוראים תלויה במחלוקת תנאים [יש אומרים שהכוונה היא לקושיה: מדוע האמורא לא מדגיש שהוא פוסק כתנא מסויים].

והגמרא סיימה את שאלתה/קביעתה:
לימא, רב דאמר כתנא קמא,
ושמואל דאמר כרבי אחא!
כנראה יש כאן כפילות.
הכפילות של הביטוי "לימא/נימא כתנאי... לימא/נימא... דאמר..." - 5 מופעים בש"ס.

כנראה שהרא"ש מתכוון לומר שהניסוח הנ"ל בגמרא מלמד שהגמרא נשארת בספק אם דברי שמואל מתאימים גם לדעת תנא קמא.
ובכל זאת הרא"ש פוסק כשמואל - מספק - למרות שיתכן שדעתו היא דווקא כדעת רבי אחא!

5.4
אולי ההכרעה כשמואל היא בגלל שדעתו היא חומרא - "לא קנה עד שימשוך את כולה" - ביחס לדינו של רב - "כיון שמשך כל שהוא קנה".

5.5
נראה לי לחדש, שהרא"ש פוסק כך ולא על פי הכלל שהלכה כשמואל נגד רב בדיני, כי אם באמת מחלוקתם תלויה במחלוקת התנאים אזי צריך להכריע על פי כללי ההכרעה במחלוקת התנאים - כתנא קמא נגד רבי אחא.

6.
בכל הדיון לעיל הודגש שכעיקרון הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד. הסיבה היא, ש"תנא קמא" נחשב כ"רבים", והכלל הוא "יחיד ורבים הלכה כרבים":

חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף עה עמוד ב:

והלכתא כשמואל במשיכת ספינה ובמטלטלין, והלכתא כת"ק דרבים נינהו במשיכת בהמה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר