סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

נחרצות / רפי זברגר

בבא קמא יב ע"א

 

הקדמה

בהמשך לאסוציאטיביות של הגמרא, גם בדף שלנו ממשיכים לעסוק בהלכות שאמר עולא בשם רבי אלעזר [לאחר שלמדנו קודם לכן מספר הלכות בשמו].
הנושא אשר התחלנו לעסוק בו בשלהי הדף הקודם, הוא: האם ניתן לגבות חובות מן העבדים. כלומר, אם אדם חייב כסף לחברו, ואין לו כסף להחזיר אך יש לו עבדים, האם ניתן לגבות את הכסף ע''י שימוש בעבד. עולא פסק שאמנם ניתן לגבות, ולאור שאלתו של רב נחמן האם גם ניתן לגבות מן העבדים גם כשהאבא נפטר והעבדים עברו בירושה ליתומים, ענה לו עולא שאין הדבר כך. אין לגבות את העבדים מן היתומים, רק מבעל חוב בעצמו.  
 

הנושא

לאחר שעזב רב נחמן את הבית מדרש, חזר עולא מדבריו הקודמים ואמר: הכי אמר רבי אלעזר: אפילו מיתמי. 
ציטט עולא את דברי רבי אלעזר, שניתן לגבות מן העבדים אפילו כשהן ביד היתומים [מכיוון שהחשיב עבדים כמו קרקעות]. 
''נודע'' לרב נחמן כי עולא חזר בו, ואמר כי עולא טועה. הוסיף רב נחמן ואמר, כי אם עולא היה אומר זאת בפניו, היה מוכיחו על כך, וטוען כנגדו שהוא טועה. ממשיכה הגמרא לספר כי היה מעשה כזה במספר מקומות: דייני נהרדעא, רב חנא בפומפדיתא שהם גבו חוב מעבדים, אפילו שהעבדים היו בידי היתומים. אמר להם רב נחמן: לכו החזירו את החוב שגביתם שלא כדין, ואם לא תעשו זאת – אגבה מן הבגד שאתם לובשים... כלומר, רב נחמן איים עליהם, שהם חייבים להחזיר את הדין ולגבות בחזרה את העבדים, שאם לא יעשו זאת – "יחטפו". 
שאל רבא את רב נחמן: הכיצד אתה עומד מול ''סוללה'' של רבנים [עולא, רבי אלעזר, דייני נהרדעא ורב חנא] הטוענים הפוך ממך, כמו מי אתה סובר? ענה להם רב נחמן: אני סובר כמו משנה אחרת, שם למדנו כי עבדים מוגדרים כמו מטלטלין ולא כמו קרקעות, ולכן לא ניתן לגבות עבדים מיתומים...  
 

מהו המסר?

נחשפנו בסיפור זה לנחרצותו של רב נחמן. היתה לו דעה הלכתית בסוגיא הנידונה, והוא לא חשש להציגה, למרות שהיא סתרה דעתם של מספר חכמים. הכרנו כבר "נחרצות" זו [מאמר על מסכת קידושין דף ס''ה] כאשר רב יהודה התלבט מספר פעמים בין שתי הלכות, ורב נחמן הכריע באופן נחרץ מהי ההלכה. ניתן ללמוד מכך שיעור ב''אסרטיביות''. אם אנו בטוחים ואיתנים בדעתנו, אל לנו להסס. גם אם עומדים מולנו אנשים חכמים ונבונים, שומה עלינו לעמוד על שלנו, תוך כדי הסבר ונימוק דעתנו.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר