הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איפכא איתמר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא ס ע"ב

 

אבל אם רצה - כונס לתוך שלו ומוציא.
איבעיא להו: כנס ולא הוציא, מהו שיחזור ויוציא?
ר' יוחנן אמר: כנס - מוציא,
וריש לקיש אמר: כנס - אינו מוציא.
א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא,
אסברה לך:
להוציא - כ"ע לא פליגי דמוציא,
כי פליגי - להחזיר כתלים למקומן,
ואיפכא איתמר,
ר' יוחנן אמר: אינו מחזיר,
וריש לקיש אמר: מחזיר;
ר' יוחנן אמר אינו מחזיר, משום דרב יהודה, דאמר רב יהודה: מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו;
וריש לקיש אמר מחזיר, הני מילי היכא דליכא רווחא, הכא הא איכא רווחא.

1.
רבי יעקב מביא את מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש באופן שונה מהאמור בתחילת ה"איבעיא", ובמקום מה שמובא בתחילה "רבי יוחנן אמר כנס - מוציא" [לגבי הזיזין] הוא משנה ואומר "רבי יוחנן אמר אינו מחזיר" [לגבי הכתלים].

2.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב:

ואיפכא איתמר - דמוקמינן לרבי יוחנן כר"י דהלכתא כוותיה וקי"ל כרב יהודה בהך.

רבי יעקב "הפך" את שיטת רבי יוחנן כדי להתאימה לשיטה עקרונית-כללית של רב יהודה.

3.
"ואיפכא איתמר" - 3 מופעים בש"ס, וכולם בין רבי יוחנן וריש לקיש.

4.
רש"י מסכת נדה דף כד עמוד א:

ואיפכא איתמר - ולא משום צורך (מפיק) +מסורת הש"ס: [מפיך]+ לה אלא הכי גמר לה מרביה.

לפי רש"י במסכת נדה ה"איפכא" נקבע לא בגלל הצורך להתאמה לדין מסויים [כפי הרשב"ם לעיל בסעיף 2], אלא מפני שהיתה להם מסורת כזאת.

5.
השאלה היא האם דברי רש"י במסכת נדה מתאימים גם לסוגייתנו במסכת בבא בתרא דף ס.

5.1
נראה לי שבגלל האמור לעיל בסעיף 3 כנראה שהיו מסורות שונות בכמה מחלוקות בין רבי יוחנן וריש לקיש. [/"רבי יוחנן וריש לקיש"/]

6.
הפרשנים שואלים בסוגייתנו מדוע הגמרא אומרת שדווקא דברי רבי יוחנן מתאימים לשיטת רב יהודה, הרי גם דינו של ריש לקיש בסוגייתנו מתאימים לכלל שמובא על ידי רב יהודה [אלא שריש לקיש מגביל את הכלל של רב יהודה].

6.1
אולם לפי דברינו בסעיף 5.1 נראה לי ליישב את שאלת הפרשנים: הגמרא לא התכוונה לומר שדווקא שיטת רבי יוחנן [אחרי ה"איפכא"] מתאימה לרב יהודה, אלא כוונתה לומר, שכל בסיס המחלוקת עצמה מבוסס על מידת ההיקף של הכלל של רב יהודה.

7.
חתם סופר מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב:

וראיתי למוז"ה מהרשש"ך ז"ל שכ' במאי דאמר אסברא לך ואינו מגיה אלא הכי קאמר ר' יוחנן עצה טובה אם כנס יוציא מיד זיזין כדי שלא יהי' חזקה לבני

הוא מסביר באופן אחר את המחלוקת. אבל לענייננו משמע מדבריו קצת שלא כדברינו לעיל בסעיף 5.1. לדעתו לא מדובר כלל בשינוי נוסח כלל, והוא מסביר זאת בהמשך דבריו...

8.
רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג הלכה כד

אין מוציאין זיזין וכצוצטריות לרשות הרבים אלא אם כן היו למעלה מגמל ורוכבו, ז והוא שלא יאפיל הדרך על בני רשות הרבים, ואם רצה כונס לתוך שלו ומוציא, כנס ולא הוציא הרי זה מוציא כל זמן שירצה אבל אינו יכול להחזיר כתלים למקומן לעולם, שכל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור ח לקלקלו.

כפי מסקנת פשט סוגייתנו - וכדברי רבי יוחנן, וכדינו של רב יהודה.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)