סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אלא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא כט ע"א

 

אלא אמר רבא: שתא קמייתא מחיל איניש, תרתי מחיל, תלת לא מחיל.
אמר ליה אביי: אלא מעתה, כי הדרא ארעא, תיהדר לבר מפירי,
אלמה אמר רב נחמן: הדרא ארעא והדרי פירי!
אלא אמר רבא: שתא קמייתא לא קפיד איניש,
תרתי לא קפיד,
תלת קפיד.
א"ל אביי: אלא מעתה, כגון הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא דידהו, הכי נמי דלאלתר הוי חזקה!
וכי תימא הכי נמי, אם כן, נתת דבריך לשיעורין!
אלא אמר רבא: שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטריה,
תרתי ותלת מיזדהר,
טפי לא מיזדהר.
אמר ליה אביי: אלא מעתה, מחאה שלא בפניו לא תיהוי מחאה,
דאמר ליה: אי מחית באפאי הוה מיזדהרנא בשטראי!
דאמר ליה: חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה.  

1.
רבא מציע 3 הסברים לדין של 3 שנים לחזקה - "חזקת הבתים".

2.
כל הסבר נפתח בביטוי "אלא". בדרך כלל משמעותו היא שבא לבטל את ההסבר הקודם לו.

3.
לפי הנ"ל יוצא שההסבר האחרון - "שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטריה, תרתי ותלת מיזדהר, טפי לא מיזדהר" - הוא ההסבר היחיד הנכון למסקנה.

4.
חידושי הרשב"א מסכת בבא בתרא דף כט עמוד א:

אלא אמר רבא תלת שנין מזדהר איניש בשטריה טפי לא מיזדהר, כלומר שזה יודע דטפי לא מיזדהר כי לא מיחה תוך שלש מיחזי כמערים לשתוק עד שיאבד זה ראיותיו,
ובהכי סלקא שמעתא דטעמא דשלש שנים משום דתלת מזדהר טפי לא מזדהר,
ואלא מיהו האי טעמא מיגד אגיד נמי באכילת פירות דהא ניר לא הוי חזקה וכן אפיק כורא ועייל כורא,
וטעמא דמילתא משום דהאי טעמא דתלת מזדהר טפי לא מזדהר לאו כהלכתא בלא טעמא נקטינן ליה אלא בטעמא תליא,
והוא משום דכיון דרובן של בני אדם מקפידין באכילת פירות של ג' שנים כאידך טעמא דרבא ובפחות מכאן לא קפדי אף לוקח זה חושש ונזהר בראיותיו כל שלש דמימר אמר שמא יבא היום או מחר ויערער עלי אבל לאחר שראה זה שותק כל ג' בוטח שלא יערער עוד ושוב אינו נזהר בשטרו,
והילכך כל שאכל אותו שלא כדרך הבעלים כתפתיחא וא"נ לא אכל פירות שלש כניר ואי נמי לא נשכר באכילתה כגון אפיק ועייל כורא עדיין הלוקחין נזהרין דחוששין שמא לא חששו הבעלים לערער כיון שלא אכלו שלש פירות או שלא נשכרו באכילתה...

הוא מסביר שרבא בהסברו האחרון מסתמך גם על הסברו השני של רבא - "שתא קמייתא לא קפיד איניש, תרתי לא קפיד, תלת קפיד".

5.
ניתן להסיק מכך, שה"אלא" הראשון הוא חזרה מההסבר הראשון בדף הקודם של לימוד משור מועד.

5.1
גם ה"אלא השני" מהווה חזרה מההסבר הראשון של רבא.

5.2
ואילו ה"אלא" השלישי מסתמך על ההסבר השני של רבא ומוסיף ומצרף הסבר שלישי.

6.
כלומר, בסוגייתנו יש שני סוגים של "אלא". סוג אחד - של חזרה לגמרי מההסבר הקודם, וסוג אחד - של חזרה חלקית בלבד מההסבר הקודם - שאיננו סיבה "מושלמת" - ויש לצרף אליו הסבר נוסף.

7.
הערה:
על ההסבר הראשון של רבא הקשה אביי "... אלמה אמר רב נחמן: הדרא ארעא והדרי פירי". וקצת קשה, כיצד אביי מקשה מאמורא - רב נחמן - על אמורא - רבא [גברא אגברא קרמית?].
ויש לומר, שדינו של רב נחמן היה ידוע ומקובל על האמוראים. ואולי אביי סובר, שהכלל של "הלכה כרב נחמן בדיני" תקף גם ביחס לכל שאר האמוראים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר