סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

אין חזקה לנזיקין / רפי זברגר

בבא בתרא  כג ע''א

 

הקדמה

המשנה בסוף הדף הקודם ממשיכה לעסוק בדיני הרחקות: מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות, כדי שלא תקפוץ הנמייה. מדובר בשתי חצרות סמוכות וביניהן כותל. במקרה והאחד הציב שובך ליד כותלו, פוסקת המשנה, כי אסור לשני לשים סולם על הכותל מצד שני, מחשש שמא תקפוץ נמייה (בעל חיים קטן, הטורף בעלי חיים אחרים) מהסולם, תיכנס לשובך ותטרוף את היונים. 
הגמרא מיד בהתחלה, מנסה לומר כי המשנה אינה סוברת כמו רבי יוסי, אשר אמר במשנה בהמשך (כ"ח:): זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. המשנה מדברת במקרה ואדם נוטע אילן סמוך לבור, רבי יוסי מתיר זאת, למרות ששורשי האילן עלולים להזיק לבור, כיוון שכל אחד עושה ברשותו כרצונו (בלשון המשנה: זה חופר בתוך שלו, וזה נוטע בתוך שלו). 
דוחה הגמרא את המסקנה ואומרת, כי ייתכן שהמשנה לא חולקת על רבי יוסי, כי אמר רב כהנא: מודי רבי יוסי בגירי דידיה, הכא נמי, זמנין דבהדי דמנח ליה יתבא בחור וקפצה. 
כלומר, רבי יוסי מודה שאם תוך כדי מעשה, נוצר הנזק על ידו לשני, הרי זה כמו שהוא ''יורה חיצים'', וזה כאילו עושה מעשה נזק בידיים. במשנתנו ייתכן, כי ברגע שהאדם מניח את הסולם בחצרו, סמוך לסולם, קופצת מיד הנמייה ומזיקה לבעלי החיים בשובך, וזה כמו יריית חיצים, ולכן אוסרת המשנה, גם לדעתו של רבי יוסי.  
 

הנושא

שואלת הגמרא על דחיה זו: והא גרמא הוא? כלומר, כיצד ניתן לאסור להציב את הסולם, הרי הנזק העלול להיווצר מן הנמייה, אינו אלא גרמא בנזיקין? כלומר, למרות שאולי נגדיר זאת כמו ''יריית חיצים'' אבל בכל אופן אין זה נזק ישיר אלא רק גרימת נזק, שהרי בעל הסולם אינו מזיק בעצמו, אלא רק גרם לנמייה לעלות לשובך ולהזיק. 
עונה הגמרא: הכי אמר רב טובי בר מתנה, זאת אומרת: גרמא בניזקין אסור. לפי שיטה זו, באמת אין חיוב כספי של בעל הסולם על הנזק שנוצר בעקבות הנמייה, אך בכל אופן אסור לגרום נזק, ובעל השובך יכול לעכב את שכנו, מלהציב את הסולם בצד השני של הכותל. 
שואלת הגמרא עוד: והא אחזיק להו. כלומר יש לבעל הסולם "חזקה" בשימוש החצר, ומדוע אסור לו להשתמש בכל דרך שבה ירצה? 
עונה הגמרא: הא אמר רב נחמן בשם רבה בר רב אבוה: אין חזקה לנזיקין. כלומר, אדם לא יכול להזיק לחברו, ולטעון כי הייתה לו חזקת שימוש במקום, ולכן מותר לו להזיק. בנושאים של נזיקין אין דיני חזקה.  
 

מהו המסר?

התוספות מרחיב את הלכתו של רב נחמן, ואומר שאפילו אם ''קנה מידו'', וביצעו פעולת קנין, גם אז, אין היתר להזיק לחברו, בטענה של חזקה. שהרי ייתכן לומר, כי חשב שיוכל לעמוד בכך, ולבסוף התברר שאינו מסוגל.
אנו לומדים מדין התוספות, שאין אפשרות לאדם לטעון כי חברו הסכים שיעשה כנגדו פעולה אסורה, ולכן אין בעיה. לא ולא.
אין היתר למשל, לכנות את החבר בכינויים העלולים להעליב, אף אם הסכים החבר.    אין חזקה לנזיקין, ואין היתר להזיק בשום פנים ואופן.
ההנחיה הזאת נכונה כמובן, גם בתוך המשפחה. אין "להתייחס לא יפה" לאף אחד מבני המשפחה, לא ילד אחד למשנהו, כמובן לא ילד כלפי הורה, ואף לא הורה כלפי ילדו – אין לבייש או לזלזל, אלא להתייחס בכבוד ובנועם אחד לשני.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר