גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תרצ"ד, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף ק עמוד ב
באיזה קנין קנה אברהם אבינו את הארץ?
בספרו 'פרשת דרכים' כותב בעל ה'משנה למלך' (דרך הקודש דרוש ט): "בהנחל עליון ארץ זבת חלב ודבש, צבי היא לכל הארצות, מוחזקת היא בידינו מימי קדם, שמשעה שאמר ה' לאברהם לזרעך נתתי את הארץ זכה בה אברהם", ונקנה לו הארץ "בקנינים שבין אדם לחבירו... ונעשית שלו", והוכחתו היא מסוגייתנו (ק ע"ב): "... דתניא, הלך בה לארכה ולרחבה קנה מקום הילוכו, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק. אמר רבי אלעזר, מ"ט דר"א, דכתיב (בראשית יג, יז) 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', ורבנן, התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי, כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו".
הנה, לשיטת רבי אליעזר שקרקע נקנית בהילוך, מעשה זה של הילוך מועיל מדין קנין חזקה, שהיא אחת משלש דרכי הקנין בקרקע, כמו ששנינו (קידושין כו.): "נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה". לדבריו, פעולת הילוך נכללת במה שאמרו חז"ל לענין קנין חזקה (ב"ק ט.): "מאימתי הויא חזקה מכי דייש אמצרי" (עי' רש"י קידושין כו. ד"ה בחזקה), והיינו, שהולך ודש ברגליו לאורך ולרוחב מיצרי השדה, דנחשב כמעשה חזקה בכל השדה. וכמו כן אברהם אבינו, במה שהלך לאורך ולרוחב כפי שנצטוה מפי ה' - "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" - עשה מעשה של חזקה לקנות בו את הארץ.
אכן בדעת החכמים, יש להתבונן איזה קנין עשה אברהם אבינו באר"י. יתכן אמנם לומר שלשיטתם לא היה לאברהם אבינו זכות וקנין באר"י, כי אם כשבאו בני ישראל וכבשו את הארץ, אכן קשה לומר כן, שהרי בכמה מקומות (עי' מכילתין קיט: ע"ז נג:) מפורש שאברהם אבינו היה לו זכות וקנין בארץ ישראל.
וכך כותב הריטב"א בסוגייתנו לדעת החכמים: "אבל אברהם אבינו ע"ה לא קנאה בהילוך אלא בדיבור, דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט, ועוד, דהא כתיב 'ויט שם אהלה', והחזיק בה בישיבה, וקיי"ל (קידושין כז.) 'מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולם'". מפורש בדבריו שני אופנים של קנין. א. בדיבור, והיינו, שאמירת הקב"ה הקנתה לאברהם אבינו את הארץ, כמו מעשה קנין של הדיוט (ראה 'דבר אברהם' ח"א סי' י אות טו). ב. שהחזיק בה במה שנטה את אהלו על הארץ והתיישב בו. ויש מקום להוסיף, על פי דברי הספרי (דברים פיסקא ח): "כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ, לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר 'קום לך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', עמד אברהם והשביחה שנאמר (בראשית כא, לג) 'ויטע אשל בבאר שבע'", והרי כל תיקון השדה נחשב כחזקה.
ויש להביא עוד את דברי האוה"ח הק' - על דברי הקב"ה לאברהם (שם יד, טו): "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם" - וזלש"ק: "טעם שהוצרך לומר 'מן המקום אשר אתה שם' - כאן עשה לו נס עצום שיוכל לראות מצפון לדרום וממערב למזרח ממקום אחד מבלי שיוצרך לסובב... הנה ידוע כי שיעור חוש הראות הוא מוגבל באדם את אשר ישיג לאור השמש, וכאן עשה לו ה' נס שנתקרבו קצות הארץ וראה הכל ובאמצעות הדבר החזיק בכל הארץ, כי אין לך חזקה גדולה מזו שיעתק צור ממקומו להתקרב לפני אדוני הארץ, ולא ירחיק דעתך דבר זה - כי מצינו שקפצה הארץ לעבדו (ב"ר נט יא) וגם נקפלה תחת בניו".
ולאור דבריו הק', גם לרבי אליעזר לא הוצרך אברהם אבינו לקנין הילוך, כמו שכתב האוה"ח הק' בהמשך - על מה שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה" - "הנה לסברת רבי אליעזר הגם שהחזיק בתלישת הארץ וסמיכתה לפניו... אע"פ כן ממה שאמר הכתוב 'קום התהלך בארץ' - ללמד תורה בא שהליכה הוה חזקה (כלומר, שאכן לא הוצרך לקנין הילוך, ומה שנאמר הילוך לא בא כי אם להורות לנו שגם הילוך נחשב כחזקה), ולסברת חכמים 'דמשום חביבותא דאברהם הוא דאמר הכי וכו' - חזקת הארץ לזכות אברהם זכה מדין הכתוב למעלה, ואין למדין מכתוב זה כי חביבותא דאברהם יכוין" (והיינו, שההילוך לא בא להורות לנו קנין הילוך, כי לא היה רק משום חביבותא דאברהם.
הפרשת דרכים (דרך האתרים דרוש א) כשהאריך לדון אודות השאלה הידועה בדין האבות הקדושים - עד קבלת התורה - אם היה להם דין ישראל בין לקולא ובין לחומרא או שנשארו להם דיני בן נח (עי' רמב"ן ויקרא כד, י בשם חכמי הצרפתים שלא היה להם דין ישראל עד מתן תורה, והרמב"ן חולק עליהם), הוכיח מסוגייתנו שיצאו מכלל בני נח, ובלשונו: "כן נראה דיש להכריח ממה שאמרו פרק המוכר פירות 'תנא הלך בה לארכה ולרחבה קנה, דכתיב 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה', ע"כ. ואין ספק שמדין חזקה נגעו בה, והרמב"ם בפ"א מהלכות מכירה (הי"ז) ובפ"א מהלכות זכיה ומתנה (הי"ד) כתב שאין העכו"ם קונה בחזקה, ואם אמרת דלא יצא מכלל בני נח איך קנה אברהם בחזקה".
והעיר על כך הגרע"ק אייגר בהערותיו על הפר"ד (נדפס בספר כתב וחתום לרע"א סי' ס) בזה"ל: "לא הבנתי, הלא כל השקלא וטריא אם מעת שנימול אברהם יצאו מכלל בני נח לגמרי, אבל מקודם לכן בודאי היה להם דין בני נח, ואם כן עדיין יקשה הא הך קרא ד'קום התהלך' היה קודם לזה", והיינו, שקודם מילתו בוודאי לא היה להם דין ישראל, ואיך הועיל לו אז קנין חזקה.
אכן, יש לציין לדברי הרחיד"א ב'מדבר קדמות' (מע' א אות ד וע"ע ראש דוד פר' לך) שאכן למד מהוכחות הפרשת דרכים, שישנן שלש שיטות בדבר: דעת חכמי הצרפתים - שלא היה להם דין ישראל עד מתן תורה, דעת הרמב"ן - שמאז מילת אברהם היה להם דין ישראל, ואילו בדברי הפרשת דרכים נמצינו למדים שמאז שהכיר אברהם את בוראו היה דינו כישראל גם קודם המילה, ושפיר הוכיח מכאן שהיה לו כבר מאז דין ישראל.
