סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קכז

 
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, Talmud@netvision.net.il


 

BAVA-BATRA 127a Escorial G-I-3

אמימר
אף אינו ממעט חלק בכורה מאי טעמ' דאמ' קרא וילדו לו בנים עד שיהא בן
משעת לידה רב שרביא אמ' אף אין אמו טמאה לידה דאמ' קרא אשה כי
תזריע וילדה זכר עד שיהא זכר משעת לידה רב שזבי אמ' אף אינו נמול
לשמנה דכת' וביום השמיני ימול מאי טעמ' דאמ' קרא אשה כי תזריע וילדה
זכר וסמיך ליה וביום השמיני ימול עד שיהא זכר משעת לידה מיתיבי
המפל(ס)[ת] טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה תויובתא דרב שרביא
תובתא לימ' תהוי תובת' דרב שזבי תנא ספוקי מספקא ליה ולחומרא
אי הכי ליתני נמי תשב לזכר [ו]לנקבה ולנדה קשיא אמ' רבא תני כותיה דר'
אמי והיה הבן ולא טומטום הבכור ולא ספק בשלמ' בן ולא טומטום כר' אמי
אלא בכור ולא ספק לאפוקי מאי לאפוקי דדרש רבא דדרש רבא שתי נשים
שילדו שני זכרים במחבוא כותבין הרשאה זה לזה אמ' ליה רב פפא לרבא והא
שלח רבין באגרתיה דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך
אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא (אמרו) [הוכרו ולבסוף נתערבו] אין
כותבין הרשאה זה לזה הדר אוקים רבא אמוראה עילויה ודרש דברים שאמרתי
לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו
כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו אין כותבין הרשאה זה לזה שלחו ליה בני
אקרא דאגמא לשמואל ילמדנו רבינו היו מוחזקין בו שהוא בכור ואו' אביו בשעת
מיתה על אחר שהוא בכור מהו שלח ליה כותבין הרשאה

עמוד ב

זה לזה כמאן אי כר'
יהודה סבירא ליה לשלח להו כר' יהודה ואי כרבנן סבירא ליה לשלח להו
כרבנן מספקא ליה אי כר' יהודה אי כרבנן דתניא יכיר יכירון לאחרים
מינן אמ' ר' יהודה נאמן אדם לומ' זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר
זה בני בכור כך נאמן אדם לומ' זה בני בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים
או' אינו נאמן אמ' ליה רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמ' לר' יהודה היינו דכת'
יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי בצריך היכירא למאי הלכת' למיתן ליה פי
שנים ולא יהא אלא אחד אמ' [דקא יהיב ליה מתנה ואלו בעי למתנה ליה] (אי אמר הבו לי) מתנה מי לא יהבינן [ליה] אמ' לי לא
צריכא בנכסים הבאים לו לאחר מיכן ולר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר
שלא בא לעולם יכיר למה לי בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס
תנו רבנן היו מוחזקין בו שהוא בכור ואו' אביו על אחר שהוא בכור נאמן לא
היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמ' אביו עליו שהוא בכור נאמן רישא ר' יהודה
וסופא רבנן אמ' ר' יוחנן או' בני וחזר ואמ' עבדי אינו נאמן עבדי ואמ'
בני נאמן מאי טעמ' דמשמע[ש] ליה כעבדא וחילופא אבית המכס היה עובר
על בית המכס בני [ואמ'] וחזר ואמ' עבדי נאמן עבדי וחזר ואמ' בני אינו נאמן
מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמ' בני וחזר ואמ' עבדי אינו נאמן ביה
משמשו כעבד ובא ואמ' עבדי וחזר ואמ' בני אינו נאמן אמ' רב נחמן התם
קרו ליה עבדא מצר מאה מאי עבדא מצר מאה מצר עבדא מאה זוזי סימ"ן
עב"ד עבדי"ם עדו"ת קרק"ע תינו"ק אש"ה ומלו"ה שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר
חמא האו' לחבירו עבדי גנבת' והוא או' לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו
לי


 

BAVA-BATRA 127a Hamburg 165

אמימר אמ' אף אינו ממעט בחלק בכורה שנ' וילדו לו בנים עד שיהא בן
משעת לידה רב שרביה אמ' אף אין אמו טמאה לידה דאמ' קרא אשה כי תזריע וילדה
זכר וטמאה עד שיהא זכר משעת לידה רב שזבי אמ' אף אינו נמול לשמונה שנ'
וביום השמיני ימול בשר ערלתו הכיצד משעת לידה מיתיבי המפלת טומטום
ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה תיובתא דרב שרביה תיובתא נימא נמי תיהוי
תיובתא דרב שזבי תנא ספוקי מספקא ליה ולחומרא אי הכי ניתני תשב לזכר ולנקבה
ולנדה קשיא אמ' רבה תניא כותיה דר' אמי בן ולא טומטום בכור ולא ספק בשל' בן
ולא טומטום כר' אמי אלא ספק לאפוקי מאי לאפוקי מדרש רבא שתי נשים שילדו שני
זכרים במחבא כותבין הרשאה זה לזה אמ' ליה רב פפא לרבא והא שלח רבין באגרתיה
דבר זה שאלתי את רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו
ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו אין כותבין הרשאה זה לזה הדר
אוקים רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרו לפניכם טעות הן בידי ברם כך כתבו
משום ר' ינאי הוכרו ( ) ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו אין
כותבין הרשאה זה לזה שלחו ליה בני אקרא דאגמא לשמואל ילמדנו רבינו היו
מוחזקין בזה שהוא בכור ואמ' אביו על אחר בכור הוא מהו שלח להו אף בזה
כותבין הרשאה

עמוד ב

זה לזה מה נפשך אי כר' יהוד' סבירא ליה לישלח להו כר' יהודה ואי
כרבנן סבירא ליה לישלח להו כרבנן מספקא ליה אי כרבנן אי כר' יהודה מאי היא
דתניא יכיר יכירנו לאחרים מיכן א'ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם
שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמ' או'
אין נאמן אמ' ליה רב נחמן בר יצחק לרבא בשל' לר' יהודה הינו דכת' יכיר אלא
לרבנן (מ) יכיר למה לי בצריך הכרה למאי היל' למיתב ליה פי שנים לא יהא אלא
דקא בעי למיתב ליה מתנה אילו בעי למיתב ליה מתנה מי לא יהיב ליה לא צריכא
בנכסים שנפלו אחר מיכן ולר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מאי איכא
למימר בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס תנו רבנן היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמ'
אביו על אחר בשעת מיתה בכור הוא אין נאמן [נאמן] לא היו מוחזקין בו שהוא
בכור ואמ' אביו על אחד שהוא בכור נאמן רישא רבנן וסופא ר' יהודה [היו
מוחזקין בו שאינו בכור ואמ' אביו בכור הוא אינו נאמן רישא ר' יהודה וסיפא
רבנן] כולה רבנן וצריך הכרה א'ר יוחנן אמ' בני הוא וחזר ואמ' עבדי הוא אין
נאמן עבדי הוא וחזר ואמ' בני הוא נאמן דמשמע לי כעבדא קאמ' וחילופא אבית
המכס דתניא היה עובר על בית המכס ואמ' בני הוא וחזר ואמ' עבדי הוא נאמן
עבדי הוא וחזר ואמ' בני הוא אין נאמן מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמ' בני
וחזר ואמ' עבדי אין נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמ' עבדי וחזר ואמ' בני אין
נאמן אמ' רב נחמן בר יצחק דקרו ליה עבדא מצר מאה מאי מצר מאה מצר עבדא מאה
זוזי שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא עבדי גנבת והוא אומ' לא גנבתי מה טיבו
אצלך אתה מכרתו לי


 

BAVA-BATRA 127a Munich 95

אמימ' א' אף אינו ממעט בחלק
בכולה מאי טעמ' א' קר' וילדו לו בנים עד שיה' בן משע' ליד' רב שזבי א' אף אינו נמול לשמנ' שנ' ובן שמנ' ימי' עד שיה'
בן משעת ליד' רב שרבי' א' אף אין אמו טמא' ליד' דכ' אש' כי תזריע וילד' זכר עד שיה' בן משע' לידה מתיבי
המפל' טומטו' ואנדרוגינו' תשב לזכר ולנקב' תיובת' דרב שרבי' תיובת' לימ' תהוי תיובתי דרב שזבי תנ' ספוקי מספק'
לי' ולחומר' אי הכי ליתני נמי תשב לזכר ולנקב' ולנד' קשי' א' רבא תני' כותי' דר' אמי והיה הבן הבכו' לשנוא' הבן
ולא טומטום הבכו' ולא ספק בשל' בן ולא טומטו' לאפו' מדר' אמי הבכו' ולא ספ' לאפו' מאי לאפוקי מדדר' רבא דדר' רבא
שתי נשי' שילדו שני זכרי' במחב' כותבי' הרשא' זה לרבא א"ל רב פפ' לרבא והא שלח רבין באגרתי' דב' זה שאלתי לרבותי
ולא אמרו לי דב' ברם כך אמרו משמי' דר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבי' הרשא' זה לזה לא הוכרו ולבסו' נתערבו אין כותבי' הרשא' זה לזה הדר אוקים רבא אמור'
עלי' ודרש דברי' שאמרתי לפניכ' טעו' הן בידי ברם כך אמרו משמי' דר' ינאי הוכרו [ו]לבסו' נתערבו כותבי' הרשא' זה לזה לא הוכ' ולבסו' נתער' אין כותבי' הרשאה זה
לזה שלחו לי בני אקר' דאגמ' לשמו' ילמדנו רבי' שהו' בכו' וא' אביו על אחר (מד) בכור מהו שלח לי' כותבי' הרשא'

עמוד ב

זה לזה כמאן אי כר' יהוד' סביר' לי' לישל'
להו כר' יהוד' אי כרבנן סביר' לי' לשלח להו כרבנן מספק' לי' אי כר' יהוד' אי כרבנן דתני' יכיר יכירנו לאחרי' מכא' א"ר יהוד' נאמן אד' לומ' זה בני בכו' וכשם שנאמן
אדם לומ' זה בני בכו' כך נאמ' אד' לומ' זה בן גרוש' וחלוצ' וחכ' או' אי' נאמן א"ל רב נחמ' בר יצח' לרבא בשל' לר' יהוד' היינו דכ' יכיר אל' לרבנ' יכי' למ' לי בצרי'
הכרה למאי הלכת' למית' ליה פי שני' לא יהא אל' אחר אי הבו לי' מי לא יהבינ' ליה לא צריכ' בנכסי' שנפלו לאח' מיכן ולר' מאי' דא' אד' מקנ' דב' שלא בא לעולם
יכיר למ' לי לא צריכ' בנכסי' שנפלו לו כשהו' גוסס ת"ר היו מוחזקי' בו שהו' בכו' וא' אביו על אחר בכו' הו' נאמן היו מוחזקי בו שאינו בכור וא' אביו בכור
הו' אינו נאמן ריש' ר' יהוד' וסיפ' רבנן א"ר יוחנ' א' בני וחזר וא' עבדי אינו נאמ' עבדי וחזר וא' בני נאמן מאי טע' דמשמש לי' כעבד' וחילופ' אבי' המכס היה עובר
על בי' המכס וא' בני וחזר וא' עבדי נאמן עבדי וחזר וא' בני א[י]נו נאמן היה משמשו כבן ובא וא' בני וחז' וא' עבדי אי' נאמ' וכו' מתיבי היה משמ' כעבד ואמ'
עבדי וחז' וא' בני אי' נאמן א' רב נחמ' בר יצח' הת' קרו ליה עבד' מצרמ' מצר עבד' מאה זוזא עב"ד עבד"י הול"כ' קר"ק' א"ש' תצ"ו' ומלו"ה סי"מ'
שלח ליה רב בא בר יוסף לרב יוסף בר חמ' עבדי גנבת והלה או' לא גנבתי מה טיבו אצל' את' מכרתו לי


 

BAVA-BATRA 127a Paris 1337

אמימר אמ' אף אינו ממעט בחלק בכורה מאי טעמא דאמ' קרא
וילדו לו בנים עד שיהא בן משעת לידה רב שרביה אמ' אף אין אמו טמאה ליד'
דאמ' קרא אשה כי תזריע וילדה זכר עד שיהא זכר משעת לידה רב שיזבי אמ'
אף אינו נימול לשמונה דאמ' קרא כי תזריע וילדה זכר וכתי' וביום השמיני ימול וגו'
עד שיהא זכר בשעת לידה מיתיבי המפלת טומטום ואנדרוגינס תשב לזכר
ולנקבה תיובתא דרב שרביה תיובתא לימא תהוי תיובתיה דרב שזבי תנא ספוקי
מספקא ליה ולחומרא (ולרב שרביה נמי נימא תנא ספוקי מספקא ליה ולחומרא)
אי הכי ליתני תשב לזכר ולנקבה ולנדה קשיא אמ' רבה תניא כותיה דר' אמי בן
ולא טומטום בכור ולא ספק בשלמא בן ולא טומטום כדר' אמי אלא בכור ולא ספק
לאפוקי מאי לאפוקי מדדרש רבא דדרש רבא שתי נשים שילדו שני זכרי' במחבא
כותבין הרשאה זה לזה אמ' ליה רב פפא לרבא והא שלח רבין באיגרתיה דבר זה
שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף
נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו ולבסוף נתערבו אין כותבין הרשאה זה
לזה הדר אוקים רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי
ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו
ולבסוף נתערבו אין כותבין הרשאה זה לזה שלחו בני אקרא דאגמא לשמו' ילמדנו
רבינו היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמ' אביו על אחר בכור הוא מהו שלח להו כותבין
הרשאה

עמוד ב

זה לזה מה נפשך אי כרבנן סבירא ליה לישלח להו כרבנן אי כר' יהוד' לישל'
להו כר' יהודה מספקא ליה אי כר' יהודה אי כרבנן מאי היא דתניא יכיר יכירנו לאח'
מכאן אמ' ר' יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך
נאמן לומ' זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמי' אומ' אינו נאמן אמ' לי' רב נחמן בר
יצחק לרבא בשלמא לר' יהודה הינו דכתי' יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי דצרי' הכירא
למאי הלכתא אי למיתבה ליה פי שנים לא יהא אלא דקא בעי מיתבא ליה מתנה אי
בעי למיתבא ליה מתנה מי לא יהיב ליה לא צריכה בנכסים שנפלו לו לאחר מיכן
ולר' מאיר דאמ' אדם מקנה לחברו דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי בנכסים
שנפלו לו כשהוא גוסס ת"ר היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמ' אביו על אחר
בכור הוא נאמן כר' יהודה היו מוחזקין בו ש()[אינו] בכור ואמ' אביו ()[שהוא] בכור
נאמן א[י]מ' כרבנן אמ' ר' יוחנן אמ' בני הוא וחזר ואמ' עבדי הוא אינו נאמן עבדי הוא
וחזר ואמ' בני הוא נאמן דמשמע ליה כעבדא קאמ' וחילופה אבית המכס דתניא
היה עובר על בית המכס ואמ' בני הוא וחזר ואמ' עבדי הוא נאמן עבדי הוא וחזר
ואמ' בני הוא אינו נאמן מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמ' בני הוא וחזר ואמ'
עבדי הוא אינו נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמ' עבדי וחזר ואמ' בני הוא אינו
נאמן אמ' רב נחמן בר יצחק התם דקרו ליה עבדא מצר מאה מאי מצר מאה מצר
עבדא מאה זוזי שלח ר' אבא לרב יוסף ברחמא עבדי גנבת והוא אומ' לא
גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי


 

BAVA-BATRA 127a Vatican 115

ואמימר אמ' אף אינו
ממעט מחלק בכורה מאי טעמ' אמ' קרא וילדו
לו בנים עד שיהא בן משעת הויא רב שיזבי
אמ' אף אינו נימול לשמונה שנ' בן שמונה ימים
עד שיהא בן משעת לידה רב שרביא אמ' אף אמו
אינה טמאה לידה שנ' אשה כי תזריע וילדה זכר
עד שיהא זכר משעת לידה מיתיבי המפלת
טומטום תשב לזכר ולנקבה תיובתא דרב שרביא
תיובתא ונימ' תיהוי נמי תיובתא דרב שיזבי תנא
מספקא ליה ולחומרא אי הכי ליתני נמי לזכר ולנקב'
ולנידה קשיא אמ' רב תניא כוותיה דר' אמי והיה
הבן הבכור בן ולא טומטום הבכור ולא ספק לאפוקי
מאי לאפוקי מ[ד]דרש רבא דדרש ובא שתי נשים
שילדו שני זכרים במחכא כותבין הרשאה זה לזה
א"ל רב פפא לרבא והא שלח רבין באגרתיה דבר זה
שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר ברם אמרו
משמיה דר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו אין כותבין
הרשאה זה לזה לא הוכרו ולבסוף נתערבו אין כותבין
הרשאה זה לזה הדר אקים רבא אמורא עילויה ואמ'
דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי ברם כך אמ'
משמי' דר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשא'
זה לזה לא הוכרו ולבסוף נתערבו אין כותבין הרשאה
זה לזה שלחו בני אקרא דאגמא לשמו' ילמדנורבינו היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמ' אביו על אחר
שהוא בכור מהו שלח להו כותבין הרשאה

עמוד ב

זה לזה כמאן אי כר' יהוד' סבירא ליה לישלחו להו כר' יהוד'
אי כרבנן לישלח להו כרבנן מאי מספקא ליה אי
כר' יהוד' אי כרבנ' מאי היא דתניא יכיר יכירנו לאחרים
מיכן א"ר יהוד' נאמן אדם לומד זה בני בכור וכשם
שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרוש'
ובן חלוצה וחכמים או' אינו נאמן א"ל רב נחמן לרבא
בשלמ' לר' יהוד' היינו דכת' יכיר אלא לרבנן יכיר למה
לי בצריך הכירה למאי הילכת' למיתב ליה פי שנים
ולא יהא אלא אחד אי אמ' הבו ליה מתנה מי לא יהבינ'
ליה לא צריכ' בנכסים שנפלו לו לאחר מיכן ולר' מאיר
דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי
לא צריכ' בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס תנו רבנ'
היו מוחזקין בו שאינו בכור ואמ' אביו עליו שהו'
בכור אינו נאמן היו מוחזקין שהוא בכור ואמ' אביו
בשעת מיתה שאינו בכור אינו נאמן רישא ר' יהוד'
וסיפא רבנן א"ר יוחנ' אמ' בני וחזר ואמ' עבדי אינו
נאמן עבדי וחזר ואמ' בני אי' נאמן מאי טעמ'
דמשמש ליה כעבדא וחילופא אבית המכס היה
עובר אבית המכס אמ' בני וחזר ואמ' עבדי נאמן
עבדי וחזר ואמ' בני אינו נאמן מיתיבי היה משמשו
כבן ובא ואמ' בנו וחזר ואמ' עבדו אינו נאמן היה
משמשו כעבד ובא ואמ' עבדי וחזר ואמ' בני אינו
נאמן רב נחמן בר יצחק אמ' התם קרו ליה מיצר
מאה עבדא מיצר מאה עבדא מאה זוזי סימן
עבדים והילכתא קרקע תינוק אשה מלוה
שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא עבדי גנבת
והלה או' לא גנבתי מהטיבו אצלך אתה מכרתו
לי



(BAVA-BATRA 127a Pesaro (1511

אמימר אמר אף אינו ממעט חלק בכורה שנ' וילדה לו בנים עד שיהא בן בשעת לידה רב שזבי אמר אף אינו נימול לשמנה דאמר קרא אשה כי תזריע וילדה זכר וביום השמיני ימול שיהא זכר משעת לידה רב שירביא אמר אף אין אמו טמאה לידה דאמ' קרא אשה כי תזריע וילדה זכר וטמא' שבעת ימים עד שיהא זכר משעת לידה מיתיבי המפלת טומטום ואנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה תיובתיה דרב שירביא תיובתא לימא תיהוי תיובתא דרב שיזבי תנא ספוקי מספק' ליה לחומרא אי הכי תשב לזכר ולנקבה ולנדה מבעי ליה קשיא אמר רבא תניא כוותיה דרבי אמי בן ולא טומטום בכור ולא ספק בשלמא בן ולא טומטום כידרבי אמי אלא בכור ולא ספק לאפוקי מאי לאפוקי מדדרש רבא שתי נשים שילדו שני זכרי' במחבא כותבין הרשאה זה לזה אמר ליה רב פפא לרבא והא שלח רבין דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לו דבר ברם כך אמרו משו' ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו אין כותבין הרשא' זה לזה הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לכם טעות הן בידי ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסו' נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו אין כותבין הרשא' זה לזה שלחו לי' בני אקר' דאגמ' לשמואל ילמדנו רבינו היו מוחזקין בזה שהוא בכור ואמ' אביו על אחר בכור הוא מהו שלח להו כותבין הרשאה

עמוד ב

זה לזה מה נפשך אי כרבנן סבירא ליה לישלח להו כרבנן אי כר' יהודה סבירא ליה לישלח להו כרבי יהודה מספקא ליה אי כרבי יהודה אי כרבנן מאי היא דתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומר אינו נאמן אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה הינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי בצריך הכרא למאי הילכתא למיתבא לו פי שנים לא יהא אלא אחד אילו לבעי למיתבא ליה מתנ' מי לא יהיב ליה לא צריכא בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן ולרבי מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס תנו רבנן היו מוחזקין בו שאינו בכור וא' אביו בכור הו' אינו נאמן כרבנן היו מוחזקין בו שאינו בכור אמ' אביו בכור הוא נאמן כר' יהודה רישא רבי יהודה וסיפא רבנן אמר רבי יוחנן אמר בני הוא חזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן עבדי הוא חזר ואמר בני הוא נאמן דמשמע לי כעבדא קאמר וחילופה אבית המכס היה עובר על בית המכס ואומר בני הוא וחזר ואמ' עבדי הוא נאמן אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן מתיבי היה משמשו כבן ובא ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמר עבדי הוא וחזר ואמ' בני הוא אינו נאמן אמ' רב נחמן בר יצחק הת' דקארו לי' עבדא מצר מאה מאי מצר מאה מצר עבדא דשוה ק' זוזי שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא האומר לחבירו עבדי גנבת והוא אומ' לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר