כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קיט
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד על כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 119a Escorial G-I-3
לעולם בתי אבות קא חשיב והא קמ"ל דבנות
צלפחד נטלו חלק בכורה אלמ' קא סבר ארץ ישראל מוחזקת היא
והבנים נטלו בזכות אבי אביהן והא תניא בזכות עצמן לא קשיא
כאן הא כמאן דאמ' ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ הא כמאן דאמ' לבאי הארץ
נתחלקה הארץ ואיב' אימ' הא והא לבאי הארץ ולא קשיא הא דהוו בר עשרין הא דלא
הוו בר עשרין מתני' ושהיה בכור נטל שני חלקים
אמאי ארץ ישראל ראויה היא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק
אמ' רב יהודה אמ' שמואל ביתדות אוהלים מיתיב רבה ר' חדקא אומר
בנות צלפחד נטלו ארבעה חלקים דכת' ויפלו חבלי מנשה עשרה אלא אמ'
רבה ארץ ישראל מוחזקת היא מיתיבי ר' חדקא או' שמעון השקמוני (או')
היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא וכן או' שמעון השקמוני יודע היה משה רבי'
שבנות צלפחד יורשות הן אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה ואם לאו
וראויה היא פרשת נחלות ליכתב על ידי משה רבינו אלא שזכו בנות צלפחד
ונכתב על ידן ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנ' מחלליה מות
יומת אבל לא היה יודע באי זו מיתה הוא מת וראויה היתה פרשת (לי) מקושש
ליכתב על ידי משה רבינו אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו ללמדך
עמוד ב
שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב ואי סלק' דעת' ארץ ישראל
מוחזקת היא מאי קא מיבעיא ליה היא גופא קא מיבעיא ליה דכתו' ונתתי לכם
מורשה ירושה היא לכם מאבותיכם או דילמ' מורישין ואין יורשין ופשטו
ליה תרויהו ירושה היא לכם מאבותיכם ומורישין ואינן יורשין
כיוצא בדבר אתה אומ' תביאמו ותטעמו בהר נחלתך תביאנו לא נאמר אלא
תביאמו מיכאן שמתנבאין ואין יודעין מה הן מתנבאין
ותעמדנה לפני משה ולפני אלעז' הכהן וגו' אפשר עמדו לפני משה
ולא אמ' להן כלום ולפני אלעז' הכהן ולא אמ' להן כלום והלכו ועמדו לפני
הנשיאים וכל העדה אלא סרס מקרא זה ודרשהו דברי ר' יאשיה אבא חנן
או' משום ר' אלעז' בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו כלם לפני משה
במאי קא מיפלגי מר סבר חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומר סבר אין
חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכת' חולקין והלכת' אין חולקין קשיא
הלכת' (אהלכת') אהלכת' לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה
רביה יקרא תנא בנות צלפחד חכמניות היו דרשניות היו צדקניות
היו חכמניות היו שלפי שעה דברו דאמ' ר' שמואל בר רב יצחק אותו
היום היה יושב משה רבינו ודורש בפרשת יבמות אמרו לו אם כבן אנו
נירש כבן ואם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את משפטן לפני יי'
דרשניות היו שהיו אומרות אלו לא היה לו לא דברנו והתניא בת אמ' ר' ירמיה
ירמיה סמי מכאן בת אמ' אביי לעולם אל תסמי שאפי' בת לבן לא
דברנו צדקניות היו שלא נשאו אלא להגון להם
תניא ר' אלעז' בן יעקב או' אפי' קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים
שנה איני והא אמ' רב חסדא נשאת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים
בת עשרים יולדת עד ארבעים שוב אינה יולדת אלא מתוך
שצדקניות היו נעשה להן נס כיוכבד דכת' וילך איש מבית לוי ויקח את
בת לוי
BAVA-BATRA 119a Hamburg 165
לעולם בתי אבות קא חשיב והא קמ'ל דבנות צלפחד נטלו חלק בכורה אלמא
ארץ ישראל מוחזקת היא ?ו?הבנים נטלו בזכות אבי אביהן ובזכות אבי אמותיהן
והתניא בזכות עצמן לא קשיא הא כמאן דאמ' ליוצאי מצרים והא כמאן דאמ' לבאי
הארץ ואיב' אימ' הא והא לבאי הארץ הא דהוו בן עשרים הא דלא הוו בן עשרים
ושהיה בכור ונטל שני חלקים ואמאי ראוי הוא ואין הבכור נוטל פי שנים בראוי
כבמוחזק אמ' רב יהודה אמ' שמואל ביתידות אהלין מתיב רבה ר' חידקא או' בנות
צלפחד ארבעה חלקין נטלו [בארץ] שנ' ויפלו חבלי מנשה עשרה אלא אמ' רבה ארץ
ישראל מוחזקת היא מיתיבי אמ' ר' חדקא שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי ר'
עקיבה ואמ' שמעון השקמוני יודע משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן אבל לא היה
יודע אם נוטלות חלק בכורה אם לאו וראויה פרשת נחלות שתכתב על ידי משה אלא
שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן ויודע משה רבינו שמקושש במיתה אבל לא היה
יודע באיזו מיתה הוא מת וראויה פרשת מקושש שתכתב על ידי משה אלא שנתחייב
מקושש ונכתבה על ידו ללמדך
עמוד ב
שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב ואי סל' דע' ארץ
ישראל מוחזקת היא מאי קא מסתפקא ליה היא גופה מסתפקא ליה דכת' ונתתי אותה
לכם מורשה אני ייי ירושה היא מאבותיכם או דיל' שמורישין ואינן יורשין ופשטו
ליה תרויהו ירושה היא לכם מאבותיכם ומורישין ואינן יורשין הינו דכת' תביאמו
ותטעמו תביאנו לא נא' אלא תביאמו מלמד שמתנבאין ואין יודעין מה מתנבאין
ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה איפשר עמדו לפני
משה ולא אמ' דבר לפני אלעזר ולא אמ' להן הלכו ועמדו לפני הנשיאים וכל העדה
סרס מקרא ודרשהו דברי ר' יאשיה אבא חנן אומ' משום ר' אליעזר בבית המדרש היו
יושבין והלכו ועמדו לפני כולן במאי קא מפלגי מר סבר חולקין כבוד לתלמיד
במקום הרב ומר סבר אין חולקין והיל' חולקין והיל' אין חולקין קשיא היל'
אהיל' לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא והא דלא פליג ליה רביה יקרא תנא בנות
צלפחד חכמות הן דרשניות הן צדקניות הן חכמות הן שלפי שעה דברו דא'ר שמואל
בר רב יצחק מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין אמרו לו אם כבן אנו
נירש ואם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את משפטן דרשניות הן שהיו אומרות
אלו היה בן לא דברנו והתניא בת א'ר ירמיה סמי מיכן בת אביי אמ' אפלו היה בת
לבן לא דברנו צדקניות הן שלא נשאו אלא להגון להן תניא ר' אליעזר בן יעקב
או' אפלו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מבת ארבעים איני והא אמ' רב חסדא נשאת
פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים בת עשרים יולדת עד ארבעים בת ארבעים שוב
אינה יולדת מתוך שהיו צדקניות נעשה להן נס כיוכבד דכת' וילך איש מבית לוי
ויקח את בת לוי
BAVA-BATRA 119a Munich 95
לעול' בתי אבו' קחשי' הא קמ"ל דבנו' צלפח' נטלו חלק בכור
אלמ' קסב' ארץ ישר' מוחזק' היא הבני' נטלו בזכו' והתני' בזכו' עצמן לא קשי' הא כמ"ד ליוצאי מצרי' נתחלק' האר' הא כמ"ד לבאי האר'
נתחלק האר' ואיב' אי' הא והא לבאי הארץ ולא קשי' הא דהוו בר עשרי' הא דלא הוו בר עשרי' ושהיה בכו' נוטל אמאי ארץ ישר' ראויה היא
ואין הבכו' נוטל בראוי כבמוחזק א' רב יהוד' א' שמו' ביתדו' ואהלי' מתי' רב א"ר חידק' בנו' צלפח' נטלו ארבע' חלקי' דכת' ויפלו חבלי מנש' עשר' אל' אמ'
רבא ארץ ישר' מוחזק' היא מתיבי שמעו' השקמוני היה לו חבר מתלמי' ר' עקי' וכן היה שמע' השקמו' או' יודע היה מש' רבי' שבנו' צלפח' יורשות הן
אבל לא היה יודע אם נוטלו' חלק בכורי' אם לאו וראוי' הית' פרש' נחלו' שתכת' ע"י מש' רבי' אל' שזכו בנו' צלפח' ונכתב על ידן ויוד' היה משה שהמקוש' במית'
דכת' מחלליה מו' יומת אבל אינו יוד' באיזו מית הו' מת וראוי' פרש' נחלו' שתכת' על ידי מש' רבי' אל' שנתחיי' מקושש ונכתב' על ידו ללמדך
עמוד ב
שמגלגלין זכו' על ידי [זכאי]
וחוב' ע"י חייב ואי ס"ד ארץ ישר' מוחזק' הי' מאי קמבע' לי' הי' גופ' קמבעי' לי' דכת' ונתתי אות' לכם מורש' אני יי' ירוש' הי' לכם מאבותיכ' או דילמ' מורישין ואינן
יורשין ופשטו לי' תרויהו ירוש' הי' לכם מאבותיכ' מורישי' ואינן יורשי' כיוצ' בדב' את' או' תביאמו ותטע' בהר נחלתך תביאנו תביאנו לא נא' אל' תביאמו מכאן שמתנבאי'
ואין יודעין מה מתנבאין ותעמודנ' לפני מש' ולפני אלעז' הכהן ולפ' הנשי' וכל העד' אפש' עמדו לפני מש' ולא א' לה' כלו' ולפני הנשי' ולא אמרו כלו' סרס המקרא
ודרשהו דב' ר' יאשי' אב' חנן או' משו' ר' אלעז' בבי' המדר' היו יושבין הלכו ועמדו כול' לפני מש' במאי קמפל' מר סב' חולקי' כבו' לתלמי' במקו' הרב ומר סב' אין חולקי' כבו'
לתלמי' במקו' הרב הלכ' חולקי' והלכת' אין חולקי' קשי' הילכת' אהילכת' לא קשי' הא דפליג לי' רבי' יקר' הא דלא פליג לי' רבי' יקר' תנ' בנו' צלפח' חכמני' היו שלפי שע'
דברו דא"ר שמואל בר רב יצח' אותו היו' היה מש' רבי' יוש' ודורש בפר' יבמין אמ' לו אם כבן אני נירש כבן ואם לאו תתיבם אמינו מיד ויקרב מש' את משפטן
לפני יי' דרש מות היו שהיו אומרו' שאלמל' היה בן לא דברנו והתני' בת א"ר ירמי' סמי מכאן בת אביי א' לא תסמי שאפי' לא דברנו צדקניו' היו שלא נשאו
להגון להן תני' א"ר אליע' בן יעק' אפי' פחות' שבהן לא נשא' פחות' מארבעי' איני והא' רב חסד' נשא' פחות' מבת עשרי' יולד' עד ששי' בת עשר' יולד'
עד ארבעי' מכאן ואיל' אינ' יולד' אל' מתו' שצדקניו' היו נעש' להן נס כיוכבד דכ' וילך איש מבי' לוי ויקח את בת לוי
BAVA-BATRA 119a Paris 1337
לעולם בתי אבות קא חשיב והא קמ"ל דבנות
צלפחד נטלו חלק בכורה אלמא ארץ ישראל מוחזקת היא והבנים נוטלין בזכות
אבי אביהן ובזכות אבי אמותיהן והתניא בזכות עצמן לא קשיא הא כמאן דאמ'
ליוצאי מצרים והא כמאן דאמ' לבאי הארץ ואיבעיתימא הא והא לבאי הארץ
ולא קשיא הא דהוה בן עשרים הא דלא הוה בן עשרים ושהיה בכור נוטל שני
חלקים אמאי ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק אמר רב יהודה אמ' שמואל
ביתדות אהלין מתיב רבא ר' חידקא אומ' ארבעה חלקים נטלו שנ' ויפלו חבלי
מנשה עשרה אלא אמ' רבא ארץ ישראל מוחזקת היא מיתיבי ר' חידקא אומר
שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא וכך אמ' שמעון השקמוני יודע
היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק
בכורה אם לאו וראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה רבינו אלא שזכו
בנות צלפחד ונכתבה על ידן ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנ' מחללי'
מות יומת אבל לא היה יודע באי זו מיתה הוא מת וראויה היתה פרשת מקושש
ליכתב על ידי משה רבינו אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו ללמדך
עמוד ב
שמגלגלי'
זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב ואי ס"ד ארץ ישראל מוחזקת היא מאי קא מסתפק'
ליה היא גופה קא מסתפקא ליה דכתי' ונתתי אותה לכם מורשה אני יי"י ירושה היא
לכם מאבותיכם או דלמא מורישין ואינן יורשין ופשטו ליה תרויהו ירושה היא לכם
מאבותיכם ומורישין ואינן יורשין והינו דכתי' תביאמו ותטעמו בהר נחלתך תביאנו
לא נאמר אלא תביאמו מלמד שמתנבאין ואינן יודעין מה מתנבאין ותעמודנה לפני
משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה איפשר עמדו לפני משה ולא
אמ' להן דבר והלכו ועמדו לפני הנשיאים וכל העדה אלא סרס המקרא ודרשהו
דברי ר' יאשיה אבא חנן אומ' משום ר' אליעזר בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו
לפני כולן במאי קא מיפלגי מר סבר חולקין כבוד לתלמיד בפני הרב ומר סבר אין
חולקין כבוד לתלמיד בפני הרב והלכתא חולקין והלכתא אין חולקין קשיא הלכת'
אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא והא דלא פליג ליה רביה יקרא
תאנא בנות צלפחד חכמות הן דרשניות הן צדקניות הן חכמות היו שלפי שעה
דברו אמ' ר' שמואל בר רב יצחק מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת
יבמין אמרו לו אם אנו כבן נירש ואם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את
משפטן לפני יי"י דרשניות היו שהיו אומרות אלו היה בן לא דברנו והתניא בת אמ'
ר' ירמיה סמי מכאן בת אביי אמ' אפי' היה בת לבן לא דברנו צדקניות הן שלא
נשאו אלא להגון להן תניא ר' אליעזר בן יעקב אומ' אפי' קטנה שבהן לא נשאת
פחותה מארבעים איני והאמ' רב חסדא נשאת פחותה מבת עשרים יולדת
עד ששים בת עשרים יולדת עד ארבעים בת ארבעים שוב אינה יולדת מתוך
שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד דכתי' וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
BAVA-BATRA 119a Vatican 115
לעולם בתר אבות קחשיב הא קמלן
דבנות צלפחד נטלו חלק בכורה אלמ' קסבר
ארץ ישר' מוחזקת היא הבנים נטלו
בזכות אבי אביהן ובזכות אבי אמותיהן
והתניא בזכות עצמן לא קשיא הא כמאן דאמ'
ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ הא כמאן דאמ'
לבאי הארץ נתחלקה ואי' אי' לבאי הארץ נתחל'
הא דהוו בר עשרים הא דלא הוו בר עשרין
ושהיה בכור נוטל שני חלקים אמאי
ארץ ישר' ראוייה היא ואין הבכור נוטל בראי
כבמוחזק אמ' רב יהודה אמ' שמו' ביתורת אהלים
מתיב רבא חידקא בנות צלפחד נטלו ארבעה
חלקים דכת' ויפלו הכלי מנשה עשרה אלא
אמ' רבא ארץ ישר' מוחזקת היא מיתיבי א"ר
יהוד' שמעון השקמוני (או') היה לי חבר מתלמ'
ר' עקיב' וכן היה שמעון השיקמוני או' יורע
היה משה רבינו שבנות צלפחד יורשות הן
אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכבודה אם
לאו וראויה היתה פרשת נחלות שתכת' על ידי
משה רבינו אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה
על ידן ויודע היה משה רבינו שהמקושש
במיתה דכת' מחלליה מות יומת אלא אינו יודע
באיזו מיתה הוא מת וראויה היתה פרשת
מקושש שנכתבה על ידי משה רבינו אלא
שנתחייב ונכתבה על ידו ללמד
עמוד ב
שמגלגלין חוב'
על חייב וזכות על ידי זכאי ואי סל' דע' ארץ
ישר' מוחזקת היא מאי קמיבעיא ליה היא
גופה קמיבעיא ליה דכת' ונתתי אותה לכם מורש'
אני יי' ירושה היא לכם מאבותיכם או דילמא
מורישין ואין יורשין ופשטו ליה תרויהו
ירושה ירושה היא לכם מאבותיכם מורשיהן
מורישין ואינן יורשין והיינו דכת' תביאמו ותיט'
תביאנו לא נאמר אלא תביאמו מיכן שמתנבאין
ואין יודעין מה מתנבאין ותעמדנה לפני משה
ולפני אלעזר וליפני הנשיאים וכל העדה איפשר
עמדו לפני משה ולא אמ' כלום אחר לפני הנשי'
וכל העדה סרס את המקרא ודרשהו דברי ר' יאשי'
אבא חנן או' משום ר' אלעז' בבית המקדש היו
יורשבין ועמדו לפני כולן במאי קמיפלגי מר סבר
חולקין כבוד לתלמיד במקום רבו ומר סבר אין
חולקין קשיא הילכתא אהילכתא לא קשיא הא
דפליג רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא
תנא בנות צלפחד חכמניות היו דרשניות היו צדקני' [צלפחד]
היו חכמניות היו שכלפי שעה דיברו דאמ' רב שמו'
בר יצחק אותו היום משה היה יושב ודורש בפרש'
יבמין אמרו לו אם כבן אנו נירש כבן ואם לאו תתיבם
אמינו' מיד ויקרב משה את משפטן לפני יי'
דרשניות היו שהיו או' שאילמלא היה בן לא דיברנו
והתניא בת א"ר ירמיה סמי מיכן בת אביי אמ' לעול'
לא תיסמי שאפילו בת לבן לא דיברנו צדקניות
היו שלא נישאו אלא להגון להן תניא ר' אליעזר
בן יעקב או' אפילו קטנה שבהן לא נישאת פחותה
מארבע' איני והאמ' רב חסדא נישאת פחותה מבת
עשרים יולדת עד (א)ששים בת עשרים יולדת עד
ארבעים מיכן ואילך שוב אינה יולדת מתוך
שצדקניות היו נעשת להן גם ביוכבד דכת' וילך
איש מבית לוי ויקח את בת לוי
(BAVA-BATRA 119a Pesaro (1511
לעולם בתי אבות קא חשיב והא קא משמע לן דבנות צלפחד נטלו חלק בכורה אלמא ארץ ישראל מוחזקת הוא אמר מר והבנים נטלו בזכו' אבי אביהם ובזכות אבי אמותיהן והתניא בזכות עצמן לא קשיא הא כמאן דאמר ליוצאי מצרים הא כמאן דאמר לבאי הארץ ואיבעית אימא הא והא לבאי הארץ ולא קשיא הא דהוה בן עשרים הא דלא הוה בן עשרים [פיס'] ושהיה בכור נוטל שני חולקין ואמאי [ארץ ישראל] ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמחוזק אמר רב יהודה אמר שמואל ביתדות אוהלין מתיב רבה רבי יהודה אומר ארבע חלקין נטלו שנאמר ויפלו חבלי מנשה עשרה אלא אמר רבה ארץ ישראל מוחזקת היא מתיבי אמר רבי הידקא שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא וכך היה רבי שמעון השקמוני אומר יודע היה משה רבינו שבנות צלפח' יורשות הן אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה אם לאו וראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנאמר מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באי זו מיתה הוא ימות וראויה הית' פרשת מקושש שתכתב על ידי משה אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו ללמדך
עמוד ב
שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב ואי סלקא דעתא ארץ ישראל מוחזקת מאי קא מסתפקא ליה היא גופה קא מסתפקא ליה דכתיב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם מאבותיכם או דילמא שמורישין ואינן יורשין ופשטו ליה תרויהו ירושה לכם מאבותיכם ומורישין ואינן יורשין (והינו דכתיב) [כיוצא בדבר אתה אומר] תביאמו ותטעמו בהר נחלתך תביאנו לא נאמר אלא תביאמו מלמד שמתנבאין ואינן יודעין מה מתנבאין ותעמדנה מפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה איפשר עמדו לפני משה ולא אמר(ו) להן דבר[ועמדו לפני אלעזר ולא אמר להם דבר] ועמדו לפני הנשיאי' וכל העדה אלא סרס המקרא ודרשהו דברי רבי יאשיה אבא חנן אמר משום רבי אליעזר בבית המדרש היו יושבין והלכו ועמדו להן לפני כולן במאי קמפלגי מר סבר חולקין כבוד לתלמיד במקו' הרב ומר סבר אין חולקין והלכתא חולקין והלכתא אין חולקין קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא תנא בנות צלפחד חכמו' הן דרשניות הן צדקניות הן חכמות הן שלפי שעה דברו אמר רבי שמואל בר רב יצחק (מלמד שהיה) [אותו היום] משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין (שנאמר כי ישבו אחים יחדו) אמרו לו אם כבן אנו חשובין (תנה לנו נחלה) [נירש] כבן אם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה' דרשניות הן שהיו אומרות אלו היה בן לא דברנו והתניא בת אמר רבי ירמיה סמי מכאן בת אביי אמ' [לא תסמייה] אפי' היה בת לבן לא דברנו צדקניות הן שלא נשאו אלא להגון להן תני רבי אליעזר בן יעקב אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה איני והא אמר רב חסדא נסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים בת עשרים יולדת עד ארבעים בת ארבעים שוב אינה יולדת אלא מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד דכתיב וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
