סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

סגולה / רפי זברגר

בבא בתרא נא ע"ב - נב ע''א

 

הקדמה

אנחנו עדיין בקטע ולא לאשה [חזקה] בנכסי בעלה, בהמשך לדף הקודם. במאמר זה נדון בנושא פיקדונות אשר מקבלים מנשים, קטנים ועבדים, קטע המתחיל בסוף הדף הקודם. 
 

הנושא

הגמרא מצטטת ירושלמי ממסכת בבא קמא (פ''ט, ה''ז): אין מקבלים פיקדונות, לא מן הנשים, ולא מן העבדים ולא מן התינוקות, מחשש שמא ''גנבו'' את הפיקדון (האישה מבעלה, העבד מאדונו, והקטן מבעל הבית בו נמצא). כדי ''לא לסייע לדבר עבירה'' לא מקבלים מהם, ואז יש סיכוי שיחזירו את הגניבה. 
הירושלמי שם ממשיך ודן במקרה שקבלו מאנשים אלו שלא כהוגן: 
קיבל מן האישה – יחזיר לאישה, ואם מתה – יחזיר לבעלה. קיבל מן העבד – יחזיר לעבד, ואם מת – יחזיר לרבו [אדונו]. קבל מן הקטן – יעשה לו סגולה [ולא יחזיר לו], ואם מת – יחזיר ליורשיו. אם כבר לקחו שלא כהוגן, יש להחזיר למי שלקחו ממנו. יש להחזיר לאשה ולעבד, כיוון שלא ברור לנו שהם אמנם גנבו, לכן הם ''בחזקת כשרים'' ומחזירים להם את הפיקדון. 
אם האישה או העבד נפטרו, מחזירים למי שזוכה בכספם. הבעל יורש את אשתו, והאדון ''זוכה'' בכל מה שקנה עבדו.
לקטן יש דין מיוחד. אם לקחו שלא כדין - לא מחזירים את הפיקדון לקטן, כיוון שחוששים כי "איננו יודע לשמור''.
לכן, קובע הירושלמי שם, כי ''עושים לו סגולה'', ואם מת – יחזירו ליורשיו [כמו אצל האישה].
מהי אותה ''סגולה'' עליה מדבר הירושלמי? שאלה זו שואלים בהמשך הגמרא, ועל כך ישנן שתי דעות:
רב חסדא אומר: ספר תורה, רבה בר רב הונא אמר: דיקלא דאכל מיניה תמרי. 
רב חסדא מציע למי שקיבל פיקדון מהקטן, לקנות ספר תורה בכסף זה, ובכך להרוויח פעמיים: הילד ילמד בספר תורה, ובכך ''אוכל פירות'', והקרן [ערך הפיקדון] נשמר (ספר תורה ''שומר על ערכו'').
רבה, בנו של רב הונא מציע לקנות דקל, שהילד אוכל פירותיו, וגם פה, הקרן נשמר (דקל כנראה גם ''שומר על ערכו").  
 

מהו המסר?

אם יש התלבטות מה לקנות לילדינו, הרי ניתן ללמוד מן הגמרא לעיל, כי כדאי לקנות להם ''סגולות''. חפצים שיש להם פירות כאן ועכשיו, אבל קרנם נשמר לאורך זמן. הפירות יכולים להיות בלימוד, בהבנה, בחידוד וכל אופן שיכול להעשיר את הידע והמיומנות של ילדינו. מאוד לא מומלץ לקנות להם משחקי מחשב, שמעסיקים אותם שעות רבות מידי יום, ללא ''פירות'' משמעותיים ומשכילים. אמנם קשה לעמוד בניסיון הבקשות והתחינות של הילד, אך אם נצליח בכך, ונצייד אותו ''בסגולות'' כפי שלמדנו היום – יהא זה שכרנו ולתועלת גדולה מאוד בחינוך ילדינו.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר