סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

חובת הסרת הנזק / רפי זברגר

בבא קמא טו ע"ב

 

הקדמה

למדנו בדף שלנו על מחלוקת חכמים, האם פלגא נזקא (חצי נזק שאדם מחויב לשלם במקרים מסוימים), האם הוא מוגדר כתשלום ממון, או תשלום קנס (עונש). רב פפא סובר שזהו תשלום ממוני, ולעומתו, רב הונא סובר שמדובר בתשלום קנס.
מחלוקתם תלויה בדין של ''סתם שוורין'' האם בחזקת שימור קיימים או לא. כלומר, האם מגדירים את השוורים כי הם ''רגילים בנגיחה'' ולכן הם "לא בחזקת שמורים'', ויש חובה על בעל השור לשמור עליו כדי שלא ייגח, ולכן – אם בעל השור לא שמר על שורו כראוי, חובה עליו לשלם את הנזק מדין ''ממון''. או שמא, שוורים ''לא רגילים בנגיחה'' ולכן, השוורים מוגדרים ''בחזקת שימור'', עובדה הפוטרת את הבעלים מלשלם, כאשר שורם נגח, אבל חכמים חייבו בכל אופן את הבעלים , וזהו ''תשלום קנס'' ולא תשלום ממון.
 

הנושא

שואלת הגמרא, לדעה האומרת שחצי נזק הינו קנס (רב הונא), הכלב שאכל טלאים, וחתול שאכל תרנגול, שני דברים ''לא רגילים'' – לכן קוראים לנזקים אלו ''משונה'' וזה הופך להיות תולדה של קרן. כידוע, קרן משלם חצי נזק, ולכן גם במקרים אלו, המזיק משלם רק חצי נזק. מוסיפה הגמרא וקובעת: ולא מגבינן בבבל. לא גובים קנס של חצי נזק בבבל. הסיבה לכך, ש''אין דנים דיני קנסות אלא בסמוכים'', כלומר רק רב שהוא ''סמוך'' וקיבל את תעודת הכשרתו כרב, מרבנים מוסמכים אחרים, שאינם קיימים בבבל, לכן ''לא דנים דיני קנסות בבבל''
אם הניזק ''תפש יוזמה'' והזמין את בעל השור המזיק לדון בארץ ישראל, שם דנים דיני קנסות – נענים לבקשתו, וקובעים להם דיון בארץ ישראל. אם בעל השור המזיק לא נענה לדרישה – מנדים אותו בגלל שלא שמע בקולם של חכמים. 
מוסיפה הגמרא ואומרת: בין כך ובין כך משמתין ליה, עד דמסלק היזיקא. בכל מקרה, אומרת הגמרא, שיש לנדות את בעל השור המזיק, אם הוא לא מסיר את הנזק, כך שלא יוכל להזיק יותר. 
מקור הדין של ''הסרת הנזק'' הוא דינו של רבי נתן, האומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? תלמוד לומר: וְלֹֽא תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ (דברים כ"ב, ח') – אסור לאדם להשאיר דברים מסוכנים בבית, או ברשותו בכל מקום. 
  

מהו המסר?

למדנו בדינו של רבי נתן, כי אין להשאיר ''דברים מסוכנים'' בתוך הבית. לדוגמא, סולם רעוע, יכול לגרום נזק לאדם העולה עליו, או כלב רע בתוך הבית יכול לנשוך אנשים וכדו'.
דין זה הוא ברור ומוסכם לכול, ואף משתלב ''בשכל הישר''. אך אנשים, משאירים דברים מסוכנים לא פחות בתוך הבית, וכלל לא חושבים כי עלולים הם לפגוע בילדיהם ובעצמם. מדובר על מחשב הפתוח לכל האתרים, עובדה היכולה ''לפגוע נפשית'' בילד, להחדיר בנפשו, סטנדרטים מעוותים על החיים, ונזקים להמשך החיים. גם סכנות אלו ניתן לחסום בכלים טכניים די פשוטים – אין לוותר, ויש למנוע נזקים אלו מבעוד מועד: וְלֹֽא תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ .


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר