הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תני

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא סט ע"א

גמ'. מאי אבנים שהן לצרכה?
הכא תרגימו: אבני דאכפא.
עולא אמר: אבנים הסדורות לגדר.
והא תני ר' חייא: אבנים צבורות לגדר!
תני: סדורות

1.
הגמרא מביאה 2 הסברים לאבנים שבמשנתנו - "אבנים שהן לצרכה".
הפירוש הראשון הוא של "הכא תרגימו" - בני בבל, והפירוש השני - של עולא- אמורא ארץ ישראלי.

1.1
מיהם "הכא תרגימו" - 18 מופעים בש"ס.

1.2
ברוב המופעים מדובר בתרגום של מושג או של חפץ, ולכן מובן מדוע אין צורך בהזכרת שם חכם מסויים שתרגם.

1.2.1
אבל באותם מקומות שביטוי זה - "הכא תרגימו" - מובא גם כנתינת טעם לדין יש לשאול מדוע לא מוזכר שמו של חכם שאמר כך.

1.3
יתכן שהתרגום או הטעם והנימוק היו מוסכמים על כולם - בני בבל.

2.
לפי רוב הפרשנים עולא לא חולק על בני בבל, ויוצא שמדובר בהגדרות שונות של בני ארץ ישראל מאלה של בני בבל. ולכן, למרות הניסוח "... עולא אמר..." [/"רב אמר..."/] הוא לא בא לחלוק.

3.
הגמרא מקשה מברייתא של רבי חייא על פירושו של עולא. הגמרא כנראה מבינה שהקושיה מבוססת על העובדה שגם הברייתא של רבי חייא עוסקת בהגדרה ארץ ישראלית.

3.1
ואולי מפני שהברייתא של רבי חייא וגם עולא מתייחסים לאבנים ששייכות לגדר.

3.2
בכל מקרה הגמרא לא מקשה מהברייתא על בני בבל - "הכא תרגימו" - מפני ההסברים לעיל 3+3.1.

4.
הגמרא מיישבת: "תני סדורות". בפשטות כוונת הגמרא שיש צורך לשנות את גירסת הברייתא מ"צבורות" לסדורות".

5.
אבל ראה "מתיבתא", הערה ג, שמביא שיש מי שאומר שלא מדובר בתיקון גירסא אלא מדובר בפרשנות לביטוי "סדורות".

6.
יתכן לומר, שהברייתא של רבי חייא לא היתה לגמרי מקובלת ונפוצה - וכך ניתן לומר על כל ברייתא שהגמרא מייחסת לחכם מסויים - ולכן עולא רשאי לומר שהמסורת הארץ ישראלית היתה כדבריו ולא כניסוח בברייתא.