סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 


אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"שני אחים שחלקו"
כוחו של גורל - רק כשנעשה כהלכה


באחד מימות הפורים לפני מאות בשנים, ישבה לה יחדיו אחוזת מרעים של שנים עשר בעלי בתים נכבדים וחשובים, כשבראשם ישב מורה דרכם, רבינו יאיר חיים בכרך – ה"חוות יאיר". כטוב ליבם ביין ובהרקיע השמחה שחקים, החליטו להפילו פור הוא הגורל. דרך הפיס בה נהגו באותם ימים היתה להביא שני כלים או שתי קלפיות, כשבאחת הטילו את שמות כל המשתתפים בגורל, ובשנייה היו מטילים פתקים חלקים כמניין משתתפי ההגרלה, כשרק על פתק אחד מתוכם היו רושמים 'מזל טוב'. אחר כך היו מביאים ילד או ילדה, שהיו מעלים פתק מקלפי זו – של השמות, ופתק מזו – של פתקי ההגרלה, ובעלות מול שמו של אחד המשתתפים הפתק עליו כתוב 'מזל טוב', היה זוכה בהגרלה. כך נהגו גם בסעודה שאצל החוות יאיר, כשההגרלה נערכה על כוס כסף גדולה ומוזהבת, וכל משתתף שילם 'רייכסטאהלר' אחד כדי להשתתף בה.

ההגרלה החלה, אך לפליאת כולם כבר בסיבוב השני עלה מול אחד מבעלי הבתים פתק של מזל טוב. אחד המשתתפים בדק את פתקי ההגרלה והתברר, כי במקום אחד עשר פתקים חלקים ופתק אחד של מזל טוב, היו שני פתקים חלקים – מה שהכפיל את סיכויי הזכייה. ומכל מקום טען הזוכה, שבין אם טעות זו נעשתה בשוגג ובין אם במזיד, הלא מזלו הוא שעמד לו לזכות ואף אם הגורל היה נעשה כהוגן, היה זוכה.

כאמור ישב באותה סעודה אף ה"חוות יאיר" והוא דחה טענה זו על פי סוגייתנו (שו"ת "חוות יאיר" סימן סא), בה אמרה הגמרא ששני אחים שחלקו בנכסי אביהם ובא להם אח ממדינת הים ותובע גם הוא חלק בנכסי האב, אמר רב שבטלה החלוקה אף אם נעשתה על ידי גורל, שכיון שכל אחד נטל יותר משהיה ראוי לו ליטול, הרי זו חלוקה בטעות וחוזרת, וכן נפסק ב"שולחן ערוך" (חושן משפט קעה, ג). ואף כאן כיון שהיתה טעות בגורל – אין לו כל משמעות.

שבו וכתבו פתקים חדשים והטילו שוב את הגורל. הפעם לא היתה כל זכייה עד הסיבוב השישי, כשלמול אחד מפתקי בעלי הבתים עלה פתק של 'מזל טוב'. אלא שמשום מה, גם הפעם היה מי שבדק את פתקי ההגרלה, והתברר כי אמנם בקלפי שבה היו הפתקים החלקים ופתק המזל טוב – היה הפעם הכל תקין, אבל בקלפי שמולה חסר היה פתק, שכן שכחו לכתוב את שמו של אחד המשתתפים בהגרלה. עתה על פי פסקו הקודם של החוות יאיר, רצו שוב משתתפי ההגרלה לבטלה, אלא שהזוכה טען להם שאין להם כל תביעה, כי בכך שהיו רק אחד עשר פתקים, הלא רק הגדילו את סיכויי הזכייה שלהם, ומה להם כי ילינו. ולאותו משתתף ששמו הושמט, ביקש הזוכה בכוס היקרה לתת פיצוי של ארבע רייכסטאהלר, והוא אכן הסכים לפיצוי זה. אלא כששר התורה מסב באותה מסיבה, ציפו הכל לשמוע מה יפסוק. והחוות יאיר מספר שברגעים הראשונים לא היתה לו הכרעה ברורה, אך לאחר שהות קצרה הכריע שאף הגרלה זו בטלה, ואף בהכרעה זו נסמך על סוגייתנו. שכן למשל אם השאיר האב שלוש שדות, ושני האחים חלקו בגורל שדה וחצי לכל אחד, ועתה כשבא האח השלישי הטילו שוב גורל וכתבו שלושה פתקים פתק לכל שדה והנה עלה בחלקו של האח השלישי אותה שדה שתחילה נחלקה בין שני אחיו, והרי ההלכה שמכל מקום יכול אחד משני האחים לבטל לגמרי את הגורל ולבקש לנסות לזכות בשדה אחרת מזו שעלתה בגורל הראשון. והחוות יאיר מנמק, ש"אף על פי שאין טעם ושום סברא ומקום לערער שום אחד מהם מצד השכל, מכל מקום גורל הנעשה שלא כהוגן בטל. ומכל שכן אם הטעות במעשה הגורל בעצמו. כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ... וכך נאמר במשלי (טז לג) 'בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו'. וכן מצינו שאפילו אצל אומות העולם היה הגורל מקובל, וכפי שהטילו גורל אצל יונה הנביא, וכפי שעשה המן הרשע. ומפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן תדבק בו השגחה עליונה. מה שאין כן אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת, בין אם הקלקול היה על ידי תחבולת אנוש ובין אם קרה בשגגה, על כל פנים הגורל מקולקל ויכול כל אחד מהמשתתפים לטעון, אילו נעשה הגורל כהוגן היתה עומדת לי השעה על פי מזלי או על פי תפילתי לה' שיתן לי הצלחה בכל עסקי".

ומסיים ה"חוות יאיר" שגדולה מזו יש לומר, שאף אם אירע שאדם הטיל לגורל שני פתקים ששמו עליהם, ואחר כך זכה אחר בגורל, ושב וגילה אותו חוטא את חטאו ועורמתו אשר עשה ובדקו ומצאו שאכן כדבריו כך היה – שיש כאן שני פתקים עם שם זהה, יכולים לבטל הגורל, שגורל שנעשה שלא כהוגן אין בו את כוחו הסגולי של גורל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר