הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הדר ביה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא כד ע"א
אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: דם שנמצא בפרוזדור - ספיקו טמא, שחזקתו מן המקור;
ואע"ג דאיכא עלייה דמקרבא!
א"ל רבא: רוב ומצוי קא אמרת?
רוב ומצוי ליכא למאן דאמר,
דתני ר' חייא: דם הנמצא בפרוזדור - חייבין עליו על ביאת מקדש, ושורפין עליו את התרומה.
ואמר רבא, ש"מ מדרבי חייא תלת:
שמע מינה רוב וקרוב הלך אחר הרוב;
ושמע מינה רובא דאורייתא;
וש"מ איתא לדר' זירא, דאמר רבי זירא: אע"פ שדלתות מדינה נעולות,
דהא אשה דכי דלתות מדינה נעולות דמיא, ואפי' הכי קא אזלינן בתר רובא.
והא רבא הוא דקאמר: רוב ומצוי ליכא למ"ד!
הדר ביה רבא מההיא.
1.
הגמרא מקשה סתירה בדברי רבא, שבתחילה הוא הקשה על אביי
1.1
ואחר כך הוא מסיק מדברי רבי חייא - "שמע מינה" - כאביי דווקא.
2.
על כך עונה הגמרא "הדר ביה רבא מההיא". והגמרא לא מפרשת מאיזה היגד של רבא הוא חזר בו - מהאמור בסעיף 1 או מהאמור בסעיף 1.1.
3.
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף כד עמוד א:
והא רבא הוא דאמר רוב ומצוי ליכא למאן דאמר.
פי' וליכא למימר דהכא אליבא דרבי חייא קאמר וליה לא סבירא ליה,
דהא כיון דאמר ש"מ ודאי להילכתא קאמר לה,
והיינו נמי דמתרצי דהדרי מההיא, דאילו מהא ליכא למימר דהדר ביה מטעמא דאמרן, וכן הלכה.
הוא מסביר שהביטוי "שמע מינה" מלמד שרבא - שאמר את ה"שמע מינה" כמסקנה מדברי רבי חייא - פסק כרבי חייא.
3.1
ולכן כשהגמרא אומרת שרבא "הדר ביה" - שרבא חזר בו - צריך לומר שחזר בו מדבריו הקודמים - מדחייתו את דברי אביי לעיל בסעיף 1 - ולא מקביעתו "שמע מינה" בסעיף 1.1.
4.
הערה: אילו דברים אמר רבא קודם מבחינה כרונולוגית-היסטורית.
לפי ההסבר לעיל בסעיף 3 משמע שאת ה"שמע מינה" אמר רבא אחרי שהקשה על אביי.
4.1
אבל קצת קשה, שהרי יותר נראה הגיוני, שרבא קודם למד את דברי התנאים - רבי חייא - ורק אחר כך דן עם חברו - אביי.
4.2
ואולי באמת רבא חזר בו מה"שמע מינה", ונאמר שהביטוי "שמע מינה" לא מחייב שכך סובר/פוסק רבא - ולא כריטב"א לעיל.
5.
ועוד יש להעיר על הנאמר לעיל:
בסוגייתנו כתוב:
5.1
רבא מקשה על אביי:
... א"ל רבא: רוב ומצוי קא אמרת?
רוב ומצוי ליכא למאן דאמר,
קושיית רבא היא מסברא או מידיעה עובדתית.
5.2
הגמרא מביאה את "תני דרבי חייא" - ברייתא של רבי חייא.
דתני ר' חייא: דם הנמצא בפרוזדור - חייבין עליו על ביאת מקדש, ושורפין עליו את התרומה.
ואמר רבא, ש"מ מדרבי חייא תלת:
לכאורה הפתיחה של "דתני..." מלמדת שדברי רבי חייא מובאים כדי להוכיח את הנאמר לעיל - קושייתו של רבא על אביי. והרי אין הדבר כך.
לכן יש שאינם גורסים את האות "ד", ומתחיל כאילו עניין נפרד שבסופו הגמרא מקשה ממסקנת רבא מדברי רבי חייא - "ואמר רבא..." - על דברי רבא עצמו לעיל בסעיף 1 [ראה "שוטנשטיין", הערה 7 בסופו].
5.3
ונאמר "חידוש": לפי הגירסא של "דתני" הכוונה היא שמתחיל תרוץ לקושיית רבא על אביי. התרוץ הוא מכך, שהרי רבא בהמשך אומר "שמע מינה מדרבי חייא תלת ...", וממילא רבא חזר בו מקושייתו על אביי, ומתאים לדברי הריטב"א לעיל בסעיף 3.
