סקר
מסכת שבת






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב נחמן ורבא - כמי הלכה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא ל ע"א

 

ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ביתא?
אמר ליה: מינך זבינתיה ואכלית שני חזקה,
א"ל: אנא בשכוני גוואי הואי;
אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: זיל ברור אכילתך.
אמר ליה רבא: הכי דינא? המוציא מחבירו עליו הראיה.
ורמי דרבא אדרבא,
ורמי דרב נחמן אדרב נחמן;
דההוא
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ל עמוד א
דא"ל לחבריה: כל נכסי דבי בר סיסין מזבינא לך,
הואי ההיא ארעא דהוה מיקרי דבי בר סיסין,
אמר ליה: הא לאו דבי בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין;
אתו לקמיה דרב נחמן, אוקמא בידא דלוקח.
א"ל רבא: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה...

1.
בסוגייתנו מובאים שני מקרים בהם נחלקו רב נחמן ורבא.

2.
הגמרא מסבירה את שיטותיהם של רב נחמן ורבא באופן שאין סתירה בין הפסקים של כל אחד מהם במפני עצמם.

3.
רמב"ם הלכות טוען ונטען פרק טו הלכה י:

הביא המערער עדים שזו השדה שלו וזה שבתוכה טוען ממך לקחתיה ואכלתיה שני חזקה והביא עדים שאכלה שני חזקה טען המערער ואמר היאך תטעון שלקחת ממני היום שלש שנים ובאותו הזמן לא הייתי במדינה זו,
מצריכין זה שבתוכה להביא ראיה שזה פלוני שמערער היה עמו במדינה בזמן הזה שטוען שמכר לו בו אפילו יום אחד כדי שיהיה אפשר שימכור ואם לא הביא מסלקין אותו.

הרמב"ם פוסק כרב נחמן במקרה הראשון.

4.
רמב"ם הלכות מכירה פרק כא הלכה כא:

האומר לחבירו שדה ראובן אני מוכר לך, וכיון שבא הלוקח להשתמש בה אמר לו המוכר אינה זו השדה שהיתה של ראובן אלא כך היא קרויה ולעולם לא היתה לו אלא זו היא שהיתה של ראובן ולקחתיה ממנו והיא שמכרתיה לך, על המוכר להביא ראיה, ואם לא הביא זוכה הלוקח בזו שכל העם קוראים של ראובן, וכן כל כיוצא בזה הלך אחר השם שהוא פשוט בפי הכל.

הרמב"ם פוסק כרב נחמן במקרה השני.

5.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף ל עמוד א:

... ובהני תרי עובדי סבירא לן כרב נחמן דהלכתא כוותיה בדינא וכן פוסקין פירושי ר' חנינא איש רומי.

הוא מסביר שיש לפסוק כרב נחמן על פי הכלל ש"הלכה כרב נחמן בדיני". בסוגייתנו מדובר שהלכה כרב נחמן נגד רבא, אבל מהרשב"ם משמע שהלכה כרב נחמן נגד כל אמורא אחר גם כן [בתנאי שמדובר נגד אמורא יחיד ולא נגד רבים?].

6.
רא"ש מסכת בבא בתרא פרק ג סימן ד:

והלכתא כרב נחמן בהני תרי עובדי דרבא בהני עניני תלמיד הוה ויתיב קמיה דרב נחמן ואין הלכה כתלמיד במקום הרב כתב רב אלפס ז"ל

גם הרא"ש פוסק כרמב"ם וכרשב"ם. אבל בעוד שהרשב"ם מסתמך על כלל כללי שהלכה כרב נחמן בדיני [כלעיל בסעיף 5], הרי שהרא"ש מסתמך על כלל כללי אחר, שאין הלכה כתלמיד נגד רבו.

7.
הסיכום ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רג:

הטעם שפסקו כרב נחמן.
הרי"ף פסק כדעת רב נחמן וכתב שרבא היה כתלמיד היושב לפני רבו באלו ההלכות, ולכן ההלכה כרב ולא כתלמיד.
וכן פסק הרא"ש [סי' ה],
וביאר הנמוקי יוסף שיש ללמוד כן ממה שכתוב 'א"ל רבא' ולא כתוב 'רבא אמר' שהיה בענין זה תלמיד אצל רבו.
ובפלפולא חריפתא [אות ז] ביאר שרצה לומר בזה שאפילו דקיי"ל הלכתא כבתראי מאביי ורבא ואילך
מכל מקום זה דווקא היכן שהם חולקים על הקודמים להם ובאים להורות הלכה שלא כמותם,
אבל כאן כיון שרבא לא בא להורות הלכה דלא כרב נחמן
אלא היה הוא כתלמיד היושב לפני רבו ושואלו, ובזה לעולם אין הלכה כתלמיד במקום הרב.

תוספת הסבר:
כוונת הרי"ף - וכן הרא"ש לעיל בסיף 6 - שבאמת יתכן שהלכה כתלמיד נגד רבו כשבא לפסוק, וזה על פי הכלל שהלכה כבתראי [גם כתלמיד נגד רבו] אבל בסוגייתנו רבא לא בא לפסוק נגד רב נחמן אלא הוא "רק" שאל את רב נחמן [=הקשה עליו] על פסק דינו.

7.1
והנימוקי יוסף מוכיח זאת מכך, שהגמרא לא מנסחת "ורבא אמר..." [כלומר, שרבא חולק על רב נחמן ופוסק באופן שונה] אלא הניסוח בסוגייתנו הוא "אמר לו רבא", ומשמע מכך "שהיה בענין זה תלמיד אצל רבו" - שרבא מעוניין רק לברר את ההלכה ולא בא לחלוק על רבו - רב נחמן.

7.2
הביטוי "דינא הכי?" - 9 מופעים בש"ס [כולל כפולות] -תמיד בסימן שאלה, ובעיקר כלפי רב ורב נחמן.

הביטוי "הכי דינא?" - מופע יחידאי בש"ס

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר