כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קכח
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 128a Escorial G-I-3
אתה נתתו לי במתנה רצונך לישבע וטול נשבע ואינו יכול לחזור בו
מאי קמ"ל תנינא אמ' ליה נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה
רועה בקר ר' מאיר או' יכול לחזור בו וחכמים או' אינו יכול לחזור בו הא קמ"ל
דבאתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר
חמא הלכה גובין מן העבדים ורב נחמן אמ' אין גובין שלח ליה ר' אבא
לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשיני כשר ורבא אמ' אף בראשון ומר בר
רב אשי אכשר באבא דאבא (ולית הלכת') ולית הלכת' כמר בר רב אשי
שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא
נסתמא ונסתמא פסול ושמואל אמ' כשר אפשר דמכוון מצרנהא אבל גלימא
לא ורב ששת אמ' אפי' גלימא אפשר דמכוון מדת ארכו ומדת רחבו אבל נסכא
לא ורב פפא אמ' אפי' נסכא אפשר דמכוון מדת משקלותיו מיתיבי היה
יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פיתח ונסתמא פקח ונתחרש
שפוי ונשתטה פסול אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה
חתנו ומתה בתו פתח ונסתמא וחזר ונתפתח פקח ונתחרש וחזר ונתפקח
שפוי ונשת(פ)[ט]ה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחלתו וסופו בכשר[ות] (תובת')
כשר כל שתחלתו או סופו בפסלות פסול
עמוד ב
תובתא דכולהו תובתא
שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא כל האו' על התינוק בין הבנים נאמן ור'
יוחנן אמ' אינו נאמן מאי קאמ' א()[מ'] אביי הכי קאמ' האו' על תינוק בין הבנים יירש
כל נכסי נאמן כר' יוחנן בן ברוקה ור' יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן
מתקיף לה רבא האי נאמן ואינו נאמן דבריו קיימין ואין דבריו קיימין מיבעי
ליה אלא אמ' רבא הכי קאמ' אמ"(ן)" על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן כר' יהודה
ור' יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומ'
תיטול (כ) אשתי כאחד מן הבנים נוטלת אשתו כאחד מן הבנים אמ' רבא
ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאין לאחר מיכן שלח ליה ר' אבא לרב
יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה או' לא נפרעתי כלום ולוה
או' פרעתי מחצה והעדים מעידים שפרע כלו ישבע וגובה מחצה מנכסים
בני חורין מבני חרי אין ממשעבדי לא דאמרי לקוחות אנן אגב עדים סמכ[י]נן
אפי' לר' עקיבא דאמ' משיב אבידה הוי הני מילי היכא דליכא שטרא אבל
היכא דאיכא שטרא אירתותי מירתת מתקיף לה מר בר רב אשי אדרבה אפי'
לר' שמעון בן אלעז' דאמ' מודה מקצת הטענה (ישבע) הוי הני מילי היכא
דליכא עדים דקא מסייעי ליה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי ליה
ודאי משיב אבידה הוי דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הלכת'
בכל הני שמעתא כדשלח ר' אבא לרב יוסף בר חמא אמ' ליה רבינא למר
זוטרא [דרב] נחמן מאי אמ' ליה אין גובין מתנינן וכן אמ' רב נחמן אלא הלכת'
לאפוקי ממאן
BAVA-BATRA 128a Hamburg 165
אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול נשבע אינו יכול לחזור בו מאי
קמ'ל תנינא אמ' לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר ר'
מאיר או' יכול לחזור בו וחכמ' אומ' אינו יכול לחזור בו הא קמ'ל דבאתן לך
מחלוקת והיל' כדברי חכמ' שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא היל' גובין מן
העבדים ורב נחמן אמ' אין גובין שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא היל' שלישי
בשני כשר רבא אמ' אף בראשון מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית היל' כמר בר
רב אשי שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו עדות קרקע עד שלא נסתמה
ונסתמה פסול ושמואל אמ' כשר איפשר דמכוין מצרנהא אבל גלימא לא ורב ששת אמ'
אפלו גלימא אפשר דמכוין מדת ארכו ומדת רחבו אבל נסכא לא ורב פפא אמ' אפלו
נסכא איפשר דמכוין מדת משקלותיו מיתיבי היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו
ונעשה חתנו פקח ונתחרש פתח ונסתמא שפוי ונשתטה פסול אבל אם היה יודע לו
עדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו פקח ונתחרש וחזר ונתפקח שפוי
ונשתטה וחזר ונשתפה פתח ונסתמא וחזר ונתפתח כשר זה הכלל כל שתחלתו בכשרות
וסופו בכשרות כשר
עמוד ב
תיובתא דכולהו תיובתא שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומ' על
תינוק בין הבנים נאמן ר' יוחנן אמ' אינו נאמן מאי קאמ' אמ' אביי הכי קאמ'
האומ' על תינוק בין הבנים יירש כל נכסי נאמן כר' יוחנן בן ברוקה ר' יוחנן
אמ' אינו נאמן כרבנן אמ' רבא האי נאמן ולא נאמן יירש ולא יירש מיבעי ליה
אלא אמ' רבא הכי קא אמ' האומ' על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן כר' יהודה
ור' יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומ' תטול
אשתי כאחד [מן] הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמ' רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים
הבאין אפלו לאחר כן שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חברו
מלוה אומ' לא פרעת כלום ולווה או' פרעתי מחצה והעדי' מעידין אותו שפרעו
כולו נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין אבל מנכסים משועבדים לא מאי טע'
אמרי לקוחות אנן אעדים סמכינן ואפלו לר' עקיבה דאמ' משיב אבדה הוי הני מילי
היכא דליכא שטרא אבל היכא דאיכא שטרא אירתותי מירתת מתקיף לה מר בר רב אשי
אדרבה אפלו לר' שמעון בן אלעזר דאמ' מודה במקצת טענה הוי הני מילי היכא
דליכא עדים דקא מסייעי ליה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי ליה ודאי משיב
אבדה הוי דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי היל' בכל הני שמעתתא כדשלח
ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא אמ' ליה רבינא למר זוטרא דרב נחמן מאי אמ' ליה
אנן אין גובין מתנינן לה וכן אמ' רב נחמן אין גובין ואלא היל' לאפוקי מאי
BAVA-BATRA 128a Munich 95
את' נתתו לי במתנ' רצונך השבע וטול נשבע ונוטל ואינו
יכול לחזור בו מאי קמ"ל תנינ' נאמן עלי אב' נאמ' עלי אביך נאמני' עלי שלש' רועי בק' ר' מאי' או' יכו' לחזו' בו וחכ' או' אי' יכו' לחזו' בו מאי קמ"ל הא קמ"ל דבאתן לו
מחלוק' והלכ' כחכמ' שלח לי' רבב' לרב יוסף בר חמ' הלכ' גובי' מן העבדי' ורב נחמ' א' אין גובין שלח לי' רבב' לרב יוסף הלכ' שלישי בשני כשר רבא
א' אף בראשון ומר בר רב אשי מכשי' באב' דאב' ולית הלכת' כותי' שלח רבב' לרב יוס' בר חמ' היה יוד' לו בעדו' קרק' עד שלא נסתמ' ונסתמ' פסו' ושמו'
א' כשר אפש' דמכוין מצרנ' אבל גלימ' לא רב שש' א' אפי' גלימ' אפש' דמכוין מד' ארכו ומד' רחבו אב' נסכ' לא ורב פפ' א' אפי' נסכא אפש' דמכוין משקלותיו
מיתיבי היה יודע לו בעדו' עד שלא נעש' לו חתנו ונעש' חתנו פיקח ונסתמ' פיתח ונתחרש שפוי ונשתט' פסול אבל היה יודע לו בעדו' עד שלא נעשה חתנו
ונעש' חתנו ומת' בתו פ[י]תח ונתחר' וחזר ונתפתח פיקח ונסתמ' וחזר ונתפק' שפוי ונשתט' וחזר ונשתפ' כשר זה הכלל כל שתחלתו וסופו בכשרו' כש' וכל שתחל'
בפסלו' וסופו בפסלות פסול
עמוד ב
תיובת' דכולהו תיובת' שלח לי' רבב' לרב יוסף בר חמ' האו' על תינו' בן הבנים יירש כל נכסי נאמן כר' יוחנ' בן ברוק' ור' יוחנ' א'
אינו נאמן כרבנן מתקי' לה רבא האי נאמ' יורש ואינו יורש מיבעי אל' א' רבא ה"ק האו' על תינו' בן הבני' בכו' הו' נאמ' כר' יהוד' ור' יוחנ' א' אי' נאמ' כרבנן
שלח רבב' לרב יוסף בר חמ' תטול אשתי כאח' הבני' נוטל' כאח' מן הבני' א' רבה ובנכסי' של עכש' ובבני' הבאי' לאח' מכן שלח רבב' לרב יוסף בר חמ' המוצי' שטר חוב
על חבי' מלו' או' לא נפרעתי לוה או' פרעתי מחצ' והעדי' מעידי' שפר' כולו ונשב' גוב' מנכסי' בני חורי' דאמרי לקוחו' אנן אעדי' קסמכינן ואפי' לר' עקיב' דא' משי' אביד' ה"מ
היכ' דליכ' עדי' אבל הכ' דאיכ' עדים אירתותי הו' דקמירתת מתקי' לה מר בר רב אשי אדרב' אפי' לר' שמע' דא' מוד' במקצ' הטענ' הוי ה"מ היכ' דליכ' עדי' דקמסייעי
בהדי' אבל היכ' דאיכ' עדי' דקמסייעי' בהדי' ודאי משי' אבד' הוי דרש מר זוטר' משמי' דרב שימי בר אשי הלכת' ככל הני שמעת' כדשלח ליה רבב' לרב יוסף
בר חמ' א"ל רבינ' למר זוטר' הא דרב נחמ' מאי א"ל אנן אין גובין מתנינן לה וכן א' רב נחמ' אין גובי' אל' הלכת' לאפוקי מאי
BAVA-BATRA 128a Paris 1337
אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול
[ו]נשבע (..טל) אינו יכול לחזור בו מאי קמ"ל תנינא אמ' לו נאמן עלי אבא נאמן עלי
אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר ר' מאיר אומ' יכול לחזור בו וחכמי' אומ' אינו יכול
לחזור בו קמ"ל דבאתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים שלח ליה ר' אבא
לרב יוסף בר חמא הלכה גובין מן העבדים ורב נחמן אמ' אין גובין שלח ליה
ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר רבא אמ' אף בראשון מר בר
רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כמר בר רב אשי שלח ליה ר' אבא
לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמה וניסתמה פסול
ושמואל אמ' כשר איפשר דמכוין מצרנהא אבל גלימא לא ורב ששת אמ' אפלו
גלימא איפשר דמכוין מדת ארכו ומדת רחבו אבל נסאכא לא ורב פפא אמ' אפי'
נסאכא איפשר דמכוין מדת משקלותיו מיתיבי היה יודע לו בעדות עד
שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פקח ונתחרש שפוי ונשתטה פתח ונסתמה פסו'
אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו פתח
ונסתמא וחזר ונתפתח פקח ונתחרש וחזר ונתפקח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפ'
כשר זה הכלל כל שתחלתו וסופו בכשרות כשר [כל שתחלתו או סופו בפסלות פסול]
עמוד ב
תיובתא [דכולהו] תיובתא שלח
ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומ' על תינוק בין הבנים נאמן ור' יוחנן אמ' אינו
נאמן מאי קאמ' הכי קאמ' האומ' על תינוק בין הבנים יירש כל נכסי נאמן כר'
יוחנן בן ברוקה ור' יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן אמ' רבא האי נאמן ואינו נאמן
יירש ולא יירש מיבעי ליה אלא אמ' רבא הכי קאמ' האומ' על תינוק בין הבני' בכו'
הוא נאמן כר' יהודה ור' יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן שלח ליה ר' אבא לרב
יוסף בר חמא האומ' תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמ'
רבא ובנכסים של עכשו ובבנים הבאין לאחר מיכן שלח ליה ר' אבא לרב יוס'
בר חמא המוציא שטר חוב על חברו מלוה אומ' לא נפרעתי ולוה אומ' פרעתי
מחצה והעדים אומ' שפרע כולו נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין [נ"א אבל מנכסים משועבדים לא מאי טעמ' דמצו אמרי לקוחות אנן אעדים קא סמכינן] ואפי'
לר' עקי' דאמ' משיב אבדה הוי הני מילי היכא דליכא שטרא [שהדא] אבל היכא דאיכא
שטרא [שהדא] אירתותי מירתת מתקיף לה מר בר רב אשי אדרבה אפי' לר' שמעו'
בן אלעזר דאמ' מודה במקצת טענה ?י?שבע הני מילי היכא דליכא עדים דקא
מסייעי ליה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי ליה ודאי משיב אבדה הוי
דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הלכתא בכל הני שמעתתא
כדשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא אמ' ליה רבינא למר זוטרא הא דרב
נחמן מאי אמ' ליה אנן אין גובין מתנינן לה וכן אמ' רב נחמן אין גובין אלא הלכת'
לאפוקי מאי
BAVA-BATRA 128a Vatican 115
אתה נתתי לי במתנה השבע וטול הרי זה נשבע
וניטל ואינו יכול לחזור בו מאי קמ"ל תנינא נאמן
עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה
רעי בקר ר' מאיר או' יכול לחזור בו וחכמים אומ'
אינו יכול לחזור בו הא קמ"ל דבאתן לך מחלוקת
והלכ' כדברי חכמים שלח ליה ר' אבא לרב יוסף
בר חמא הלכ' גובין מן העבדים ורב נחמן אמ' אין
גובין שלח ליה ר' אבא לרב יוסף הילכת' שלישי
בשיני כשר רבא אמ' אף בראשון ומר בר רב אשי
מכשר באבא דאבא ולית הילכת' כוותיה שלח
ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות
קרקע עד שלא נסתמא ונסתמא פסול ושמוא'
אמ' כשר איפשר דמיכוין מצרנא אבל גלימא לא
ורב ששת אמ' אפילו גלימא איפשר דמיכוין מידת
ארכו ומידת רחבו אבל נסכא לא ורב (שיש) פפאאמ' אפילו נסכא איפשר דמיכרין משקלותיו
מיתיבי היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה
חתנו ונעשה חתנו פותח ונסתמא פקח ונתחרש
שפוי ונשתטה פסול אבל היה יודע בעדותו עד
שלא נעשה חתני ומתה בתו פיקח ונסתמא וחזר
ונתתפקח פיקח ונתחדש וחזר וניתפקח שפוי
ונשתטה וחזר ונשפה כשר זה הכלל כל שתחיל
וסופו בכשרות כשר וכל שתחילתו בכשרות
וסופו בפסלות פסול
עמוד ב
תיובתא דכולהו תיובתא
שלח ליה ר' אבא לרב יוסף האו' על תינוק בין
הבנים ירש כל נכסי נאמן בר' יוחנ' בן ברוקה ור'
יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן מתקיף לה רבא האי
נאמן ואינו נאמן יירש ואינו יירש מיבעי ליה
אלא אמ' רבא הכי קאמ' האו' על התינוק בין הבנים
בכולם הוא נאמן בר' יהוד' ור' יוחנ' אמ' אינו נאמן
כרבנן שלח ר' אבא לרב יוסף בר חמא האו' תיטול
אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים
אמ' רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים
לאחר מיכן שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר
חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה או' לא
נפרעתי ולוה או' פרעתי מחצה והעדים מעידין
אתו שפרע כולו ישבע וגובה מחצה מנכסים
בני חורין דאמרי לקוחות אנן אעדים קא סמכינ'
ואפילו לר' עקיב' דאמ' משיב אבידה הוי הני מילי
היכא דליבא עדים אבל היכא דאיכא עדים
אירתותי הוא דקמירתת מתקיף לה מר בר רב
אשי אדרבה אפילו לר' שמעון דאמ' מודה
מקצת הטענה הוי הני מילי היכא דאיכא עדים
דקמסי יעי בהדי אבל היכא דליכא עדים דקמסייעי
בהדי ודאי משיב אבידה הוי דרש מר זוטרא
משמיה דרב שימי בר אשי הילכת' ככל הני שמעתת'
כדשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא א"ל רבינא
למר זוטרא הא דרב נחמן מאי א"ל אנן אין גובין
מתנינן לה וכן אמ' רב נחמן ואלא הילכת' לאפוקי
ממאן
(BAVA-BATRA 128a Pesaro (1511
אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול נשבע ואינו יכול לחזור בו מאי קא משמע לן תנינא אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו הא קא משמ' לן דבאתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא הלכה גובין מן העבדים ורב נחמן אמר אין גובין שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר רבא אמר אף בראשון מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הילכתא כמר בר רב אשי שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא היה יודע לו בעדות קרקע עד שלא נסתמא ונסתמא פסול ושמואל אמר כשר אפשר דמכוון מצרנהא אבל גלימא לא ורב ששת אמר אפילו גלימא אפשר דמכוון מדת ארכו ומדת רחבו אבל נסכא לא ורב פפא אמר אפי' נסכא אפשר דמכוין מדת משקלותיו מיתיבי היה יודע לו בעדות עד שלא נעש' חתנו ונש' חתנו פיקח ונתחרש פיתח ונסתמ' שפוי ונשתטה פסול אבל היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו ומתה בתו פיקח ונתחרש חזר ונתפקח פיקח ונסתמא חזר ונתפתח שפוי ונשטתה חזר ונשתפא כשר זה הכלל כל שתחלתו וסופו בכשרות כשר
עמוד ב
תיובתא דכולהו תיובתא שלח רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר על תינוק בין הבנים נאמן ור' יוחנן אמר אינו נאמן מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר האומר על תינוק בין הבנים ירש כל נכסי נאמן כרבי יוחנן בן ברוקא ורבי יוחנן אמ' אינו נאמן כרבנן מתקי' לה רבא האי נאמן ואינו נאמן ירש ולא ירש מיבעי ליה אלא אמר רבא הכי קאמר האומר על תינוק בין הבנים בכור הוא נאמן כרבי יהודה ורבי יוחנן אמר אינו נאמן כרבנן שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאין לאחר מכאן שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אמר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדי' מעידים פרע כולו הרי זה נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין אבל ממשועבדין לא דאמרי אנן דאעדי' סמכי' אפי' לר' עקיב' אמ' משיב אבידה הוי ה"מ היכ' דליכא עדי' אבל היכ' דאיכא עדים אירתותי אירתת מתקיף לה מר בר רב אשי אדרבה אפילו לר' שמעון בן אלעזר דאמר מודה מקצת טענה הוי הני מילי היכא דליכא עדים דקא מסייעי ליה אבל היכא דאיכא עדים דקא מסייעי ליה ודאי משיב אביד' הוי דרש מר זוטרא משמא דרב שימי בר אשי הלכתא בכל הני שמעתתא כדשלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא אמר ליה רבינא לרב אשי דרב נחמן מאי אמ' ליה אין גובין מתנינן לה וכן אמר רב נחמן ואלא הילכתא לאפוקי מאי
