חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

בבא בתרא נה-סא

1. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שאליבא דהגמרא עליו נאמר "ועוצם עיניו מראות ברע"?
ב. שיופיו עלה על יופייה של חוה אמנו?
ג. שהשתדלותו של אדם חשוב חילצה אותו מעונש בפעם הראשונה, אך לא בפעם השנייה?
 

2. השלם:

א. "........ דמלכותא ........".
ב. "כופין על...... סדום".
ג. "קשוט........ ואחר כך קשוט...........".
ד. "אין.......... ......... על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין........ בה".
ה. "כל המתאבל על ירושלים....... ו....... בשמחתה".
ו. "..... להם לישראל....... שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין".
 

3. שונות:

א. איזהו האינטרס היחיד, שבגינו שותפים בחצר חייבים לוותר זה לזה על זכויותיהם בה?
ב. "אוצר בלום" או "אוצר בלוס" – מהי הגרסה הנכונה?
ג. מהי הצוואה שנכתבה ככתב חידה?
ד. איזה תכסיס של רבי בנאה בענייננו הוא בבואה של תכסיס דומה שנקט שלמה המלך ב"משפט שלמה"?
ה. הצירוף המוכר בהווי הישראלי "תלך תבוא" הוא אמירה בלתי מוסרית, מכיוון שהיא "מטרטרת" שלא צורך את הנצרך, מה שאין כן כשהדחייה מושתתת על אדני ההיגיון. לאיזה אירוע בענייננו מכוונים דברינו?
 

תשובות

1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה", נ"ז: באמצע העמוד.
ב. יופיו של אדם הראשון, נ"ח. 6 מתחת להתרחבות.
ג. אותו אמגושי שחיטט בקברו של רב טובי בר מתנה, שבתגובה תפס אותו בזקנו, נ"ח. באמצע.

2. השלם:
א. "דינא דמלכותא דינא", נ"ה. 1 מתחת להתרחבות.
ב. "כופין על מדת סדום", נ"ט. 8 למטה.
ג. "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים", ס: 9 למעלה.
ד. "אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה", ס: 9 מתחת להתרחבות.
ה. "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", ס: 8 לפני סוף הפרק.
ו. "הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין", ס: סוף הפרק.

3. שונות:
א. "בכל שותפין מעכבין זה את זה חוץ מן הכביסה שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה", נ"ז: מעל האמצע. הווי אומר, שהצניעות היא הגורם לוויתור על זכות הקניין המוחלטת שלהם.
ב. רש"י גורס "אוצר בלוס" = מעורבב, נ"ח. שורה שביעית ברש"י.
ג. ההוא שציווה לאחד מבניו חבית עפר, לשֵני חבית עצמות ולשלישי חבית מוכין, נ"ח. מתחת לאמצע העמוד.
ד. כדי לזהות מביו עשרה את הבן האמתי הזכאי לירושה, יעץ רבי בנאה לכל הטוענים לה לחבוט על קברו של האב עד אשר יגלה להם מיהו הזוכה המאושר. הבן האמתי, שחס על כבוד אביו, לא השתתף באירוע, ומכאן הוסקה המסקנה באשר לקרבתו אל האב, נ"ח. בשליש התחתון.
ה. הכוונה לרבי ינאי, שמסיבה עניינית ("קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים") דחה את הפונה אליו במשפט: "זיל האידנא ותא למחר", ס: למעלה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]