הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כתנאי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא לז ע"א

אמרי נהדרעי: אכלן רצופין - אין לו חזקה.
מתקיף לה רבא: אלא מעתה, האי מישרא דאספסתא במאי קני לה?
אלא אמר רבא: מכרן רצופין - אין לו קרקע.
א"ר זירא,
כתנאי: כרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות -
ר' שמעון אומר: אינו כרם, וחכ"א: הרי זו כרם, ורואין את האמצעיים כאילו אינן. 

1.
רמב"ם הלכות מכירה פרק כד הלכה ב:

וכמה היא הקרקע הראוי להם, תחתיהם וביניהם וחוצה להם כמלא האורה א וסלו, וזה המקום שהוא מלא האורה וסלו אין אחד משניהם יכול לזרעו אלא מדעת חבירו.

2.
רמב"ם הלכות מכירה פרק כד הלכה ג:

במה דברים אמורים כשהיו שלשה האילנות עומדין כמו שלשה פטפוטי כירה ששופתין עליהן את הקדרה, שהרי הן שנים זה כנגד זה והשלישי מכוון ביניהן ומרוחק מהן, והוא ב שיהיו בין כל אילן ואילן מארבע אמות ג ועד שש עשרה.

הרמב"ם פוסק כרבא שמכרן רצופין אין לו קרקע.

3.
לגבי הכרם יש פוסקים לחומרא כחכמים בברייתא לעיל שהביא רבי זירא [שאפילו שאין לו קרקע מוגדר ככרם].
כי רבא עצמו סובר שאין קשר בין דין מכירת קרקע לנידון של כלאי הכרם.

3.1
ומה שהגמרא קבעה "כתנאי" - שדינו של רבא כן תלוי במחלוקת התנאים בברייתא לגבי כלאי הכרם - אין זה אלא מדברי רבי זירא עצמו.

4.
מסקנה: הביטוי "אמר רב... כתנאי" היא דעת יחיד שלא מחייבת להלכה [שלא כבמקרים אחרים בש"ס שבהם לא מוזכר שם אמורא לפני הפתיחה של "כתנאי"].