הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"וכל רבותינו שוין בדבר"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא נה ע"א
א"ל: מאי דעתיך? דאמר שמואל: נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהם זכה,
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף נה עמוד א
ליעבד לי מר כאידך דשמואל,
דאמר שמואל: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד!
א"ל: בהאי אנא כשמעתין סבירא לי; דאמר רב הונא אמר רב: כיון שניכש בה מכוש אחד - קנה כולה.
שלח רב הונא בר אבין: ישראל שלקח שדה מעובד כוכבים, ובא ישראל אחר והחזיק בה - אין מוציאים אותה מידו.
וכן היה ר' אבין ור' אילעא וכל רבותינו שוין בדבר.
1.
רב הונא בר אבין פסק "אין מוציאין אותה מידו" כדברי שמואל בדף הקודם שאמר: "אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן...".
2.
חידושי הרשב"א מסכת בבא בתרא דף נה עמוד א:
... תמיה לי למה אמר אין מוציאין אותה מידו ולא אמר זכה בה או כל המחזיק בה זכה בה כלשון שאמר שמואל דהא אינהו כשמואל אמרוה וכן פר"ש ז"ל,
הוא מקשה מדוע רב הונא בר אבין לא ניסח את פסקו כנשיסוחו של שמואל - באופן חיובי - "זכה בה".
2.1
והוא עונה:
ונ"ל דרב הונא בר אבין מספקא [לי'] והילכך אין מוציאין מידו ואפי' לאוקומה בדינא דכל דאלים גבר, הא אלים וירד בה אין נזקקין להם:
רב הונא בר אבין מסתפק למעשה בדבר דינו של שמואל, ולכן הדין הוא רק "בדיעבד" - "אין מוציאין מידו", ולא לכתחילה - "זכה בה".
2.2
בדף הקודם הרשב"ם קבע:
"ולי נראה דהלכתא כשמואל
דהא רב נחמן דדיינא הוי והלכתא כוותיה בדיני דן כוותיה לקמיה וגם הרבה אמוראים כשמואל ס"ל לקמן וסליק שמעתין בהכי
כלומר, הוא מביא ראיה גם מרב הונא בר אבין בסוגייתנו. אבל לפי הרשב"א - לעיל בסעיף 2.1 אין הכרח שהוא פסק כשמואל.
2.3
ואולי יותר מכך, יתכן שרב הונא בר אבין מסתפק בעצם העניין, אם הלכה כרב יוסף או כאביי בסוגיה הקודמת, ולכן הוא מכריע - כמו הכלל בספק ממון - שאין מוציאין מידי מי שתפס.
2.4
"חידוש": הביטוי "וכל רבותינו שוין בדבר" - מופע יחידאי בש"ס ["רבותינו"- 55 מופעים בש"ס]. ואולי כאן בסוגייתנו בא לומר שמדובר במקרה ייחודי ש"כל רבותינו שוין בדבר", כלומר, שהם לא הכריעו כשמואל שהדין הוא לכתחילה ונשארו בספק, ולכן הכריעו "רק" ש"אין מוציאין מידו".
2.4.1
ואולי המיוחד בנ"ל מכיון שבסוגייתנו מדובר בדין שקשור לכלל של "דינא דמלכותא דינא".
