הקפדה / רפי זברגר

בבא בתרא נז ע''א-ע''ב

הקדמה

המשנה בעמוד א' מבדילה בין דברים שיש להם חזקה לדברים שאין להם חזקה בחצר: היה מעמיד בהמה בחצר, תנור, ריחיים וכיריים, ומגדל תרנגולים, ונותן זבלו בחצר – אינה חזקה.
הרשב''ם מסביר את העיקרון של הרישא, העוסקת בדברים שאין להם חזקה: כל הנך דברים מטלטלים, ואינן תשמיש של קביעות. כל המקרים של המשנה הינם "שימושים זמניים'' ולכן, ממשיך הרשב''ם: ואין בעל החצר מקפיד על ארבע וחמש שנים. 
הבעלים אינו מקפיד על השימוש, וממשיך וקובע הרשב''ם: ולכן אין חזקה למחזיק לומר: מדוע לא מחית בידי? שאמר לו בעל החצר: לא חששתי למחות שלא החזקת בגוף הקרקע כדמחזקי אינשי [כמו שמחזיקים אנשים]... 
כל זאת במקרים של הרישא, והמשנה ממשיכה למקרים ההופכים של הסיפא, בהם יש חזקה: 
אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה עשרה טפחים, וכן לתנור ולכן לכיריים וכן לריחיים, הכניס תרנגולים לתוך הבית, ועשה מקום לזבלו עמוק שלושה או גבוה שלשה – הרי זו חזקה.
הסיפא מדברת על דברים ''פחות זמניים'' מאלו אשר צויינו ברישא, כמו זבל עמוק או גבוה שלושה טפחים – לכן במקרים אלו יש חזקה.
 

הנושא

הגמרא הבינה כי מדובר במשנה ''באדם מן השוק'' אשר הכניס דברים לחצר, ולכן תמהה הגמרא ושואלת: מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? כלומר, מדוע אנו אומרים ברישא של המשנה שאין לו חזקה, לעומת הסיפא שיש לו חזקה, הרי אם מדובר ב"איש חיצוני'' לא צריך להיות הבדל בין המקרים, שהרי אנשי החצר מקפידים על כל איש החודר ל"אינטימיות של החצר". 
בסוף עמוד א' ובתחילת עמוד ב' מפרש ומתרץ רב נחמן בשם רבה בר אבוה: הכא בחצר השותפין עסקינן, דבהעמדה כדי לא קפדי. מסביר רב נחמן כי מדובר בחצר של שותפים, ואחד מן השותפים העמיד דברים באמצע החצר, ואם זו ''העמדה בלבד" לא מקפידים אחד על השני, ולכן אין חזקה ברישא.
על עיקרון זה שואלת הגמרא: האם באמת "בהעמדה בכדי" לא מקפידים שותפים בחצר? ובהמשך, מוכיחה הגמרא את טענתה, כי יש הקפדה בין השותפים, וממילא חוזרת שאלת הגמרא בהתחלה: מה שונה הסיפא מהרישא?
ושוב רב נחמן מעמיד את המשנה, והפעם ברחבה של אחורי הבתים, שם אומר רב נחמן: בהעמדה בכדי לא קפדי. 
 

מהו המסר?

למדנו היום על הקפדה של אנשים. אמרנו שהשותפים מקפידים גם במקומות פחות חשובים, כמו "אחורי הבתים".
נלמד מכאן, כי יש לשים לב ולהיות רגישים על דברים שחברינו מקפידים, ולא לנגוע ב"נקודות הכואבות" שלהם


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]