קשר אמהי / רפי זברגר

בבא בתרא  לו ע"א

הקדמה

במשנה הראשונה בפרק שלנו, פרק חזקת הבתים, דברנו על: בתים, בורות, שיחין, מערות ועוד, שיש להם חזקת שלוש שנים. גם עבדים הוזכרו במשנה בין הדברים שיש להם חזקת שלוש שנים. בדף שלנו נרחיב בנושא זה. 
 

הנושא

שואלת הגמרא: האם, עבדים יש להם חזקה? והאמר ריש לקיש: הגודרות אין להם חזקה. גודרות, הם כל דבר מהלך, כמו צאן ובקר וגם עבדים. לגודרות אין חזקה, כיוון שאינם נשארים במקום אחד, ולכן, עצם הימצאותם במקום אחד, אינה מהווה ראיה לשום דבר. אם כן, שואלת הגמרא, כיצד פסקה המשנה שלעבדים יש חזקה?
עונה רבא: אין להם חזקה לאלתר, אבל יש להם חזקה לאחר שלוש שנים. 
כדי להבין את התשובה נחזור על עיקרון מאוד חשוב בהשוואת חזקה של מטלטלין לעומת חזקה של קרקע והדומים לה. במטלטלין אנו אומרים את הכלל: מה שאדם מחזיק תחת ידו, חזקה היא שהדבר שלו, וכל המבקש להוציא ממנו את החפץ – חובת ההוכחה עליו שהחפץ איננו של המחזיק. לעומת זאת בקרקעות, זה הפוך. הבעלים הראשונים, המכונה בלשון הגמרא ''מרא קמא'', להם יש חזקה שהקרקע שלהם, וכל הרוצה להוציא את המוחזקות – עליו חובת ההוכחה. 
לאור זאת נוכל להבין את תשובת הגמרא: לעבדים אין "חזקה של מטלטלין", חזקה מיידית ש"כל מה שתחת יד אדם הרי הוא שלו". אך בכל אופן יש להם חזקת שלוש שנים, המהווה ראיה והוכחה כי העבד של המחזיק בו, ולא של הבעלים הקודמים, שהרי אם הבעלים לא מחו במשך תקופה כל כך ארוכה, הדבר מוכיח כי העבד איננו שלהם יותר. 
מוסיף רבא ומסייג את דינו הקודם: אם היה קטן מוטל בעריסה – יש לו חזקה לאלתר. כלומר, אם היה לאדם עבד כנעני קטן, שהיה בעריסה, ולא יכול לקום בעצמו משם, במקרה כזה, ישנה חזקה לאלתר, כמו במטלטלין, שהרי אין התינוק יכול ללכת, והוא נחשב בנושא זה כמו ''חפץ שאין לו הופכין'' ולכן – יש לו חזקה מיד. 
שואלת הגמרא על דין זה של רבא: פשיטא! פשוט הדבר שאם עבד קטן אינו יכול להלך, הרי דינו יהיה כמו מטלטלין, ותהיה חזקה מיידית.
מעמידה הגמרא את הדין במקרה מסוים: לא צריכא דאית ליה אימא, מהו דתימא, ניחוש דלמא אימיה עיילתיה להתם, קמשמע לן: אימא לא מנשיא ברא. מדובר שיש לעבד אמא, והיינו יכולים לחשוב שאמו הביאה והשאירה אותו, ולכן אולי נגדירו כ''גודרות'' [בעלי חיים מהלכים] ולא תהיה לו חזקה – בא רבא להשמיע לנו עיקרון מאוד חשוב: אמא לא משאירה את בנה. לכן, אם העבד הקטן נמצא לבד – ישנה חזקה לאלתר ומיד.  
 

מהו המסר?

אין כמו ''קשר של אם ובנה''. קשר זה יש לטפח בעבותות של אהבה, אשר יניבו ''פירות יפים'' למשך כל החיים. .


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]