סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קיא

 
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד על כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103 , Talmud@netvision.net.il


 

BAVA-BATRA 111a Escorial G-I-3

וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וכי היאך בת אחת יורשת שני
מטות מישראל אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר ומתו וירשתן
ואין לי אלא בת בן מניין אמרת ק"ו ומה בת שהורע כחה בנכסי האב יפה
כחה בנכסי האם בן שיפה כחו בנכסי האב אינו דין שייפה כחו בנכסי האם
וממקום שבאת מה להלן בן קודם לבת אף כאן נמי בן קודם לבת ר' יוסי בר'
יהודה ור' אל[י]עז' אמרו משום ר' זכריה בן הקצב אחד הבן ואחד הבת שוין
בנכסי האם מאי טעמ' דיו לבא מן הדין להיות כנדון ותנא דידן לא דריש דיו
והא דיו דאוריתא הוא דתנא מדין ק"ו כיצד ויאמר יי' אל משה ואביה ירק ירק
בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו שכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא
הדין להיות כנדון בעלמ' דריש דיו ושום הכא דאמ' קרא מטות מקיש מטה האם
למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת
ניתאי סבר למיעבד [עובדא] כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה שמואל כמאן כזכריה אפס
זכריה ר' טבלא סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה רב
נחמן מאי האי דאמ' רב חיננא בר' שלמיה משמיה דרב הלכה כר' זכריה בן
הקצב אמ' ליה זיל אהדר עובדא למריה ואי לא מפיקנא ליה לרב חיננא בר
שלמיה מאונך רב חייא סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב
אמ' ליה רב נחמן מאי האי אמ' ליה דאמ' רב הונא אמ' רב הלכה כר' זכריה
בן הקצב אמ' ליה אשלח ליה איכסיף אמ' ליה השתא אי נח נפשיה דרב הונא
איתריסת לקיבלי ואיהו כמאן סברא כי הא דרב ושמואל דאמרי תרויהו
אין הלכה כר' זכריה בן הקצב מיסתמיך ואזיל ר' ינאי אכתפיה
דר' שמלאי שמעיה ואתי ר' יהודה נשיאה לאפייהו אמ' ליה בר אינש דאתי
לקיבלנא הוא יאי וגולתיה יאי כי מטא לגבי גששיה אמ' ליה דין ש[י]עוריה
בשק אמ' ליה בן קודם לבת בכנסי האב מניין אמ' ליה אמ' קרא מטות מקיש
מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם
לבת אמ' ליה אי מה מטה האב בכור נוטל פי שנים אף מטה האם בכור
נוטל פי שנים

עמוד ב

אמ' ליה לשמעיה גוד לית דין [צבי] למילף וטעמ' מאי אמ' אביי
בכל אשר ימצא לו ולא לה ואימא הני מילי בחור שנשא אלמנה אבל בבחור
שנשא בתולה הכי נמי דשקיל אמ' ליה רב נחמן בר יצחק אמ' קרא כי הוא
ראשית אונו לו משפט וגו' אונו ולא אונה והאי ראשית אונו מיבעי לי' להכא
אחר נפלים דהויא בכור לנחלה מי שלבו דווה עליו יצא זה שאין לבו דווה
עליו אם כן לימא קרא כי הוא ראשית און מאי ראשית אונו שמעת מינה תרתי
ואכתי אימ' הני מילי באלמון שנשא בתולה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי
דשקיל אלא אמ' רבא אמ' קרא ולו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ולא
לאשה והאיש את אשתו מנא הני מילי דתנו רבנן שארו זו
אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש אותה הוא
יורש אותה ואין היא יורשת אותו והא קראי לאו הכי כתיבי אמ' אביי תריץ הכי
ונתתם את נחלתו לקרוב אליו לשארו וירש אותה אמ' רבינא סכינא חריפא
למיפסק קראי אלא אמ' רבא הכי קאמ' ונתתם את נחלתו שארו לו קסבר גורעין
ומוסיפין ודורשין ותנא מייתי לה מהכא דתניא וירש אותה מלמד
שהבעל יורש (אותה) את אשתו דברי ר' עקיבא ר' ישמעאל או' אינו צריך הרי
הוא או' וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה
אביה בהסיבת הבעל הכתו' מדבר ואו' [ו]לא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה
אל מטה ואו' [ו]לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר ואו' ואלעזר בן אהרן מת
ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו מניין היה לו לפנחס שלא היה לו לאלעזר
(אלמ) אלא מלמד שנשא פנחס אשה ומתה וירשה ואו' ושגוב הוליד את יאיר
ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד


 

BAVA-BATRA 111a Hamburg 165

וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת בית אביה תהיה לאשה
היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחד ומתו וירשתן
אין לי אלא בת בן מניין אמרת קל וחומר ומה בת שהורע כחה בנכסי האב יפה כחה
בנכסי האם בן שיפה כחו בנכסי האב אינו דין שיפה כחו בנכ' האם וממקום שבאת
מה להלן בן קודם לבת אף כאן בן קודם לבת ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר'
יוסי אמרו משום זכריה בן הקצב אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם מה טעם דיו
לבא מן הדין להיות כנדון ותנא קמא לא דריש דיו והא דיו דאוריתא הוא דתני'
מדין קל וחומר כיצד ויאמר ייי אל משה ואביה ירק ירק בפניה וג' קל וחומר
לשכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון בעלמ' דריש דיו והכא
שאני דא' קרא מטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה הא?ב? בן קודם לבת אף מטה
האם בן קוד' לב?ת?() ?נ?אתי סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה
שמואל כמאן כזכריה אפס זכריה ר' טבלא עבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה
רב נחמן האי מאי דאמ' רב חיננא בר שלמיה משמיה דרב הלכה כר' זכריה בן הקצב
אמ' ליה זיל אהדר ואי לא מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיה מאונך רב הונא בר
חייא סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה רב נחמן מאי האי דאמ' רב
הונא אמ' רב הלכה כר' זכריה בן הקצב אישלח ליה איכסיף איכו נח נפשיה דרב
הונא ואתריסת לקיבלי ואיהו כמאן סברה כי הא דרב ושמואל דאמרי תרויהו אין
הלכה כר' זכריה בן הקצב מסתמיך ואזיל ר' ינאי אכתפיה דר' שמלא שמעיה מלי
ואתי ר' יהודה [נשיא?ה?] לאפיהו אמ' ליה בר אנש דאתי לקיבלנא הוא יאי
וגולתיה יאי כי מטא לגביה גששיה ואמ' ליה דין שיעור[י]ה כשק בעא מיניה
מניין לבן שקודם לבת בנכסי האם דכת' למטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה
האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת אי מה מטה האב בכור נוטל פי שנים
אף מטה האם בכור נוטל פי שנים

עמוד ב

אמ' ליה גוד לי לית דין צאבי דיליף וטע' מאי אמ' אביי אמ' קרא בכל
אשר ימצא לו ולא לה אימא הני מילי בחור שנשא אלמנה אבל בחור שנשא בתולה הכי
נמי דשקיל אמ' רב נחמן בר יצחק אמ' קרא ראשית אונו ולא אונה והאי ראשית
מיבעי ()[ל]יה להבא אחר הנפלים דהוי בכור לנחלה מי שלבו דוה עליו יצא זה
שאין לבו דוה עליו אם כן לימא קרא און מאי אונו שמע מינה תרתי אימא הני
מילי אלמון שנשא בתולה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל אלא אמ' רבא לו
משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ואין משפ' הבכורה לאשה והאיש את אשתו מנא הני
מילי דתנו רבנן שארו זה אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו
ת'ל וירש אותה הוא יורש אותה והיא אינ' יורשת אותו והני קראי לאו הכי כתיבי
אמ' אביי הכי קאמ' ונתתם את נחלתו לקרב אליו שארו וירש אותה אמ' רבא סכינא
חריפתא מפסקא קראי אלא אמ' רבא הכי קאמ' ונתתם את נחלת שארו לו קסבר גורעין
ומוסיפין ודורשין ותנא מיתי לה מהכא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו
דברי ר' עקיבה ר' ישמעאל אומ' אינו צריך הרי הוא או' וכל בת יורשת נחלה
ממטות וג' בסיבת הבעל הכת' מדבר ואו' לא תסוב נחלה לבני ישר' ממט' אל מטה
ואו' לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר ואומ' ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו
בגבעת פנחס בנו אשר ניתן לו בהר אפרים מניין לפינחס שלא היה לו לאלעזר אלא
מלמד שנשא פינחס אשה ומתה וירשה ואומ' ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים
ושלש ערים


 

BAVA-BATRA 111a Munich 95

וכל בת יורש' נחל' ממטו' בני ישר' היאך בת אח' יורש' שני מטו' מישר' אל' זו שאביה משב' אח' ואמ' משב'
אחר ומתו ויירשתן ואין לי אל' בת בן מניין אמר' ק"ו ומה בת שהור' כח' בנכסי האב יפ' כח' בנכסי האם בן שיפ' כחו בנכסי
האב אי' דין שיפ' כחו בנכסי האם וממקו' שבאת' מה להל' בן קוד' לבת אף כא' בן קוד' לבת ר' יוסי ב"ר יהוד' ור' אלעזר ב"ר יוסי
אמרו משו' ר' זכרי' בן הקצ' אח' הבן ואח' הבת שוין בנכסי האם מאי טע' דיו() לבא מן הדין להיו' כנדו' ותנ' דיד' לא דריש דיו
והא דיו דאורית' הו' דתני' מדין ק"ו כיצ' ויאמ' יי' אל' מש' ואביה ירק ירק בפני' הל' תכל' שבע' ימי' ק"ו לשכינ' ארב' עשר אל'
דיו לבא מן הדין להיו' כנדו' בעלמ' דרי' דיו ושני הכ' דא' קר' מטו' מקיש מט' האם למט' האב מה מט' האב בן קוד' לבת אף
מט' האם בן קוד' לבת ניתאי סב' למעב' עובד' כר' זכרי' בן הקצ' אפס דברי זכרי' ר' טבל' עב' עובד' כר' זכרי' בן הקצ' א"ל
רב נחמ' מאי האי דא' רב חיננ' בר שלמי' משמ' דרב הלכ' כר' זכרי' בן הקצ' א"ל זיל אהד' עובד' למרי' ואי לא מפיקנ' ליה לרב
חיננ' בר שלמי' מאוניך רב הונ' בר חיי' סב' למעב' עובד' כר' זכרי' בן הקצ' א"ל רב נחמ' מאי האי א"ל דא' רב הונ' אמ'
רב הלכ' כר' זכרי' בן הקצב א"ל אישלח ליה איכסיף א"ל השת' איכו נח נפשי' דרב הונ' אתריס' לקיבלי איהו רב נחמ' כמא'
סבר' אל' כי הא דא' רב ושמו' דא' תרויהו אין הלכ' כר' זכרי' בן הקצ' מסתמיך ואזיל ר' ינאי אכתפי' דר' שמלאי שמעי'
ואזיל ר' יהוד' לאפיהו א"ל בר אנש דאתי לקיבלנ' הו' יאי וגולתי' יאי כי מטא לגבל' גששי' א"ל בן קוד' לבת אף בנכסי האם
מניין א"ל דא' קר' מטו' מקי' מט' האם למט' האב מה מט' האב בן קוד' לבת אף מט' האם בן קוד' לבת אי מה מה מט' האב בכור
נוטל פי שני' אף מט' האם בכו' נוט' פי שני'

עמוד ב

א"ל לשמעי' גוד לית דין צבי דיליף וטע' מאי א' אביי א' קר' בכל אש' ימצ' לו לו ולא לה אימ' ה"מ בחור שנש' אלמנ' אב' בבחו'
שנשא בתול' הכי נמי דשקיל אל' א' רב נחמ' בר יצח' א' קר' כי הו' ראשי' אונו אונו ולא אונ' האי מיבעי לי' להבא אחר נפלי' ההו' בכו' לנחל' מי שלבו דוי עליו יצ' נפל
שאין לבו דוי עליו א"כ לימ' קר' כי הו' ראשי' און מאי אונו ש"מ תרתי ואכתי ואימ' ה"מ באלמו' שנש' בתול' אב' בחו' שנש' בתול' ה"נ דשקיל אל' א' (רבא) א' קר' ולו
משפ' הבכורה משפ' הבכור' לאיש ולא לאש' האיש את אשתו מנהני מילי דת"ר שארו זו אשתו מלמ' שהבע' יורש את אשתו יכו'
אף הי' תירשנו ת"ל וירש אות' מלמ' שהו' יורש אות' ואין הי' יורש' אותו והא קראי לאו הכי כתיבי א' אביי תריץ ואימ' הכי ונתת' נחלתו לקרו' אליו שארו וירש אות'
א' רבא סכינ' דחריפ' לפסוקי קראי אל' א' רבא א' קר' ונתת' את נחלתו שארו לו קסב' גורעי' ומוסיפי' ודורשי' ותנ' מייתי לה מהכ' וירש אות' את' מלמ' שהבע' יורש
את אשתו יכו' אף הי' תירשנו ת"ל וירש אות' הו' יור' אות' ואין הי' יורש' אותו דב' ר' עקי' ר' ישמע' או' אי' צרי' הרי הו' או' כל בת יורש' נחל' בהסיב' הבעל הכתו' מדב' ואו'
לא תסו' נחל' לבני ישר' ממט' למט' אחר ואו' לא תסו' נחל' ממט' אל מט' ואו' ואלעז' בן אהר' מת ויקברו אותו בגבע' פנח' בנו אש' נת' לו בהר אפרי' מניין לפנח'
שלא היה לו לא[ל]עז' אל' מלמ' שנש' () [פנחס] אש' ומת' וירש' ואו' וסגוב הולי' את יאיר ויהי לו עשרי' ושלש ערי' באר' הגלע'


 

BAVA-BATRA 111a Paris 1337

וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וגו' היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאבי'
משבט אחד ואמה משבט אחר ומתו וירשתן ואין לי אלא בת בן מנין אמרת קל
וחומר ומה בת שהורע כחה בנכסי האב יפה כחה בנכסי האם בן שיפה כחו בנכסי [האב]
אינו דין שייפה כחו בנכסי האם וממקום שבאתה מה להלן בן קודם לבת אף כאן
בן קודם לבת ר' יוסי בר' יהודה ור' אלע' בר' יוסי אמרו משו' ר' זכריה בן הקצב אחד
הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם מאי טעמ' דיו לבא מן הדין להיות כנדון ותנא
קמא לא דריש דיו והא דיו דאוריתא הוא דתניא מדין קל וחומר כיצד ויאמר יי"י אל
משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים קל וחומר לשכינה ארבע' עש'
אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון אין בעלמא דריש דיו ושאני הכא דאמ' קרא מטות
מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קוד'
לבת נתאי סבר למעבד עובד כר' זכריה בן הקצב אמ' לי' שמואל כמאן כזכריה
אפס זכריה דבי טבלא עבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' לי' רב נחמן מאי
האי דאמ' רב חנינה בר שלמיה משמי' דרב הלכה כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה זיל
אהדר ואי לא מפיקנא לך רב חנינה בר שלמיה מאונך רב הונא בר חייא סבר
למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה רב נחמן מאי האי דאמ' רב הונא אמ'
רב הלכה כר' זכריה בן הקצב אישלח ליה איכסיף אמ' השתא כו נח נפשיה דרב
אתריסת לקבלי ואיהו כמאן סברה כי הא דרב ושמואל דאמרי תרוי' אין הלכה כר'
זכריה בן הקצב מסתמיך ואזיל ר' ינאי אכתפיה דר' נחום שמעיה ?כ?לי ואתי
ר' יהודה נשיאה לאפיהו אמ' ליה בר אינש דאתי לקיבלנא הוא נאה וגולתיה יאי כי
מטא לגביה גששיה אמ' ליה דין שיעורה בסק אמ' ליה מנין לב()ן שקודם לבת בנכסי
האם דכתי' מטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף
מטה האם בן קודם לבת אי מה מטה האב בכור נוטל פי שנים אף מטה האם בכור
נוטל פי שנים

עמוד ב

אמ' ליה לשמעיה גוד לית דין צבי דיליף וטעמא מאי אמ' אביי אמ'
קרא בכל אשר ימצא לו לו ולא לה ואימא הני מילי בחור שנשא אלמנה אבל
בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל אמ' רב נחמן בר יצחק אמ' קרא ראשית
אונו אונו ולא אונה האי מיבעי ליה להבא אחר הנפלים הוי בכור לנחלה מי
שלבו דוה עליו אם כן לימא קרא כי הוא ראשית און מאי אונו שמעת מינה
תרתי ואימא הני מילי אלמון שנשא בתולה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי
דשקיל אלא אמ' רבא אמ' קרא לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ואין
משפט הבכורה לאשה והאיש את אשתו מנא הני מילי דת"ר שארו זו
אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש אותה
הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו והא קראי לאו הכי כתיבי אמ' אביי תריץ
הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו שארו וירש אותה אמ' רבא סכינא חריפתא
מפסקא קראי אלא אמ' רבא הכי קאמ' ונתתם נחלת שארו לו גורעין ומוסיפין
ודורשין ותנא מיתי לה מהכא דתניא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את
אשתו דברי ר' עקיבא ר' ישמעאל אומ' אינו צריך הרי הוא אומ' וכל בת יורש' נחלה
ממטות בני ישראל וגו' בהסבת הבעל הכתו' מדבר ואומ' לא תסוב נחלה לבני
ישראל ממטה אל מטה ואו' ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר ואו' ואלעז' בן
אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים מנין לפנחס
שלא היה לו לאלעזר מלמד שנשא פנחס אשה ומתה וירשה ואומ' ושגוב הוליד
את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ גלעד


 

BAVA-BATRA 111a Vatican 115

וכל בת יורשת נחלה ממטות
בני ישר' היאך בת אחת יורשת שתי מטות
מישר' ואיזו זו שאביה משבט אחד ואמה
משבט אחר ומתו וירשתן אין לי אלא בת בן
מנלן אמרת קל וחומר ומה בת שהורע כחה
בניכסי האב ויפה כחה בנכסי האם בן שיפה כחו
בנכסי האב אינו דין שיפה כחד בנכסי האם
וממקום שבאתה מה להלן בן קודם לבת אף כאן
בן קודם לבת ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעז' בר' יוסי
אמרו משום ר' זכריה בן הקצב אחד הבן ואחר
הבת שוין בניכסי האם מאי טעמ' דיו לבא מן
הדין להיות כנדון ותנאי דידן לא דריש דיו והא
דיו דאוריית' הוא מדין קל וחומר כיצד ויאמר
יי אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם
שבעת ימים קל וחומר לשכינה ארבעה עשר
יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון אין בעלמ'
דריש דיו ושאני הבא דאמ' קרא מטות מקיש
מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם
אף מטה האם בן קודם לבת ניתאי סבר למיעב'
עובדא כר' זכריה בן הקצב א"ל שמו' כמאן כזכרי'
אפס זכריה ר' טבלא סבר למיעבד עובדא כר'זכריה בן הקצב א"ל רב נחמן מאי האי דאמ' רב
חנניא בר שלמיא משמיה דרב הלכ' כר' זכריה
ב הקצב א"ל זיל הדר עובדא למריה ואי לא
מפיקנא לך לרב חנניא בר שלמיא מאונך
רב חונא בר חייא סבר למיעבד עובדא כר' זכריה
בן הקצב א"ל רב נחמן מאי האי א"ל דאמ' רב הונא
אמ' רב הלכ' כר' זכריה בן הקצב א"ל אישלח ליה
איכסיף א"ל השתא איכו נח נפשיה דרב איסת
דיסת לקיבליה אינהו כמאן סבירא להו רב ושמו'
דאמרי תרוייהו אין הלכה כר' זכריה בן הקצב
מיסתמיך ואזיל ר' ינאי אכתפיה דר' שמלאי
שמעיה ואתי ר' יהוד' נשיאה לאפייהו א"ל בר
אינש (...) (לק')בלי הוא יאי וגולתיה יאי כי מטא
לגביה גששיה אמ' דין שיעוריה בשק א"ל בן קוד'
לבת בנכסי האם מניין א"ל דאמ' קרא מטות
מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן
קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת אי מה מס'
האב בכור נוטל פי שנים אף מטה האם בכור נוטל
פי שנים

עמוד ב

א"ל לשמעיה גור לית דין דצבי למילף
טעמ' מאי אמ' אביי דאמ' קרא בכל אשר ימצא
לו לו ולא לה אימ' הני מילי בבחור שנשא אלמנה
אבל בבחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל אלא
אמ' רב נחמן בר יצחק אמ' קרא כי הוא ראשית
אונו אונו ולא אונה ואימ' הני מילי להבא אחר
נפל [דהוי בכור לנחלה...] מי שלבו דוה עליו יצא נפל שאין לבו דוה
עליו אם כן לימ' קרא כי הוא ראשון און מאי
ראשית אונו שמ' ואכתי אימ' באלמון שנשא
בתולה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקול
אלא אמ' רבא אמ' קרא לו משפט הבכורה לאיש
ולא לאשה האיש את אשתו מנהני מילי
דתנו רבנן שארו זו אשתו מלמד שהבעל
יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל
וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורש'
אותו והא קראי לא הכי כתיבי אמ' אביי תריץ
הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו לשארו
וירש אותה א"ל רבא סכינא חריפא מפסקי
קראי אלא אמ' רבא ונתתם את נחלת שארו
לו קסבר גורעין ומוסיפין ודורשין והאי תנא
מייתי לה מהכא וירש אותה מלמד שהבעל
יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש
אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו
דברי ר' עקיב' ר' ישמע' או' אינו צריך הרי או'
כל בת יורשת נחלה בהסיבת הבעל הכת' מדבר
ואו' לא תיסוב נחלה ממטה אל מטה ואו' לא
תיסוב נחלה ממטה אל מטה אחר ואו' אלעזר
בן אהרן הכהן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס
בנו אשר ניתן לו בהר אפרים מניין לפנחס
שלא היה לו לאעזר אלא מלמד שנשא פנח'
אשה וירשה או' וסגוב הוליד את יאיר ויהי
לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד


 

(BAVA-BATRA 111a Pesaro (1511

וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחד ומתו וירשתן ואין לי אלא בת בן מנין אמרת קל וחומר ומה בת שהורע כוחה בנכסי האב ייפה כוחה בנכסי האם בן שייפה כוחו בנכסי האב אינו דין שייפה כוחו בנכסי האם וממקו' שבאת מה להלן בן קודם לבת אף כאן בן קודם לבת ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' יוסי אמרו משם ר' זכרי' בן הקצב אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם מאי טעמע דיו לבא מן הדין להיות כנדון ותנא קמא לא דריש דיו והא דיו דאוריתא הוא דתניא מדין קל וחומר כיצד ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים קל וחומר לשכינה ארבעה עשר אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון בעלמא דריש דיו ושאני הכא דאמ' קרא ממטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת רב ניתאי סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' ליה שמואל כמאן כזכריה אפס זכריה ר' טבלא עבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב אמר ליה רב נחמן מאי האי דאמר רב חננא בר שלמיא משמא דרב הלכה כרבי זכריה בן הקצב אמר ליה זיל אהדר בך ואי לא מפיקנא לך רב חננא בר שלמיא מאוניך רב הונא בר חייא סבר למעבד עובדא כר' זכריה בן הקצב אמ' לי' רב נחמן מאי האי דאמ' רב הונ' אמ' רב הלכ' כר' זכרי' בן הקצ' א"ל אישל' לי' איכסי א"ל השת' (כי) [אי] נח נפשי' דרב הונא איתריסת לקיבלי ואיהו כמאן סברה כי הא דרב ושמואל דאמרי תרויהו אין הלכה כר' זכריה בן הקצב מיסתמיך ואזיל ר' ינאי אכתפא דר' שמלאי שמעיה מ[ע]לי [?שביש?] ואתי ר' יהודה נשיאה לאפיהו אמ' לי' בר אינש דאתי לקיבלנא הוא יאי וגולתיה יאי כי מטא לגבי' גש[ש]ייה אמ' לי' דין שעוריה כשק בעא מיניה מנין לבן שקודם לבת בנכסי האם [א"ל] דכתי' מטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת אי מה מטה האב בכור נוטל פי שנים אף מטה האם בכור נוטל פי שני'

עמוד ב

אמ' ליה לשמעיה גוד לי' דין צבי למילף וטעמ' מאי אמ' אביי אמ' קרא בכל אשר ימצ' לו לו ולא לה ואימ' הני מילי בחור שנשא אלמנה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל אמ' רב נחמן בר יצחק אמ' קרא ראשי' אונו אונו ולא אונה [והאי ראשית אונו מבעי ליה להבא אחר הנפלים שהוא בכור לנחלה מי שלבו דווה עליו יצא זה שאין לבו דוה עליו א"כ לימא קרא און מאי אונו שמעת מינה תרתי] אימא הני מילי אלמון שנשא בתולה אבל בחור שנשא בתולה הכי נמי דשקיל אלא אמ' רבא אמ' קרא (ו)לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ולא משפט הבכורה לאשה והאיש את אשתו וכו' מנהני מלי דתנו רבנן שארו זו אשתו מלמ' שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו תלמוד לומר וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו והא קראי לאו הכי כתיבי אמ' אביי תריץ הכי ונתתם את נחלתו לקרוב אליו שארו וירש אותה אמ' רבא סכינא חריפא מפסקא קראי אלא אמ' רבא הכי קאמ' ונתתם את נחלת שארו לו קא סבר גודעין ומוסיפין ודורשין והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי רבי עקיבא ר' ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומ' וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת וגומ' בסבת הבעל הכתוב מדבר ואומ' ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה ואומ' לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר ואומ' ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו וכי מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר אלא מלמד שנשא פנחס אשה ומתה וירשה ואומ' ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרי' ושלש ערים בארץ הגלעד

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר